הפקולטה למשפטים

דיקן: פרופסור טל ז'רסקי

סגן הדיקן לעינייני הוראה: דוקטור פאינה מילמן-סיון

סגן הדיקן לעינייני מחקר: פרופסור איתמר מן

ראש מינהל הפקולטה: גברת אתי מרום

חברי הסגל האקדמי

פרופסור מן המניין: פרופסור יוסף מ׳ אדרעי (אמריטוס) ,פרופסור שולמית אלמוג , פרופסור אורן גזל-אייל, פרופסור סשה גירונדי, פרופסור מיכל גל, פרופסור עמנואל גרוס (אמריטוס), פרופסור עלי זלצברגר, פרופסור טל ז׳רסקי, פרופסור מרדכי מירוני (אמריטוס), פרופסור רונן פרי, פרופסור ארנה רבינוביץ' עיני.

פרופסור חבר נלווה (מומחה): פרופסור אשר גרוניס (נשיא בית המשפט העליון בדימוס).

פרופסור חבר: פרופסור דניאל בן־אוליאל, פרופסור חאלד גנאים, פרופסור אלדר הבר, פרופסור יונתן יובל, פרופסור שגית מור, פרופסור איתמר מן,
פרופסור דורון מנשה, פרופסור פניה עוז־זלצברגר (אמריטוס), פרופסור אלכסנדר (סנדי) קדר, פרופסור יחיאל קפלן (אמריטוס), פרופסור אמנון רייכמן, פרופסור נויה רימלט.

מרצה בכיר:  דוקטור יהודה אדר, דוקטור עילי אהרנסון, דוקטור ניצן גסלביץ' פקין, דוקטור תמי הראל בן שחר, דוקטור ליהי יונה, דוקטור קארין כרמית יפת, דוקטור פאינה מילמן־סיון, דוקטור אילן סבן, דוקטור מעין סודאי, דוקטור רביע עאסי, דוקטור עומר קמחי, דוקטור אריאן רנן-ברזילי, דוקטור יאיר שגיא, דוקטור יהלי שרשבסקי.

מרצה: דוקטור יפעת ארן, דוקטור גיל רוטשילד- אליאסי.

סגל אקדמי נוסף: דוקטור מרוה איש- עם, עורכת הדין קרן אגוזי, דוקטור יוסף ג'בארין, האב דוקטור אליאס דאו, דוקטור הדר ז׳בוטינסקי, עורך הדין ראמי חזאן, דוקטור לירן חיים, דוקטור ערן טאוסיג, עורך הדין איתן לדרר, הקאדי זיאד להואני, עורכת הדין גלית לובצקי, השופטת תמר נאות פרי, דוקטור הילה נבו-אילן, דוקטור עמוס ישראל פליסהואר, דוקטור איהאב פרח, דוקטור עדי פרידמן- בר, עורך הדין הרן רייכמן, עורך הדין ישי שנידור, השופט דוקטור רון שפירא, דוקטור שובל שפט.

קליניקות משפטיות

עורכת הדין ורדית אבידן, עורכת הדין עביר בכר, עורכת הדין דנה גילה, עורכת הדין רעות כהן, דוקטור דלית קן-דרור פלדמן, עורך הדין הרן רייכמן, עורכת הדין שרון רינגר.

משפט וממשל: דוקטור אילן סבן

דין ודברים:  פרופסור רונן פרי

‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎מינהל הפקולטה

ראש מינהל הפקולטה:  גברת אתי מרום, טלפון: 048240694, emarom@univ.haifa.ac.il

ממונה על אירועים, קשרי בוגרים וגיוס תרומות: גברת לילי פייביש־שור, טלפון: 04-8288606, lschor@research.haifa.ac.il

אחראית מינויים והשמת סטודנטים: גברת דגנית לוי, טלפון: 04-8288202, dlevy1@univ.haifa.ac.il

אחראית תוכן ושיווק דיגיטלי: גברת דוריתה רובין, טלפון: 04-6647909, drubin@univ.haifa.ac.il

מינהלנית לענייני סטודנטים: גברת שירי כהנא, טלפון: 04-8249102, skahana@univ.haifa.ac.il

מרכזת: גברת רות עפרי, טלפון 04-8240636, rofry@univ.haifa.ac.il

מרכזת: גברת אורית גל, טלפון: 04-8240452, ogal@univ.haifa.ac.il

מרכזת: גברת אפרת בלפר, טלפון: 04-8249554, ebelfer@univ.haifa.ac.il

עוזרת מינהלית לענייני הוראה: גברת מירי גילווארג אמסלם, טלפון: 04-8249537, mgilwarg@univ.haifa.ac.il

מרכזת תוכניות הוראה ודוקטורנטים: גברת הודיה זייטלבך, טלפון: 04-8288259, hzaitelba@univ.haifa.ac.il

רכזת הרשמה: גברת בר בן שלוש, טלפון: 04-8240007, bbenshlush@univ.haifa.ac.il

מרכזת מזכירות: גברת שרית לוי, טלפון: 04-8249429, slevy3@univ.haifa.ac.il

מזכירת דיקן: גברת בלה בוטניק, טלפון: 04-8249056, bbotnik@univ.haifa.ac.il

אחראית תכניות בינ"ל (GLP): גברת יוליה לישצ׳ינסקי, טלפון: 04-8288486, ylischin1@univ.haifa.ac.il

מתאם מחשוב: מר אולג גלדקוב, טלפון: 04-8249822, ogladkov@univ.haifa.il

Webmaster: מר בני מוזס, טלפון: 04-8288239, bmozes1@univ.haifa.ac.il

שעות קבלה במזכירות תלמידים/ות: ימים א׳-ה׳ בין השעות 13:00-10:00.

אתר החוג באינטרנט: http://law.haifa.ac.il/index.php/he/

ברוכים הבאים לפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

לימודי משפטים

משפט, חוק ושלטון החוק מהווים את עמוד השדרה של כל משטר דמוקרטי וכך גם בישראל.  היכן שיש חברה ופוליטיקה והיכן שיש דמוקרטיה חייב להיות שלטון חוק יציב המבטיח זכויות אדם ומגדיר את החובות והזכויות. הזירה המשפטית ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה של החברה הישראלית והמשטר הפוליטי: יחסי הפרט והשלטון, חיי המסחר והכלכלה, התרבות והחברה, זכויות מיעוטים ופתרון  סכסוכים. השיח המשפטי מעצב את המסגרת הנורמטיבית ליצירת האיזונים בין הערכים השונים המהווים את הבסיס לקיומה של החברה הישראלית. המשפט מסדיר תחומי חיים מגוונים באמצעות מערכת של כללים ועקרונות הנחקקים על ידי המחוקק ומיושמים על ידי בתי המשפט, הרשות המבצעת והמנהל. באמצעותם, נדרשת מערכת המשפט לתת מענה למציאות פוליטית, כלכלית, חברתית ותרבותית מורכבת ודינאמית. לכן כרוך המעשה והעיון המשפטי בפיתוח מתמיד של ארגז הכלים המשפטי; פיתוח המחייב הבנת התיאוריה המשפטית, התיאוריה החברתית, שליטה בדוקטרינות המשפטיות, והבנת המשמעויות המוסריות, הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות של כל החלטה משפטית. לימודי המשפטים יעניקו לכם כלי יסוד חיוניים ויפתחו בפניכם צוהר מרתק וחשוב מעין כמוהו לעולם זה.

הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

מיום היווסדה בשנת 1992 הייתה הפקולטה למשפטים בחיפה חלוצה בתחום החינוך המשפטי והמחקר המשפטי בישראל. ההוראה והמחקר בפקולטה מבוססים על תפיסה רחבה של המשפט. תפיסה זו של המשפט מרכזית לחקר המשפט כמוסד חברתי המעצב התנהגות. תפיסה זו דרושה למשפטן על מנת ליטול חלק פעיל בעיצוב הכללים המשפטיים – כשופט, כעורך דין, וכמקבל החלטות. הבנת המשמעות הרחבה של המעשה המשפטי יכולה להקנות למשפטן את היכולת לעשות שימוש במערכת המשפט על מנת להוביל לשינויים במסגרת שלטון החוק. הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה היא קהילה לומדת, חוקרת, המחויבת למצויינות במחקר, בהוראה ובלימודים והמעוניינת לבחון כל העת דרכים לשינוי חברתי למען חיזוק שלטון החוק הדמוקרטי.

תוכניות לימוד

תוכנית הלימודים של הפקולטה למשפטים נועדה להכשיר משפטנים מן המעלה הראשונה, לתפקידי מנהיגות בעולם המשפט, בחיי התרבות, המסחר והכלכלה ובחיים הציבוריים. הבסיס להכשרה זו הוא השכלה אקדמית משפטית ברמה הגבוהה ביותר בתחומי התמחות חדשניים.

תוכנית הלימודים שלנו משלבת בקיאות וניתוח ביקורתי של ענפי המשפט השונים לצד השכלה אקדמית רב תחומית בתחומים כגון תורת הממשל, תיאוריות חברתיות, כלכלה, פילוסופיה, תולדות הרעיון המדיני וסוציולוגיה. לצד מסלולי לימוד משותפים לתואר ראשון במשפטים ועם לימודים בחוגים למערכות מידע, פסיכולוגיה, כלכלה ותקשורת, פתוחה בפני תלמידים/ות מצטיינים האפשרות לשלב לימודי תואר ראשון במשפטים ולימודי תואר שני בתחומי התמחות כגון קרימינולוגיה, ניהול מערכות חינוך ופילוסופיה.

הגלובליזציה של מקצוע המשפט מחייבת היכרות עם מערכות משפט נוספות, וחשיפה לחשיבה המשפטית ולמחקר המשפטי, בין השאר באירופה, אמריקה ואסיה. במסגרת ה-Global Law Program מארחת הפקולטה למשפטים מדי שנה מרצים אורחים ממיטב האוניברסיטאות בחוץ לארץ, ומציעה כעשרים קורסים באנגלית במסגרת תוכנית הלימודים השנתית. התוכניות הבינלאומיות מהוות גם אבן שואבת לסטודנטים מחוץ לארץ הלומדים במסגרת מגוון תוכניות לימוד משותפות עם אוניברסיטאות בחוץ לארץ כגון: תוכנית ארסמוס במשפט וכלכלה בתמיכת האיחוד האירופאי. התוכניות המשותפות מאפשרות לסטודנטים ישראלים ללמוד סמסטר אחד או שניים באוניברסיטאות מובילות בחוץ לארץ, ולסטודנטים זרים ללמוד באוניברסיטת חיפה ובכך גם להעשיר את חוויית הלימוד של ציבור הלומדים בפקולטה. הפקולטה שוקדת כל העת על פיתוח תוכניות בינלאומיות נוספות כדי להבטיח לתלמידנו את המיטב של מחקר ולימוד משפטי בעולם.

מחקר ולימודים מתקדמים

הפקולטה למשפטים היא קהילת מחקר אקדמית המתאפיינת בחדשנות בכל תחומי העשייה. חברי הסגל האקדמי, חוקרים מובילים בתחומם בישראל ובעולם, מתמחים בתחומי מחקר חדשניים ורב תחומיים, כדוגמאת: משפט וטכנולוגיה, משפט וחברה, משפט והיסטוריה, משפט ותרבות, משפט וכלכלה, ולימודי משפט אמפיריים Empirical Legal Studies. פעילות המחקר המגוונת נעשית באמצעות מרכזי מחקר ופורומים כגון: המרכז למשפט וטכנולוגיה, המרכז הבינלאומי לבריאות משפט ואתיקה, המרכז לחקר פשיעה, המשפט וחברה, פוֹרוּם פּוזֶן לחקר מחשבה פוליטית יהודית, אירופית וישראלית, פורום משפט וחברה, והפורום לחקר השווקים. תשומת לב מיוחדת ניתנת בשנים האחרונות ללימודי דוקטורט ולתארים מתקדמים תוך שימת דגש על פיתוח מתודולוגיות והקניית כלים למחקר אקדמי מתקדם. אנו מחוייבים ליצירת סביבה אקדמית עשירה ומגרה אינטלקטואלית, השואפת תמיד לעמוד בחזית המחקר. תוכניות הלימודים לתואר שני ומסגרת ההמשך לתואר שלישי  מקנות אפשרות להתמחות בתחומים חדשניים המאפיינים את העבודה והמחקר המשפטי במאה העשרים ואחת, כדוגמת: משפט וטכנולוגיה, משפט בריאות ואתיקה, תורת השפיטה, והמשפט בשירות הציבורי.

המשפט כמכשיר לשינוי חברתי

דגש מיוחד ניתן בהוראה ובמחקר לקשר בין משפט לחברה. המשפט איננו רק מערכת של כללים המטילים איסורים והגבלות, אלא גם מכשיר חשוב להעצמה, שיוויון ולשינוי חברתי. בהקשר זה אנו שוקדים על פיתוח שיח ביקורתי החותר להבין את תפקידו של המשפט בעיצוב החברה, ועל השימוש בכלים משפטיים על מנת לעצב חברה טובה יותר. בדרך זו לומדים את המשפט במסגרת הקליניקות המשפטיות המדגישות אחריות חברתית לצד החשיפה לצדדים המעשיים של העשייה המשפטית. תפיסה זו עומדת גם במוקד פעילות המחקר וההוראה של הפורום למשפט וחברה בפקולטה.

לסיכום

תקופת הלימודים תעצב הזדמנויות רבות: ללמוד שפה חדשה, שפת המשפט, ללמוד כלים חדשים לניתוח מצבים, חשיבה ביקורתית והתמודדות עם דילמות מורכבות בתחום העסקי, התרבותי, ובעשייה הפוליטית והחברתית. נעודד אתכם להתמחות ולהעמיק את לימודכם בתחום המשפט, להתנסות בלימודים רב תחומיים ולהינות מן האפשרויות האקדמיות המגוונות בשיתוף עם חוגים אחרים באוניברסיטה. נסייע לכם לעסוק במחקר ובכתיבה מדעית, לעבוד עם חברי וחברות הפקולטה, להשתתף במלאכת העריכה של כתבי העת של הפקולטה- דין ודברים, משפט וממשל, וליטול חלק בפעילות לשינוי חברתי.

בשמי ובשם חברות וחברי הפקולטה והצוות המנהלי אני מבקש לאחל לכם הצלחה רבה בלימודיכם,

פרופסור טל ז'רסקי, דיקן הפקולטה למשפטים

תקנון הלימודים לשנת הלימודים תשפ"ד

פרק א – כללי

1. התקנון

(א) תקנון הלימודים של אוניברסיטת חיפה, לרבות תקנון המשמעת על נספחיו, יחול גם על תלמידי הפקולטה למשפטים, בשינויים המחויבים ובשינויים נוספים, כמפורט בהמשך בתקנון הלימודים של הפקולטה (להלן – התקנון).

(ב) התקנון נקבע על-ידי מועצת הפקולטה, וזו מוסמכת לשנותו מעת לעת.

2. מטרת הלימודים

המטרה העיקרית של הפקולטה למשפטים היא להכשיר משפטנים ומשפטניות מן השורה הראשונה כדי שיוכלו למלא תפקידים של עורכי-דין, יועצים משפטיים, אנשי אקדמיה ותפקידים משפטיים אחרים, וכן תפקידים לא-משפטיים בשירות הציבורי או במגזר העסקי, בארץ ומחוצה לה. לפיכך מאפשרת הפקולטה למשפטים לתלמידיה לרכוש השכלה גם בתחומים אחרים, ואף להשתלב בתהליך הגלובליזציה. שאיפת הפקולטה היא, כי בוגריה ימלאו את תפקידיהם השונים תוך רגישות לשלטון החוק, לערכי יסוד אנושיים ולמעורבות חברתית.

3. קבלת תואר וזכאות להירשם להתמחות

(א) עם סיום הלימודים יקבלו הבוגרים את התואר: בוגר במשפטים (LL.B.).

(ב) עם סיום הלימודים, ניתן לפי חוק לשכת עורכי הדין, להירשם להתמחות. בסיום תקופת ההתמחות רשאים המתמחים/ות להתייצב לבחינות של לשכת עורכי הדין. מי שעמדו בבחינות זכאים, בתנאים הקבועים בחוק, לקבל רישיון לעריכת-דין.

פרק ב – קבלה לפקולטה

4. הקבלה לפקולטה לתואר ראשון

(א) מספר התלמידים/ות המיועדים להתקבל לפקולטה ייקבע על-ידי מועצת הפקולטה.  

(ב) קבלה רגילה

קבלת מועמדים במסלול הקבלה הרגיל תעשה על פי הכללים הבאים:

(1) הקבלה ללימודים לפי ממוצע משוקלל של ציונים בתעודת הבגרות (או במכינה של אוניברסיטת חיפה, או בתעודת בוגר, או בתעודת מוסמך, לפי הציון הגבוה ביותר) ובבחינת הכניסה הפסיכומטרית (להלן: ציוני הסכם). צורת השקלול בין שני מרכיבי היסוד נקבעת על ידי מועצת הפקולטה והיא מתפרסמת באתר מחלקת ההרשמה של האוניברסיטה (להלן: אתר ההרשמה האוניברסיטאי).

(2) הקבלה היא לפי הממוצע המשוקלל הגבוה ביותר מתוך קבוצת המועמדים.

(3) לעניין תעודת הבגרות חלות ההוראות באשר לתנאי הקבלה הכלליים לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה.

(4) תעודת הבוגר ותעודת המוסמך, שציוניהן יכולים להחליף את ציוני תעודת הבגרות, הן תעודות של מוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, ויחולו בעניינן ההוראות הקבועות באתר ההרשמה האוניברסיטאי.

(ג) קבלה על סמך לימודים קודמים

הדיקן או מי שהוסמך על ידו רשאי לאפשר קבלה ללימודים על בסיס הישגים אקדמיים בחוגים אחרים במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, בהתחשב בהמלצת ועדת הקבלה שתתקבל בהסתמך על הישגי המועמדים בלימודים האקדמיים הקודמים, תחומי הלימוד בהם למדו, ראיון קבלה שערכו עם יושב ראש ועדת הקבלה או מי שהוסמך על ידו, אישור מיקום במחזור הלימודים ועל פי חיבור משפטי בן שני עמודים שהגישו המועמדים ובהתקיים אחת החלופות הבאות:

(1) המועמדים סיימו תואר שני בהצטיינות

(2) המועמדים סיימו תואר ראשון בהצטיינות וציון הסכם שלהם אינו נמוך מציון שנקבע על ידי הדיקן לעניין זה.

(3) המועמדים השלימו שנת לימודים אחת לפחות בחוג אחר, ציון הסכם שלהם אינו נמוך מציון שקבע הדיקן לעניין זה, וממוצע ציוניהם בלימודים הקודמים ו/או המיקום היחסי שלהם ביחס לתלמידים במחזורם גבוה מציון או מיקום בכיתה שייקבע הדיקן כתנאי מינימאלי לקבלה.   

(4) קבלת המועמדים תותנה בחתימת המועמד על הצהרת רצינות בלימודים בנוסח שיוצג למועמדים ורשאי הדיקן להתנותה בתנאים נוספים.

(ד) קבלת ראויים לקידום

(1) הדיקן רשאי לאפשר קבלת מועמדים ראויים לקידום, ובלבד שציון הסכם שלהם אינו רחוק יותר מ-5% מהציון המהווה את סף הקבלה הרגיל לפקולטה באותה שנה.

מועמדים ראויים לקידום הם מי שסווגו ככאלה על ידי מי שאמון על כך בעיני האוניברסיטאות. בהווה מדובר ב ״האגודה לקידום החינוך״, זאת על-פי משתנים אחידים שאושרו על ידי האוניברסיטאות, והם בעיקרם נסיבות חיים קשות שליוו אותם עד לגיל 18. מדובר בניקוד של 30 נקודות ומעלה.

הקבלה בנתיב מיוחד זה תוגבל עד 5% מסך המתקבלים לפקולטה.

(2) בנוסף לכך תתאפשר קבלה של עד 2 תלמידים מצטיינים באוניברסיטה על-פי הישגיהם, ובלבד שהוכרו כ״ראויים לקידום״ בשנת לימודים קודמת, וציון הסכם שלהם אינו רחוק יותר מ-5% מסף הקבלה הרגילה לפקולטה בשנה הנבחנת. קבלה מיוחדת זו כפופה לשיקול הדעת של דיקן הפקולטה.

(3)  הליכי קבלה חריגים יחולו רק על מי שיפנו אל העמותה לקידום החינוך בבקשה להכיר בהם כראויים לקידום עד לתאריך המפורסם באתר ההרשמה האוניברסיטאי.

(4) תלמידים שהתקבלו בקבלה חריגה בין במסלול הרשמי של ״ראויים לקידום״ ובין על רקע של מצב חברתי-כלכלי שלא במסלול האמור, יקבלו ליווי אקדמי במטרה לתמוך ולסייע להם במהלך לימודיהם. תנאי מעבר משנה א׳ לשנה ב׳ במסלול קבלה זה הוא שיתוף פעולה עם צוות מלווה, בהתאם לנוהל שייקבע מעת לעת ושיובא לידיעת התלמידים.

(ה) קבלה על סמך קורסי קדם

(1) הדיקן או מי שהוסמך על ידו רשאי לאפשר לימודים של קורסי קדם, כהגדרת מונח זה להלן, גם למועמדים שאינם עומדים בתנאי הקבלה המפורטים בסעיף קטן (ב)-(ד) לעיל, ובלבד שהם עומדים בקריטריונים שנקבעו על-דו. יודגש כי הדיקן רשאי לקבוע מספר מקסימלי של מועמדים שרשאים ללמוד קורסי קדם בכל שנה. במידה שמספר המעוניינים בלימוד קורסי הקדם גבוה מהמספר המקסימלי שקבע הדיקן, יילמדו את קורסי הקדם המועמדים בהתאם לקריטריונים שקבע הדיקן.

(2) הלימודים בקורסי קדם ייעשו במסגרת של שמיעה חופשית או כחלק מלימודים לתואר אחר באוניברסיטת חיפה, ולא במסגרת לימודים לקראת תואר בוגר במשפטים.

(3) מועמדים שציוניהם בקורסי הקדם יעמדו ברף שיקבע על-ידי הדיקן ויפורסם מראש באתר הפקולטה יהיו רשאים להתקבל לשנה הראשונה בפקולטה למשפטים, ויהיו פטורים מקורסים שאותם למדו כקורסי קדם. צורת חישוב הממוצע המשוקלל של קורסי הקדם תיקבע על ידי הדיקן ותתפרסם באתר הפקולטה.

(4) מועמדים שציוניהם בקורסי הקדם לא יעמדו ברף שייקבע על-ידי הדיקן כאמור בסעיף קטן(3), לא יוכלו להתקבל ללימודים בפקולטה לפי סעיף קטן(ה) או (ו) בשנה בה השלימו את קורסי הקדם וחמש השנים האקדמאיות שלאחריה.

(5) ״קורסי קדם״ – קורסים במקורות המשפט הישראלי, משפט פלילי, משפט חוקתי, ואם הקורס במשפט חוקתי לא מתקיים אז משפט ציבורי וכן קורסים נוספים כפי שיקבע הדיקן, שניתנו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, ובלבד שכל הקורסים נלמדו במהלך שנה אקדמית אחת, ובהתאם לאישור הדיקן כמפורט בסעיף קטן (1) לעיל.

(ו) קבלה לפי מבחן התאמה

(1) בסמכות דיקן הפקולטה לקבוע שמועמדים שציון הסכם שלהם נמוך מסף קבלה שנקבע ו/או מועמדים שנדרש לגביהם מידע נוסף לצורך ההחלטה על קבלתם לפקולטה במסגרת מסלולי הקבלה המפורטים בסעיף קטן (ג)-(ה) לעיל ייבחנו במבחן התאמה במועד ובתנאים שיקבע הדיקן.

(2) ההחלטה לגבי קבלת מועמדים שיעברו את מבחן ההתאמה תעשה בהתאם לציון שקיבלו במבחן ביחד עם נתוני קבלה נוספים ככל שישנם (ציון במבחן הכניסה הפסיכומטרי, ציוני תעודת הבגרות, הישגים בלימודים קודמים ועוד).

(3) למעט במקרים חריגים שאישר הדיקן לא יהיו מועמדים רשאים לגשת למבחן ההתאמה יותר מפעמיים ולא יותר מפעם אחת בכל שנת לימודים.

(ז) קבלה לשנה מתקדמת

(1) ניתן להתקבל לפקולטה גם לשנת לימודים מתקדמת.

א) יוכלו להתקבל בהתאם לשיקול דעת הדיקן, מועמדים העומדים בתנאי הקבלה הרגילים של הפקולטה, לפי סעיף 4(ב), ואשר למדו בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות למשפטים המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה (להלן: פקולטה למשפטים מוכרת), ובלבד שממוצע הציונים בלימודים הקודמים אינו נמוך מ-75. מועמדים העונים לתנאי הסעיף עשויים להידרש להציג מידע רלוונטי נוסף וכן להידרש למבחן התאמה.

ב) כמו כן, יוכלו להתקבל מועמדים לשנת הלימודים השנייה בפקולטה, אף אם הם אינם עומדים בתנאי הקבלה הרגילים של הפקולטה, אם הם סיימו שנה א׳ סדירה במסלול הרגיל של פקולטה למשפטים מוכרת, וזאת בהצטיינות יוצאת דופן, כשממוצע הציונים שלהם מצוי בתחום חמשת האחוזים הגבוהים בשנתון שאותו סיימו או בציון גבוה מהציון שנקבע על-ידי דיקן הפקולטה לעניין זה. 

ג)  עיקרי אמות-המידה להכרה בלימודים של תלמידים שהתקבלו לפקולטה לשנה מתקדמת ומבקשים הכרה בלימודים קודמים בפקולטה או במכללה למשפטים:

–  שיעורי חובה:

(1) מספר נקודות הזכות הנזקפות בעבור שיעורי חובה הניתנים גם בפקולטה יהיה כמספר הנקודות הניתן בפקולטה בעבור הקורס הנלמד, או כמספר נקודות הזכות הניתן במוסד שבו נלמד הקורס- לפי הנמוך מבין השניים.

(2) שיעורים שנלמדו כשיעורי חובה באותו מוסד, ושאינם ניתנים כשיעורי חובה בפקולטה, וכן שיעורי בחירה, יוכרו כקורס בחירה שערכו כהיקף הנקודות שנקבע לו במוסד שבו נלמד.

(3) לימודים שהוכרו כאמור ידווחו בגיליון הציונים ללא ציון, ולא ייכללו בחישוב הציון הסופי המשוקלל.

(4) לא תינתן הכרה בקורס שהציון בו אינו 75 לפחות.

(ח) קבלה בכל המסלולים המפורטים בסעיף קטן (ב) – (ו) לעיל, כפופה לתנאים הבאים:

(1) תוקף הקבלה לשנה אחת בלבד.

(2)  יתקבלו רק מי שהגיעו באנגלית כשפה זרה לרמת ״מתקדמים 1״ לפחות. על מנת לסווג את רמת ידיעותיו/ה של המועמד/ת בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט/ית בבחינת מיון באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/אמירם) כחלק מתנאי הקבלה באוניברסיטה.

פירוט ניתן לקרוא באתר היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה או בפרק היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה המופיע בשנתון.

(3) מועמדים שלא כתבו את בחינת הכניסה הפסיכומטרית בעברית או מועמדים הפטורים מן הבחינה הפסיכומטרית והינם בוגרי בתי ספר תיכוניים ששפת ההוראה בהם לא הייתה עברית, יתקבלו רק לאחר שעברו בחינת יע״ל בציון 120 לפחות. מועמדים שעברו את בחינת היע״ל בציון של 115 עד 119 נקודות יתקבלו אולם המשך לימודיהם יותנה בעמידה בבחינת היע״ל בציון של 120 לפחות עד סוף השנה הראשונה ללימודיהם באוניברסיטה.

(ט)  לא יתקבלו לפקולטה תלמידים שלא מן המניין או על תנאי, אלא בהתאם להוראות תקנון זה.

(י) מסלולי קבלה נוספים 

מועצת הפקולטה מסמיכה את הדיקן לקבל מועמדים לתואר ראשון על פי קריטריונים שיאושרו מעת לעת במועצת הפקולטה.

מועד אחרון להרשמה לשנת לימודים מתקדמת כולל הגשת המיקום במדרג הציונים בשנתון הלימודים במוסד האחר הינו על פי המפורט באתר ההרשמה האוניברסיטאי.

מועד הרישום לפקולטה, ככל שלא נקבע במפורש בהוראות שלעיל, יהיה על פי המתפרסם באתר ההרשמה האוניברסיטאי.

(יא) קורס קיץ ב"מבואות המשפט" למועמדים ששפת אימם אינה עברית

(1) מועמדים שהתקבלו למסלול לימודים של קורסי קדם או התקבלו ללימודים בשנה א' כסטודנטים מן המניין ואשר נבחנו בבחינה פסיכומטרית שאינה בעברית, או שרוב בחינות הבגרות שלהם לא התקיימו בעברית, יידרשו ללמוד קורס קיץ "מבואות המשפט" בהיקף 4 נקודות לפני תחילת שנת הלימודים.

(2) חובה להשתתף במפגשי הקורס ולגשת לבחינה המסכמת בסופו.

(3) מועמד שלא קיים את התנאים המפורטים בסעיף 2, לא יוכל להתחיל את שנת הלימודים.

(4) ועדת הקבלה רשאית לפטור אדם מחובת ההשתתפות בקורס הקיץ המכין, אם נבצר ממנו מלהשתתף בשל נסיבות יוצאות דופן או מנימוקים מיוחדים אחרים, ובלבד שיובהר לו הסיכון הכרוך בכך בכל הנוגע לסיכויי ההצלחה בלימודים.

(5) לאחר שמועמד או סטודנט למד בקורס ונבחן בו, מעמדו של הקורס יהיה כשל קורס בחירה. הסטודנט יוכל להחליט האם להשאירו או להורידו בסיום שנת הלימודים הראשונה וללמוד במקומו קורס בחירה אחר. הסטודנט יצטרך להשלים את קורס הבחירה עד לסיום התואר.

(6) בשל אופיו המבואי של הקורס, מועמד או סטודנט שלמד ונבחן בקורס, לא יוכל ללמוד או להיבחן בו בשנית.

פרק ג – מהלך הלימודים (כללי)

5. משך הלימודים

(א) משך הלימודים הוא שלוש שנים וחצי.

(ב) תלמידים/ות בעלי/ות תואר בוגר של אוניברסיטה בישראל או של מוסד להשכלה גבוהה אחר שהוכר לצורך זה על-ידי הפקולטה, יקבלו פטור מלימוד של 18 נקודות זכות מבין מקצועות הבחירה (הלא משפטיים), ויהיו זכאים/ות לסיים את הלימודים בפקולטה בתום שלוש שנים.

(ג) מי שיזכו להכרה בלימודים קודמים לפי סעיף 11 להלן בהיקף שיביא לצבירתן של 142 נקודות עד סוף שנה ג׳, יהיו זכאים/ות לסיים את הלימודים בפקולטה בתום שלוש שנים.

6. סף מעבר לשנה גבוהה ודרישות קדם לקורסים

(א)  (1) הרישום לשנה ב׳ יהיה רק על פי תנאי הסף הבאים:

א)  ממוצע הציונים בשנה א׳ הוא לפחות 70.

ב) ציון ״עובר״ בקורס ״מקורות המשפט הישראלי״.

ג) ציון ״השלים״ בקורס ״מיומנויות משפט ומידע״.

ד) מי שציונם הממוצע בשנה א׳ יהיה פחות מ-72 יחויבו במפגש היוועצות עם חבר/ת סגל מהפקולטה ומזכירות התלמידים, לשם תכנון המשך לימודיהם. לצורך העניין, לא יובאו בחשבון ציוני מבחנים שיתקיימו לאחר סיום מועדי ב׳, לרבות מועדי ג׳.

ה) מי שבסוף השנה השנייה ללימודיו ממוצע ציוניו בקורסי שנה א נמוך מ-70 לימודיו יופסקו.

(2) סעיף קטן (א)1 לעיל יחול רק על תלמידים/ות שסיימו שנה א׳ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ולא על מי שעברו ללמוד בפקולטה ממוסדות אחרים.

(3) הוועדה לענייני תלמידים/ות רשאית להתיר למי שלא עמדו בדרישת קדם לפי דרישת סעיף קטן (א)(1)(ב) ו/או סעיף קטן (א)(1)(ג) לעיל, ללמוד מקצועות משפטיים של שנה ב (חובה ובחירה) בהיקף שלא יעלה על 15 נקודות זכות.

(ב) (1) הרישום לשנה ג׳ יהיה רק על פי תנאי הסף הבאים:

א) ממוצע הציונים בשנת הלימודים הקודמת לה הוא 60 לפחות.

ב) ציון ״עובר״ בכל מקצועות החובה של שנה א׳.

ג) ציון עובר בארבעה מקצועות מבין מקצועות החובה המשפטיים בשנה ב׳. ואולם תלמידים הלומדים בתכנית משותפת עם חוג אחר ותלמידים שהתקבלו לשנה מתקדמת, כאמור בסעיף 4 (ז) לעיל, ידרשו לציון עובר בשלושה מקצועות בלבד, מבין החובה למשפטים בשנה ב.

(2) הוועדה לענייני תלמידים/ות רשאית להתיר למי שלא עמדו בדרישת הקדם לפני סעיף (ב)(1) לעיל, ללמוד עד שני מקצועות חובה בשנה ג׳.

(ג) הרישום לשנה ד׳ יהיה רק אם ממוצע הציונים בשנת הלימודים הקודמת לה הוא 60 לפחות. הוראה זו תהווה תנאי סף לרישום לשנה ד׳.

(ד) אין אפשרות להירשם לשנה מתקדמת בלי לעמוד בתנאי הסף למעבר במלואם, וכל הפרה של איסור זה תוביל לפסילת הרשמה, לימוד או סיום הלימודים של קורס, סמינריון, סדנה או קליניקה שנעשו בניגוד להוראה זו.

(ה) כישלון בשלושה מקצועות חובה או יותר בשנת לימודים לא יאפשר מעבר לשנת לימודים גבוהה יותר.

(ו) דרישות קדם וחזרה על קורסים

(1) למי שלא השלימו את הלימודים בקורס חובה בשנת הלימודים הקודמת, ישנה חובה להירשם לקורס חובה זה לפני הרישום לתכנית הלימודים בשנה הנוכחית.

(2) למבקשים/ות לחזור וללמוד בקורס חובה לצורך שיפור ציון, ישנה החובה להירשם לתכנית הלימודים לשנת הלימודים הנוכחית.

(3) הרישום לקורסים חוזרים כפוף למכסת נקודות הזכות המותרת בשנה ובסמסטר.

7. חזרה על קורס

(א) חזרה על קורס חובה לאחר כישלון:

כישלון בקורס מחייב ללמוד אותו שוב.

(ב) יש למלא אחר כל חובות הלימוד כפי שייקבעו בשנה שבה נעשית החזרה על לימוד הקורס. לא יינתן פטור משום חובה (לרבות כתיבת עבודות בית, בחינות ביניים וכדומה).

(ג) חזרה על קורס בחירה לאחר כישלון:

(1) במקרה של כישלון בקורס בחירה, ישנה אפשרות  – אך היא אינה חובה – להירשם אליו שוב (הרישום על סמך מקום פנוי).

(2) יש למלא אחר כל חובות הלימוד כפי שייקבעו בשנה שבה נעשית החזרה על לימוד הקורס. לא יינתן פטור משום חובה (לרבות כתיבת עבודות בית, בחינות ביניים וכדומה).

(ד) חזרה על קורס שלא לאחר כישלון:

(1) לתלמידים/ות שניגשו לבחינה הסופית, קיבלו ציון עובר והמעוניינים/ות לנסות לשפר את הציון, ישנה אפשרות ללמוד את הקורס שוב (בקורסי בחירה הרישום על סמך מקום פנוי). לתלמידים/ות שלמדו קורס חובה, אך לא ניגשו לבחינה הסופית, ישנה החובה ללמוד אותו מחדש.

(2) יש למלא אחר כל חובות הלימוד כפי שייקבעו בשנה שבה נעשית החזרה על לימוד הקורס. באישור המורה ניתן לגרור ציון חלקי שנתקבל באותו מקצוע בפעם הקודמת או חלק ממנו.

(3) שונה משקלו היחסי של הציון החלקי בשנה שבה נלמד המקצוע מחדש, ישוקלל משקלו של הציון החלקי בהתאם לשיקול  דעת המורה.

(4) לא ניתן לחזור על קורס ״מקורות המשפט הישראלי״ למעט במקרה של כישלון.

(5) במקרה זה קובע הציון האחרון.

(ה) מי שנכשלו במקצוע חובה, חזרו עליו ונכשלו בו שוב, יחולו הוראות סעיף 8.

(ו) אין ללמוד כל מקצוע שמועד הוראתו חופף באופן מלא או חלקי את מועד ההוראה של המקצוע שנלמד מחדש.

(ז) במקרה של כישלון במקצוע חובה או אי הגעה לבחינה והמקצוע לא ניתן בפקולטה בשנה שלאחר מכן – יובא העניין לידיעת הדיקן כדי שימצא פתרון הולם.

(ח) לא ניתן לחזור על לימוד קורס מסוים לצורך שיפור ציון אם בינתיים נלמד קורס מתקדם יותר באותו נושא.

(ט) תלמידי שנה ד׳ לא יוכלו לחזור על קורס חובה של שנה א׳ ושנה ב׳ אלא אם הדבר דרוש לצורך השלמת התואר.

(י) תלמיד לא יחזור על אותו קורס חובה לשם שיפור ציון יותר מפעם אחת במהלך התואר. 

8. מניעת המשך לימודים עקב כישלון

(א) במקרה של כישלון בקורס חובה, חזרה על הקורס (או על קורס שאמור להוות  תחליף אותו קורס), וכישלון נוסף, יגרמו להפסקת הלימודים בפקולטה. לעניין סעיף זה, בקורסים שבהם מתקיימת בחינה סופית, לא ייחשב כישלון בקורס אם  התלמיד/ה לא נבחנו באף אחד ממועדי הבחינה הסופית.

(ב) לצורך טיפול בערעורים על החלטה להפעיל סעיף זה תוקם ועדה שתורכב מיושב ראש ועדת הקבלה, יושב ראש הוועדה לענייני תלמידים ושלושה חברי/ות סגל אקדמי נוספים שימונו על ידי הדיקן.

(ג) במקרים חריגים מאוד ולפי בקשת התלמיד/ה תהיה רשאית הוועדה לאשר חזרה נוספת אחת על הקורס. הוועדה תורשה גם להתנות את החזרה על הקורס בתנאים, ובכלל זה בצמצום היקף הקורסים שיילמדו בכל סמסטר.

(ד) מי שבעניינו/ה מתנהל הדיון בוועדה רשאי/ת להיות נוכח/ת בדיון, כמו כן נציגות  מועצת הסטודנטים של הפקולטה רשאית לייצג את התלמיד/ה המעוניינים בכך בדיון.

(ה) הופסקו הלימודים עקב כישלון כפול, ניתן לפנות בבקשה לחידוש הלימודים רק לאחר שלוש שנים. במקרה כאמור יהיה על התלמיד/ה לעמוד מחדש בתנאי הקבלה של החוג, כפי שיהיו באותו מועד. מובהר כי בתום תקופה זו, ייחשב התלמיד/ה לתלמיד/ה חדש/ה ולא י/תהיה זכאי/ת להכרה בקורסים קודמים שלמד/ה.

9. רציפות הלימודים

(א) תלמידים/ות המבקשים/ות להפסיק את הלימודים נדרשים לקבל את הסכמת הדיקן לכך בכתב.

(ב)  ככלל, רשות כאמור תינתן רק למי שסיימו את שנת הלימודים הראשונה לפחות.

(ג) הפסקת לימודים ללא רשות, לא ניתן לחדשם אלא אם התלמיד/ה נרשמו מחדש לפקולטה ועמדו בתנאי הקבלה כפי שיהיו אותו זמן.

(ד) בכל מקרה של הפסקת לימודים יש להודיע בכתב על ההפסקה לאגף מינהל תלמידים.

(ה) תלמידים/ות הזכאים/ות לחזור ללימודים לאחר הפסקה יידרשו לעבור הליכי הרשמה רגילים.

(ו) אם התקופה שבין הפסקת הלימודים וחידושם אינה עולה על שתי שנות לימוד, יוכרו מקצועות הלימוד שנלמדו לפני ההפסקה לצורך המשך הלימודים.

(ז) עלתה תקופת ההפסקה על שנתיים, רשאית הוועדה לענייני תלמידים לחייב את התלמיד/ה לחזור על מקצועות לימוד שכבר נלמדו ושבהם נבחן, וכן לחייב בהשלמות שונות לקראת קבלת התואר.

(ח) חובה לסיים את הלימודים בפקולטה תוך שש שנים וחצי מיום תחילתם. אי סיום הלימודים בפקולטה תוך המועד האמור, יגרום להפסקת הלימודים. במקרה של הפסקת לימודים כאמור לא יחודשו הלימודים אלא אם נרשמו התלמיד/ה מחדש ועמדו בתנאי הקבלה לפקולטה כפי שיהיו באותו זמן. חודשו לימודים כאמור, לא יוכרו הלימודים שנלמדו בפקולטה קודם לכן, כולם או חלקם, אלא באישור הוועדה לענייני תלמידים.

10. המכסה של נקודות זכות בשנת לימודים ובסמסטר לימודים

(א) המכסה המותרת המירבית של נקודות זכות לתואר בוגר במשפטים מבין מקצועות הלימוד המוצעים בפקולטה או אלו הקבילים להשלמת הלימודים לתואר היא כדלקמן:

(1)  מסלול לימודים חד-חוגי –

שנה א: מכסת שיעורי החובה המוצעת לתלמידי/ות שנה א  על-ידי הפקולטה בשנת הלימודים הראשונה – 38 נקודות ולא יותר מ-26 נקודות בסמסטר לימוד אחד.

שנים ב-ג: 42 נקודות זכות בכל אחת מהשנים; לא יותר מ-26 נקודות בסמסטר אחד בכל אחת מהשנים.

שנה ד: עד 26 נקודות זכות בסמסטר א.

(2) תכניות עם חוג נוסף- מכסת נקודות שנתית בפקולטה למשפטים בלבד:
שנה א – עד 38 נקודות זכות.

שנה ב – עד 32 נקודות זכות.

שנה ג – עד 32 נקודות זכות.

שנה ד – 26 נקודות זכות (עד 32 נקודות זכות בשנה).

(ב) הוועדה לענייני תלמידים רשאית לאשר חריגה של עד  חמש נקודות ממכסת הנקודות המקסימאלית במהלך הלימודים לתואר.

(ג) אושרה חריגה ממכסת הנקודות המרבית, היא תחול גם על לימודים מקבילים לפי סעיף 11 (א) (2) להלן.

(ד) חריגה ממכסת הנקודות הסמסטריאלית או השנתית תישקל על-ידי הוועדה במקרים הבאים:

(1) כשלמגיש/ת הבקשה ציון ממוצע של 80 לפחות בשנת הלימודים הקודמת או הישגים אקדמיים בולטים.

(2) ציון (בתמיכת אישורים מתאימים) נסיבות חריגות המחייבות את הגדלת המכסה.

(3) משקל מיוחד יינתן לשאלה אם עצם החריגה ממכסת השיעורים עלולה ליצור קשיים ולפגוע באיכות הלימודים של התלמיד/ה.

11. הכרה בלימודים קודמים ובלימודים מקבילים

(א) (1) בבקשת הכרה או פטור בגין לימודים קודמים (משפטיים או אחרים) שנלמדו באוניברסיטת חיפה במסגרת הפקולטה למשפטים, בפקולטה אחרת למשפטים (לרבות מכללה) או במוסד אחר להשכלה גבוהה, יש להגיש בקשה לוועדה לענייני תלמידים/ות, בצירוף המסמכים התומכים בבקשה.

(2) הוועדה תוכל להכיר בקורס ובלבד שתאריך סיום הקורס הנלמד הוא עד שבע שנים מיום תחילת הלימודים.

(3) ציון הקורס בעבורו מוגשת בקשת ההכרה הינו ציון "עובר" לפי המקובל באותו מוסד, אך לא פחות מציון 75.

(4) במקרים בהם בקשת ההכרה היא עבור קורסים שאינם משפטיים בתקופה שעולה על שבע שנים מיום תחילת הלימודים, תוכל הועדה לענייני תלמידים לאשר הכרה כאמור , לאור הקריטריונים שנקבעו בסעיף 3, ותוך לקיחה בחשבון בין השאר את חלוף הזמן מסיום הלימודים.

(ב) לא יינתן פטור מלימוד מקצועות משפטיים (חובה או בחירה) בעבור קורסים משפטיים שלא נלמדו  בפקולטה או במכללה למשפטים.

(ג) מרב נקודות הפטור בגין לימודים לא-משפטיים הוא עד 18 נקודות זכות. הוועדה תשקול בחיוב בקשות להכרה בלימודים קודמים לא משפטיים בהתקיים התנאים הבאים:    

(1) הוגש אישור לימודים רשמי של מוסד אקדמי המוכר על-ידי האוניברסיטה.

(2) איכותו של המוסד שבו נלמד התואר וכן איכותו של הקורס הנדון הניחו את דעת הוועדה.

(ד) לימודים שנלמדו באחד המסלולים המשותפים של הפקולטה עם חוגים אחרים, כאשר הלימודים בחוג האחר התחילו לפני תחילת הלימודים בפקולטה, והלימודים בחוג האחר הופסקו בשלב כלשהו, הלימודים בחוג האחר יוכרו לפי המפורט:

(1) ההתייחסות ללימודים שהתקיימו לפני תחילת הלימודים בפקולטה תהיה כמו ללימודים לא-משפטיים קודמים. לימודים שהוכחו ושהוכרו ע"י הוועדה כאמור ידווחו בגיליון הציונים ללא פירוט וללא ציון ולא ייכללו בחישוב הציון הסופי המשוקלל.

(2) התייחסות ללימודים שהתקיימו בחוג אחר במקביל ללימודים בפקולטה תהיה בהתאם למפורט בסעיף 19(ה) ("תואר חד-חוגי במשפטים ודו-חוגי בחוג נוסף") בתקנון הפקולטה.

12. מצטייני דיקן

(א)  הליך בחירת מצטייני/ות דיקן לתלמידי/ות שנה א, ב ו-ג יכלול (החל משנת הלימודים תשפ"ג, לא תינתן הצטיינות דיקן לשנה ד'):

(1) הגדרת רשימת אוכלוסיית המועמדים למצטייני/ות דיקן בהתאם לתנאי הסף כאמור בסעיפים 12(ג) ו-12(ד).

(2) בחישוב הממוצע המשוקלל לא ייכללו שני הציונים הנמוכים ביותר בקורסי בחירה, אם ציונים אלה נמוכים מהציון הממוצע השנתי

(3) חישוב ממוצע משוקלל של שאר הציונים על-פי מספר נקודות הזכות של הקורסים, תוך מתן משקל שונה לכל אחד מסוגי הקורסים:
– קורסי חובה: משקל 1.00

– קורסי בחירה משפטיים: 0.75

– קורסי בחירה לא משפטיים: לא ישוקללו.

(4) בחירת 5% מהתלמידים/ות עם ממוצע הציונים המשוקלל הגבוה ביותר (בעבור כל שנה אקדמית בנפרד).

(5) לצורך חישוב הממוצע יילקחו בחשבון ציונים (לרבות ציונים בסמינרים) שניתנו עד 15 בינואר לאחר שנת הלימודים שבה מדובר לתלמידי/ות כל השנים.

הערה: לתלמידי/ות התוכניות עם חוג נוסף חישוב הממוצע לשנים א, ב ו-ג יכלול את ציוני הקורסים הנלמדים בפקולטה למשפטים בלבד, ולא יכלול את ציוני הקורסים הנלמדים בחוג השני של המסלול המשותף.

(ב) מספר הנקודות המינימאלי שיש להשלים על-מנת להיכלל ברשימת מצטייני הדיקן:

(1) תלמידי/ות הפקולטה למשפטים בלבד:

א) בשנה א – 34 נקודות זכות.

ב)  בשנים ב ו-ג – 38 נקודות זכות (לכל שנת לימודים).

(2) תלמידי/ות התכניות עם חוג נוסף:

א)  בשנה א – 20 נקודות זכות משפטיות, ולפחות 34 נקודות זכות בשני החוגים יחד.

ב) בשנים ב ו-ג – 18 נקודות זכות משפטיות, ולפחות 38 נקודות זכות בשני החוגים יחד.

(ג) הערות:

(1) ציוני "עובר" ו"פטור" ייכללו בסך הנקודות לצבירה, אך לא ייכללו בחישוב הממוצע.

(2) ציוני "כישלון" מספריים ייכללו בחישוב הממוצע, אך לא ייכללו בסך כל הנקודות לצבירה. לא ייכללו ציוני "כישלון" מילוליים (כמו "לא השלים", "נכשל", "נפסל" וכדומה).

(ד) סמכות דיקן שלא להעניק הצטיינות:

(1) הורשע תלמיד בעבירת משמעת או שהודה בביצוע עבירה לפי תקנון המשמעת של אוניברסיטת חיפה, לא יעניק הדיקן לאותו תלמיד הצטיינות דיקן בשלוש השנים העוקבות את ההרשעה.

(2) חרף האמור בסעיף קטן (1), רשאי הדיקן להעניק הצטיינות לתלמיד שהורשע או הודה בעבירת משמעת, אם מצא שאופי העבירה, או חומרתה או שיקולים אחרים מצדיקים זאת.

13. סיום הלימודים

(א) סיום הלימודים בפקולטה יוגדר כך, אם כל הדרישות של האוניברסיטה והפקולטה בקשר ללימודים מולאו, נצברו 142 נקודות זכות והתקבל ציון ממוצע של 60 לפחות במקצועות שנלמדו.

(ב)

(1) בסיום הלימודים בפקולטה תתקבל מן האוניברסיטה תעודת בוגר במשפטים (LL.B.).

(2) בתעודת בוגר יצוין כדלהלן:

    א) בהצטיינות יתרה: תלמידים/ות שממוצע ציוניהם/הן הינו ב-3% העליונים של הישגי  התלמידים במחזורם ואינו נמוך מ-90.

    ב) בהצטיינות: תלמידים/ות שממוצע ציוניהם/הן הינו ב-15% עליונים של הישגי התלמידים/ות במחזורם, ואינו נמוך מ-85.

(3) מתן זכאות לתעודת בוגר בהצטיינות ובהצטיינות יתרה יינתן אך ורק למי שלמדו מעל 90% מנקודות זכות לתואר בחוג למשפטים באוניברסיטת חיפה. בנסיבות מיוחדות רשאי דיקן הפקולטה לאשר הענקת תעודת בוגר בהצטיינות או תעודת בוגר בהצטיינות יתרה, גם אם לא עומדים בתנאי זה.        

(4) רשימת התלמידים/ות שסיימו לימודיהם/הן בהצטיינות או בהצטיינות יתרה תפורסם בטקס חלוקת התעודות, ותישלח אל בתי-המשפט, משרד המשפטים ולשכת עורכי-הדין.

(ג) תלמידים/ות לתואר ראשון במשפטים (חד-חוגי) ודו-חוגי בחוגים הבאים: כלכלה, פסיכולוגיה, תקשורת, לימודי אסיה, תכנית "אופקים", מערכות מידע ותולדות ישראל ומקרא,  יוכלו לקבל אישור לתחילת התמחות במשפטים אם עמדו בכל הדרישות של האוניברסיטה והפקולטה בקשר ללימודים (לרבות ציוני מעבר), וצברו 112 נקודות זכות בפקולטה למשפטים ו-30 נקודות זכות לפחות בחוג הדו-חוגי.  לא ניתן יהיה לקבל את אישור סיום  החוג הדו-חוגי מבלי לעמוד בכל דרישות התואר הדו-חוגי, ומבלי לעמוד בכל דרישות התואר במשפטים. תלמידים אשר השלימו את דרישות התואר החד-חוגי במשפטים והחוג הדו-חוגי כאמור, יקבלו תעודה אחת בה יצוינו שני החוגים: משפטיים חד-חוגי, ושם החוג האחר כדו-חוגי.

(ד) תלמידים/ות בתכנית המשותפת לתואר ראשון במשפטים ותואר שני בחוג אחר (פילוסופיה,יחסים בינלאומיים, מנהל ומדיניות ציבורית, לימודי אסיה, היסטוריה כללית, ניהול מערכות חינוך וקרימינולוגיה) יוכלו לקבל אישור לתחילת התמחות במשפטים אם עמדו בכל הדרישות של האוניברסיטה והפקולטה בקשר ללימודים, וצברו 114 נקודות זכות בפקולטה למשפטים  ו-20 נקודות זכות בתואר השני בחוג הנוסף. תלמידם אלו יידרשו ללמוד 2 נקודות זכות במסגרת אשכולות העשרה המוצעים ע"י האוניברסיטה – אשכול דרך הרוח, אשכול חדשנות ויזמות, אשכול מדעי הנתונים והסייבר, אשכול משאבי אנוש, אשכול קיימות וסביבה ואשכול תקשורת דיגיטאלית מעשית, אשר ייחשבו כחלק מנקודות הזכות במשפטים. תלמידים שיבחרו ללמוד מהאשכולות המוצעים בהיקף של 4 נקודות זכות, ידרשו לצבור 116 נקודות זכות בפקולטה למשפטים ו- 20 נקודות זכות לפחות בתואר השני בחוג הנוסף, לצורך קבלת האישור. קבלת תעודת בוגר תותנה במילוי מלוא החובות בכל אחד מן החוגים בתכנית. מי שמילאו דרישות אלה יקבלו תעודת בוגר במשפטים ותואר שני בחוג הנוסף.

פרק ד – מבנה הלימודים

14. הרכב תכנית ההוראה

(א)  תכנית ההוראה מורכבת ממקצועות חובה וממקצועות בחירה.

(ב)  מקצועות הבחירה כוללים: סמינרים, שיעורי בחירה וסדנאות.

15. מקצועות חובה – כללי

מקצועות החובה נלמדים בשנים א-ד. שנה א כוללת מקצועות חובה בלבד. רשימת מקצועות החובה לפי שנות הלימוד השונות מובאת בהמשך, והיא עשויה להשתנות מעת לעת לפי החלטת מועצת הפקולטה.

16. מקצועות בחירה – כללי

(א) תלמידים/ות רשאים להשתתף בשיעורי בחירה ובסדנאות החל משנה ב. עם זאת, בשנה א ניתן לבחור בלימוד של מקצועות חובה מורחבים הנלמדים בשנה זאת.

(ב) ועדת ההוראה תקבע הנחיות באשר לקדימויות ברישום למקצועות הבחירה. ההנחיות יובאו לידיעת התלמידים/ות.

(ג) יש ללמוד לפחות שני סמינרים. השתתפות בסמינרים היא משנה ג. במקרים מיוחדים, בכפוף לאישור המורה ולקיומם של מקומות פנויים בסמינר, יותר גם לתלמידי/ות שנה ב להשתתף בו.

(ד) על פי החלטת רשויות האוניברסיטה החל משנת תשפ"ב, תלמידי/ות התואר הראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה ילמדו קורסים בהיקף של 4 נקודות במסגרת אשכולות העשרה המוצעים על ידי האוניברסיטה-  אשכול  דרך הרוח, אשכול חדשנות ויזמות, אשכול מדעי הנתונים והסייבר, אשכול משאבי אנוש, אשכול קיימות וסביבה ואשכול תקשורת דיגיטאלית מעשית. 

מתוך 4 הנקודות, מוכרות 2 נקודות במסגרת הקורס "תולדות הרעיון המדיני" הנלמד בפקולטה כקורס חובה בשנה א שנלמד גם תחת אשכול "דרך הרוח". בנוסף ל- 2 הנקודות של הקורס "תולדות הרעיון המדיני" ישנה חובה לתלמידי/ות התואר הראשון במסלול חד חוגי ללמוד 2 נקודות מאשכולות ההעשרה.

תלמידי/ות תואר הראשון בתכנית משפטים חד חוגי רשאים/ות ללמוד לכל היותר 10 נקודות זכות  מאשכולות ההעשרה כשמתוכן 4 נקודות לכל היותר מהאשכולות הבאים: דרך הרוח, משאבי אנוש, קיימות וסביבה ותקשורת דיגיטאלית מעשית. (למען הסר ספק, סך הנקודות מאשכולות ההעשרה לא יעלה על 10 נקודות). הקורסים שיילמדו במסגרת אשכולות ההעשרה ייחשבו במניין 14 הנקודות החוץ משפטיות שסטודנט/ית רשאי/ת ללמוד.

הלומדים/ות משפטים עם חוג נוסף, כשהחוג השני שלהם/ן אינו בפקולטה למדעי הרוח, ילמדו במסגרת החוג השני קורס אחד בן 2 נ"ז במסגרת אשכולות ההעשרה המאוזכרים לעיל.

סיום הלימודים במסגרת אשכולות ההעשרה בהצלחה הינו תנאי לקבלת תואר בוגר. דרישה זו חלה על מי שהתחילו את הלימודים בשנת הלימודים תשפ״ב ואילך.

(ה) יש להשתתף במהלך הלימודים רק בקליניקה משפטית אחת. השתתפות ביותר מקליניקה אחת תעשה באישור דיקן הפקולטה.

17. מקצועות בחירה לא משפטיים – כללי

(א) במסגרת התפיסה הבין-תחומית שלה מעודדת הפקולטה את מי שאינם לומדים בתכניות משותפות ללמוד מקצועות בחירה לא משפטיים החל משנה ב.

(ב) למי שאינם/ן לומדים/ות בתכנית משותפת(תואר ראשון במשפטים ושני בחוג אחר) או בתכנית עם דו-חוגית(חד-חוגי במשפטים ודו-חוגי בחוג אחר), ישנה האפשרות לבחור קורסים וסמינרים הניתנים בחוגים השונים באוניברסיטה ובמכסה שלא תעלה על 14 נקודות זכות (חל על סטודנטים/ות שהתחילו לימודים החל משנת הלימודים תשפ"ב) (2 עד 10 נקודות מתוכן במסגרת אשכולות העשרה המוצעים על ידי האוניברסיטה – אשכול דרך הרוח, אשכול חדשנות ויזמות, אשכול מדעי הנתונים והסייבר, אשכול משאבי אנוש, אשכול קיימות וסביבה ואשכול תקשורת דיגיטאלית מעשית כמפורט בסעיף 17 למעלה). לא יילמדו קורסים וסמינרים הנלמדים במסגרת לימודי תעודה או לימודים שאינם לתואר, או סדנאות, או קורסים בעלי תוכן משפטי. כמו כן סמינר שיילמד מחוץ לפקולטה לא יהווה תחליף לסמינר משפטי.

18. תואר חד-חוגי במשפטים ודו-חוגי בחוג נוסף

(א) בשנים האחרונות גדלה ההכרה בקרב בתי הספר למשפטים בעולם בחשיבות של הכשרה משפטית לא-פורמאלית לתלמידי משפטים. גוברת ההכרה שכדי להיות משפטן ומשפטנית טובים, צריך ללמוד לא רק רשימות חוקים ופסקי דין, אלא גם תיאוריות פילוסופיות על טבע המשפט ועל הבסיס העיוני של ענפי המשפט השונים, כמו גם תיאוריות סוציולוגיות, כלכליות ואחרות.

(ב) מטרת שילוב תואר בחוג נוסף עם ההכשרה בלימודי המשפטים, היא להעניק לתלמידים/ות מצטיינים/ות מהפקולטה למשפטים אפשרות לרכוש השכלה בינתחומית רחבה, שתעשיר הן את עולם הרוח שלהם/ן באופן כללי, והן את ההבנה המשפטית שלהם/ן.

(ג) תלמידים/ות הלומדים/ות בתוכנית משפטים (חד חוגי) וחוג נוסף מהחוגים הבאים: כלכלה, פסיכולוגיה, תקשורת, לימודי אסיה, תכנית "אופקים", מערכות מידע ותולדות ישראל ומקרא (במתכונת דו-חוגית), ילמדו 112 נקודות זכות במשפטים (ובכלל זה כל קורסי החובה והסמינרים), וכן 30 נקודות זכות בינתחומיות מהחוג הדו-חוגי. התוכנית פתוחה לתלמידים/ות אשר התקבלו ללימודי משפטים וללימודים בחוג הנוסף. לצורך קבלת התואר הדו-חוגי (בחוג הנוסף) י/תשלים התלמיד/ה  את דרישות החוג הנוסף (בדרך כלל 60 נקודות זכות).

(ד) בשנה א' לא י/תלמד תלמיד/ה מעל ל-12 נקודות זכות בחוג הנוסף ללא קבלת אישור.

(ה) החליט/ה תלמיד/ה שלא להשלים את לימודיו/ה בחוג הנוסף , י/תודיע למזכירות לענייני תלמידים לפני סגירת התואר אילו קורסים שנלמדו מהחוג הנוסף הוא/היא מבקש/ת שיוכרו כנקודות בחירה להשלמת התואר החד-חוגי במשפטים, ובלבד שלא יעלו על 30 נקודות זכות. ככל שנדרש, התלמיד/ה י/תשלים את מכסת הנקודות לתואר במשפטים (142 נקודות זכות) מתוך קורסי הבחירה המוצעים בפקולטה למשפטים. במידה והתלמיד/ה חפץ/ה בכך, ובמידה והתלמיד/ה ביקש/ה הכרה בפחות מ-14 נקודות זכות מהחוג הנוסף, י/תוכל להשלים עד 14 נקודות בחירה מתוך הקורסים הניתנים בחוגים השונים באוניברסיטה.

19. חובת לימוד אנגלית

(א)  חובת לימוד אנגלית באוניברסיטה:

חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר . פטורים מלימודים אלו יהיו מי שהגיעו ל״רמת פטור״ אשר הוגדרה על ידי האוניברסיטה ומפורטת להלן. תלמידי/ות הפקולטה למשפטים ימלאו חובה זו באמצעות השלמת הקורסים הבאים:

(א) מתקדמים א –  מי שציונם בבחינת אמי״ר מצוי (או בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית) בתחום של 119-100 נקודות: ילמדו את המקצוע ״אנגלית מתקדמים א״ בהיקף של  4 שעות שבועיות במשך הסמסטר הראשון במסגרת היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה. אם יעמדו בבחינת המעבר, ימשיכו לימוד ״אנגלית מתקדמים ב״ במהלך הסמסטר השני, כמפורט להלן.

(ב) מתקדמים ב – מי שציונם בבחינת אמי״ר (או בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית) מצוי בתחום של 133-120 ואינם נכללים בהגדרת ״רמת פטור״ להלן, וכן מי שסיימו בהצלחה את הקורס ״מתקדמים א״:  ילמדו את המקצוע ״אנגלית מתקדמים ב״ בהיקף של 4 שעות שבועיות במשך סמסטר אחד בשנה א.

(ג) יש לסיים את לימוד האנגלית באוניברסיטה עד תום השנה הראשונה ללימודים. מי שלא יעמדו בדרישה זו, לא יוכלו להמשיך ללמוד מקצועות משנה ב׳, אלא אם קיבלו את אישור הדיקן. בכל מקרה מי שלא עמדו בדרישה הנזכר לעיל לא יוכלו ללמוד בשנה ג׳.

(ב) חובת לימודי אנגלית בפקולטה למשפטים:

(1) חובת לימוד קורס של תכנית לימודי המשפטים הגלובלית (GLP):

כל תלמיד חייב ללמוד קורס אחד לפחות הנלמד בשפה האנגלית במסגרת תכנית לימודי המשפטים הגלובלית בפקולטה ולהשלימו בהצלחה, לצורך השלמת התואר. חל על תלמידים/ות שהחלו ללמוד בפקולטה משנת תשע״ד. תלמיד שהוכרו לו קורסים שנלמדו באנגלית בהצלחה בתכנית לימודים משפטית בחוץ לארץ, כאמור בסעיף 20 לתקנון, פטור מחובה זו.

(2) חובה עד תום השנה השנייה ללימודים בפקולטה להשלים את  הקורס כלים למחקר משפטי והשוואתי באנגלית בהצלחה.

(3) חובת לימוד קורס מתכנית ה-GLP והקורס "כלים למחקר משפטי והשוואתי באנגלית" וסיומם בהצלחה, מהווים תנאי להשלמת  התואר.

״רמת פטור״: ציון 134 ומעלה בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית, או במבחן אמי״ר או אמיר״ם.

20. איסור חפיפה

(א) לא ניתן ללמוד מקצוע ששעת הוראתו חופפת באופן מלא או חלקי את שעת ההוראה של מקצוע לימוד אחר הנלמד באוניברסיטה.

(ב)  לא ניתן ללמוד מקצוע בחירה שתוכנו דומה באופן משמעותי לקורס אחר שנלמד במהלך לימודיהם לתואר.

21. השתתפות בתכניות לימוד משפטיות בחוץ לארץ

ניתן להשתתף בתכניות לתלמידי/ות משפטים של אוניברסיטה בחוץ לארץ אם תכנית זו אושרה על-ידי ועדת ההוראה של הפקולטה. ההכרה בכל מקצוע, לרבות משקלו של  מקצוע זה בנקודות זכות, טעונה אישור הדיקן. מידע על תכניות המאושרות על-ידי הפקולטה יובא לידיעת התלמידים/ות.

22. מקצועות בחירה עודפים

(א) בגיליון הציונים הסופי יופיעו כלל מקצועות הבחירה שנלמדו, להוציא אלה שבהם נכשלו ובמקומם נלמדו מקצועות בחירה אחרים.

(ב) בחישוב ממוצע הציונים הסופי יש להביא בחשבון את כלל מקצועות הבחירה שבגיליון הציונים הסופי, אלא אם יודיעו התלמיד/ה אחרת למזכירות באשר לשיעורי הבחירה ולסמינר העודפים.

 פרק ה – רשימת מקצועות החובה

23. להלן רשימת מקצועות החובה

(א)

שנה א –

שם המקצוע – מספר נקודות זכות

תורת המשפט – 4

תולדות הרעיון המדיני – 2

מקורות המשפט הישראלי – 3

משפט ציבורי – 8

משפט פלילי – 6

דיני חוזים – 6

מבוא למשפט עברי – 2

מבוא לניתוח כלכלי של המשפט – 2

כלים למחקר משפטי והשוואתי באנגלית – 1

מיומנויות מידע ומשפט – 1

שיטות משפט זרות – היבטים היסטוריים והשוואתיים – 3

סדנה כתיבה משפטית – 2 (הקורס הינו קורס חובה למי שלא נבחן בבחינות הבגרות ו/או בבחינה הפסיכומטרית בשפה העברית ובלבד שלא קיבל פטור בכתב ממורה הקורס על בסיס מבדקים שיערכו בראשית הסמסטר).

מבואות משפט- קורס קיץ מכין (הקורס הינו קורס חובה למועמדים שלא נבחנו בבחינות הבגרות ו/או בבחינה הפסיכומטרית בשפה העברית בלבד, והוא פתוח להם בלבד).

סך הכל – 38 נקודות

נוסף למקצועות אלה תינתן לתלמידים/ות הדרכה ביבליוגרפית בספרייה.

הערה- ניתן יהיה לבקש דחייתו של קורס אחד ממקצועות החובה של שנה א' בכפוף לאישור היועץ/ת האקדמי/ת לתואר הראשון.

(ב)

שנה ב –

שם המקצוע – מספר נקודות זכות

דיני תאגידים – 4

דיני קניין – 5

דיני משפחה – 3

משפט ותיאוריות חברתיות – יסודות – 2

משפט בינלאומי פומבי – 3

דיני נזיקין – 4

דיני עבודה – 3

סך הכל – 24 נקודות

(ג)

שנה ג –

שם המקצוע – מספר נקודות זכות

דיון אזרחי – 5 (לתלמידי/ות התכניות המשותפות מומלץ לדחות הקורס לשנה ד׳).

דיון פלילי – 4

משפט עברי – 2 (חובה ללמוד אחד משלושת מקצועות אלה; ניתן ללמוד את המקצועות האחרים כקורסי בחירה).

משפט מוסלמי – 2 (חובה ללמוד אחד משלושת מקצועות אלה; ניתן ללמוד את המקצועות האחרים כקורסי בחירה).

משפט קאנוני (דיני המעמד האישי של העדות הנוצריות בישראל) – 2 (חובה ללמוד אחד משלושת מקצועות אלה; ניתן ללמוד את המקצועות האחרים כקורסי בחירה).

סך הכל:  11 נקודות

(ד)

שנה ד –

שם המקצוע – מספר נקודות זכות

מיומנויות בעריכת דין –  3

אתיקה מקצועית – 2

דיני ראיות –  3

סך הכל: 8 נקודות

במסגרת לימודי חובה יש ללמוד בנוסף:

– לפחות שני סמינרים כפי שמצוין בסעיף 17 (ג).

– קורס מרוכז באנגלית במסגרת תכנית GLP  כפי שמצוין בסעיף 19(ב) (1)

פרק ו – מקצועות בחירה

24. סמינרים

(א) אם לא נכתב אחרת, סמינר יתקיים במתכונת סמסטריאלית, בהיקף של 4 נקודות זכות. משך כל מפגש שבועי – 120 דקות. ככלל, סמינר יתנהל במתכונת הבאה: בתחילת הסמינר יוקדשו כארבע עד חמש פגישות שבועיות להרצאות מבוא וכן לתאום נושאי העבודות ולתאריכי ההרצאות. בהמשך, בכל מפגש, יציגו עד ארבעה תלמידים/ות את הנושאים, אלא אם ייקבע אחרת. לאחר הצגת העבודות, תיכתב העבודה במתכונתה השלמה ותימסר למורה לצורך הערכה וקבלת ציון.

(ב) כללים להגשת עבודה סמינריונית:

(1) העבודה תיכתב באופן עצמאי. אין להסתמך, לצטט או להעתיק מכל מקור בלא ציון מפורש, כמקובל בעבודות אקדמאיות.

(2) העבודה תוגש למורה באמצעות המערכת הדיגיטאלית לניהול הקורס. לאחר הבדיקה י/תעביר המורה לתלמיד/ה הערות והערכה באמצעות המערכת או בדואר אלקטורני.

(3) בסמינרים הניתנים בפקולטה מספר שנים ברציפות, תעביר מזכירות התלמידים למורה רשימת נושאים שאושרו בשנים קודמות.

(4) תלמידים/ות המבקשים לכתוב עבודה סמינריונית בנושא הדומה לנושא בסמינר אחר או בעבודת-בית אחרת שכתבו, יידעו את הנוגעים בדבר ויקבלו על כך הסכמה מראש ובכתב.

(5) בכתיבת העבודה תהיה הקפדה על כללי ציטוט מדויקים ואמינים וכן על כללי תחביר ודקדוק מקובלים.

(6) אושרה בקשה לעבודה משותפת, תוגש העבודה במשותף תוך ציון שמות התלמידים/ות שהכינוה.

(7) מועדי הגשת סמינרים בפקולטה למשפטים הינם:

א) בסמינר בסמסטר א יוגשו העבודות  לא יאוחר מיום העבודה האחרון של מזכירות התלמידים בסמסטר ב העוקב.

ב) בסמינר בסמסטר ב יוגשו העבודות  לא יאוחר מיום הראשון ללימודים בשנת הלימודים העוקבת.

ג) בסמינר בסמסטר קיץ יוגשו העבודות עד תחילת סמסטר ב׳ העוקב.

ד) דחייה במועד ההגשה של עבודה סמינריונית לתקופה של 30 יום תאושר על-ידי מורה הסמינר. דחייה לתקופה העולה על 30 יום תאושר על-ידי הדיקן או מי שיוסמך לכך על ידו.

ה) ככלל לא תינתן דחייה במועד הגשת העבודה אלא במקרים חריגים ביותר.

ו) המסיימים/ות את הלימודים שלא יגישו את העבודה במועד, לא יוכלו לקבל תעודת בוגר עם בני מחזורם. אם נמצאו נסיבות המאפשרות דחיית הגשת העבודה, והדחייה תאושר, הגשת העבודה באיחור תגרור תשלום שכר לימוד בהתאם לתקנון האוניברסיטאי.

ז) (1) אי הגשה של העבודה הסמינריונית במועד, כמפורט לעיל, תחייב לחזור על ההשתתפות בסמינר. הרישום החוזר לסמינר יותנה באישור בכתב מהמורה ובתשלום בהתאם לתקנון.

(2) ציוני סמינרים שהתקיימו בסמסטר ב של תלמידי/ות שנה ג הזכאים לסיים את הלימודים תוך שלוש שנים, וכן ציוני סמינרים שהתקיימו בסמסטר א ובסמסטר ב של תלמידי/ות שנה ד, יינתנו תוך 60 יום מן המועד האחרון להגשת העבודה. ציוני שאר הסמינרים יינתנו תוך 75 יום מן המועד האחרון להגשת העבודה.

(3) עבודה סמינריונית תוגש למורה כשהיא כתובה ברווח כפול ובמגבלות כפי שנקבע על ידי המורה.

(4) אין לפרסם את העבודה הסמינריונית, אלא באישור המורה. חל איסור מוחלט להגיש אותה עבודה לשני סמינרים שונים. יש לבקש להשתמש בעבודה סמינריונית שהוגשה למורה אחר לצורך כתיבת עבודה סמינריונית נוספת, ולהבהיר זאת למורה/ת הסמינר ולקבל בכתב את אישור/ה המורים. האישור יועבר לדיקן.

(5) הציון הסופי בסמינר ייקבע כמפורט בסעיף 35 להלן.

פרק ז – נוכחות והשתתפות במפגשים לימודיים

25. חובת נוכחות ועמידה במטלות לימודיות

קיימת חובת נוכחות ומוכנות לשיעור. המורים יודיעו על דרכי האכיפה של החובה תיעשה במפגש הראשון.

26. בדיקת נוכחות בסדנה ובסמינר

(א)  על אף האמור בסעיף 25 לעיל, תיבדק נוכחות התלמידים/ות בכל המפגשים בסדנה ובסמינר.

(ב) היעדרות ממפגש או אי-השתתפות בו מסיבה מוצדקת מחייבות מתן הודעה למורה/ות הסדנה או הסמינר מראש, אלא אם לא ניתן היה לעשות כן.

(ג) סטודנטית הנמצאת בשמירת הריון רשאית להעדר בכל התקופה לגביה יש אישור על שמירת הריון.

27. הפרת החובה

(א) ניתן להרחיק תלמידים/ות מקורס, למנוע מלגשת לבחינה או להגיש עבודה, או להפחית מן הציון (ראו סעיף 36 (ב) להלן), אם הפרו התלמידים/ות את חובת הנוכחות או המוכנות, כפי שפורטו בסילבוס, ללא סיבה מוצדקת. הודעה על החלטת המורה תימסר לתלמידים/ות ולמזכירות.

(ב)  תלמיד רשאי לערער בפני הדיקן על החלטתו של מורה לפי סעיף (א).

פרק ח – בחינות ועבודות בית

28. בחינות – כללי

(א) ככלל מתקיימות הבחינות בכתב. אין מתקיימות בחינות בעל-פה, אלא באישור ועדת ההוראה לבקשת המורה.

(ב)  בחינות בכתב מתקיימות בעילום שם ובהשגחה. לא תתבצע כל פעולה העלולה לחשוף את זהות התלמידים/ות לבודקי הבחינה.

(ג) ניתן לקבוע שבחינה תתקיים ללא השגחה (״בחינת כבוד״), ובלבד שנמסרה הודעה מוקדמת על כך לדיקן. השתתפות בבחינה ללא השגחה מחייבת מילוי טופס מתאים על-ידי התלמידים/ות להבטחת הוראות האוניברסיטה בדבר התנהגות בזמן בחינה (״הצהרת כבוד״). לא תתקיים בחינה ללא השגחה אם היא, כולה או חלקה, במתכונת של בחירה מרובה (״בחינה אמריקנית״).

(ד) בידיעון הפקולטה יפורסם אם הבחינה תתקיים עם או בלי חומר-עזר (להלן: ״מתכונת הבחינה״). לא יוכנס שינוי במתכונת הבחינה אלא באישור ועדת ההוראה, ובמקרים דחופים – הדיקן. הודעה על שינוי תימסר לתלמידים/ות מבעוד מועד.

(ה) הבחינות בכל המועדים ובדיקתן יהיו במתכונת וברמה דומות ככל שניתן.

(ו)  יש להקפיד על כתב-יד קריא. לא ייערכו פעולות שכתוב של בחינות עקב כתב-יד לא קריא. בעלי/ות  אישור על ליקוי כתיבה יוכלו לכתוב את הבחינה על מעבד תמלילים בפקולטה. בחינה שנכתבה בכתב-יד לא קריא לא תיבדק אלא באישור הדיקן.

(ז) משקל בחינת אמצע לא יעלה על 20 אחוז מהציון הסופי.

29. בחינות – פירוט

(א) המורים/ות יודיעו לתלמידים/ות במועד מוקדם ככל האפשר – ולא יאוחר משבועיים לפני השבוע האחרון הקודם לבחינה – מה החומר עליו תיערך הבחינה.

(ב) המורים/ות יודיעו לקראת הבחינה מהו משך זמן הבחינה, ויציינו שיקולים מיוחדים לגבי חישוב הציון ופרטים נוספים שיש בהם כדי להדריך את התלמידים/ות לצורך ההכנה לבחינה. כמו כן יודיעו מה תהיה מתכונת השאלות בבחינה: ניתוח אירוע, הרצאת דברים על נושא נתון וכדומה.

(ג) ציונים חלקיים (למעט ציון מטיב – ראו להלן סעיף 36 (א) 5) המהווים חלק מן הציון הסופי במקצוע, כגון ציונים בעבור עבודות בית ובחינות ביניים, יימסרו על-ידי המורה למזכירות ויפורסמו לא יאוחר ממועד פרסום הציונים של בחינת המעבר במקצוע.

(ד) מורה או עוזר/ת הוראה (לרבות מי שהוסמך לכך על ידי המורה למטרה זו) יהיו נוכחים בבחינה כדי להשיב לשאלות הבהרה.

(ה) (1) הבחינה מיועדת רק להזכאים/ות לגשת לבחינה. ניתן לשלול זכאות להיבחן אם התלמיד/ה לא עמדו במהלך הקורס במטלות הנדרשות.

(2) הבחינות במועדים א ו-ב מתקיימות בתאריכים שפורסמו בידיעון הפקולטה. בנסיבות מיוחדות ובאישור הדיקן או ועדת הוראה ישונה מועד הבחינה. הודעה על המועד החדש תימסר על-ידי מזכירות התלמידים/ות מבעוד מועד.

(ו) משך הבחינה שצוין בבחינה לא יוארך אלא לגבי בעלי/ות צרכים מיוחדים ובהתאם לסעיף-קטן (ז) להלן. המורים/ות יתכננו את השאלון בקפידה בהתאם לאורך הבחינה שנקבע.

(ז) הארכת זמן מיוחדת בבחינה בכתב בעברית תינתן במקרים הבאים:

(1) א) מי שעלו בשש השנים הראשונות לארץ וכן ומי ששפת אמם אינה עברית, שלא סיימו את הלימודים בבית-הספר התיכון או מוסד אקדמי מוכר  מוכר בשפה העברית כשפה ראשית, יהיו זכאים להארכת זמן של רבע שעה לכל שעת בחינה ולא יותר מחצי שעה לכל הבחינה.

ב) למרות האמור לעיל, החל מהשנה החמישית ללימודים (כרונולוגית), לא תינתן הארכת זמן.

ג) אישור זכאות יינתן לכל תלמיד/ה בנפרד על-סמך הצגת האישור הרלוונטי (תעודת עולה/אישור בית הספר על שפת ההוראה בו). זכאות לפי פסקה זאת אינה חלה על בחינות בשפות ובמקצועות לא משפטיים הניתנים במסגרת לימודים לתואר משותף עם חוגים אחרים.

יש להודיע לדיקן על ההתנגדות להארכת זמן במקצוע הנלמד, כדי שהדיקן יעביר את העניין להכרעת ועדה מקצועית הפועלת במסגרת דקנאט הסטודנטים. הודעה לתלמידים/ות תפורסם בהתאם.

(2) זכאות להארכת זמן בחינה בשל מוגבלות מטעמים רפואיים או מטעמיי ליקויי למידה תוכר על-פי קריטריונים הנהוגים באוניברסיטה ורק על סמך אישורים מתאימים שיומצאו לדקנאט הסטודנטים. הזכאות לפי פסקה זו תיקבע על-ידי דיקן הסטודנטים או על-ידי מי שיוסמך על-ידו.

(ח) (1) מורה רשאי/ת למנות עוזרי/ות הוראה לעזרה בבדיקת הבחינות.

(2) האחריות על בדיקת הבחינות ומתן ציונים מוטלת על המורה.

(3) הבחינות ייבדקו על-ידי עוזרי/ות ההוראה בהתאם להנחיות המורה. הבודקים/ות ירשמו על-גבי גיליון הבחינה את הערותיהם לגוף הדברים, ציון מספרי לכל שאלה וציון מספרי (כולל) של הבחינה. ציון ״נכשל״ בבחינה מחייב אישור המורה, לאחר שעבר/ה על מחברת הבחינה.

(ט) נבדקה הבחינה בידי מספר עוזרי/ות הוראה, יוודאו המורים/ות שקיימת התאמה סבירה בין הציונים של הבודקים.

(י) מי שמלמדים אותו מקצוע יתאמו ביניהם, עד כמה שאפשר, את ממוצע הציונים בכל אחת מהכיתות. ייעשה מאמץ שלא יהא פער משמעותי בממוצע הציונים בין כיתות כאמור.

(יא)

(1) בדיקת הבחינות תסתיים לא יאוחר מן המפורט בסעיף-קטן (2) להלן. האחריות לכך שהבחינה תיבדק והציונים יימסרו למזכירות במועד היא על המורים/ות. איחור במסירת הציונים מחייב אישור הדיקן.

(2) משך זמן בדיקת הבחינות יהיה 15 ימים קלנדריים לכל הקורסים. באישור הדיקן יתאפשר משך זמן בדיקה של 21 יום בקורסים הדורשים זאת, ובתנאי שההודעה על כך נכללה בסילבוס הקורס המופיע בידיעון הפקולטה.

(3) המזכירות תפרסם את הציונים עם קבלת אישור המורה לפרסום, ולא יאוחר מיום עבודה אחד ממועד קבלת האישור.

(4) המזכירות תודיע לתלמידים/ות על איחור במסירת הציונים ועל המועד הצפוי לפרסומם באיחור.

(יב) הציונים יפורסמו בעילום שם, לפי מספרי הזיהוי של התלמידים/ות, על לוח המודעות של הפקולטה ובאמצעות אתר הפקולטה. המזכירות לא תמסור ציונים בטלפון.

(יג) בנוסף לציונים של הנבחנים תפרסם המזכירות את הממוצע של הנבחנים בבחינה במועד שבו מדובר.

(יד) לא ניתן לשנות ציון סופי שפורסם, אלא רק כתוצאה מערעור, כמפורט להלן.

30. ערעור על בחינה

(א) זכות ערעור, מטלת בית או עבודה מסכמת בקורס:

ניתן להגיש ערעור על ציון בחינה, מטלת בית או עבודה מסכמת בקורס (להלן בסעיף זה "בחינה") בהתאם למפורט להלן:

(1) מטרת הערעור לוודא שלא נפלה טעות מהותית במתן הציון.

(2) לא יוגש ערעור שבו בקשה להערכה מחדש של הבחינה.

(3) בערעור יש לפרט את נימוקי הערעור תוך התייחסות נקודתית לתוכן הבחינה.

(4) הוגש ערעור על הציון, תיבדק הבחינה על-ידי מורה/ת המקצוע. במקרה זה יכולה הבחינה כולה להיבדק מחדש, והציון שייקבע על-ידי המורה יכול להיות נמוך מן הציון המקורי.

(ב) הסברים לאחר הבחינה,  גישה להעתק מחברות הבחינה וערעור על ציון הבחינה:

(1)  פתרון כתוב יועלה לאתר הפקולטה ביום פרסום הציונים.

(2) במקצוע שבו ישנה בקשה של המורה למועד הסברים, מועד ההסברים ייקבע ליום פרסום הציונים. ההסברים יינתנו על-ידי המורה או על-ידי עוזרי ההוראה. רשימת מועדי ההסברים תפורסם על-ידי מזכירות התלמידים.

(3) במקרה של עבודה מסכמת בקורס, לרבות מטלת בית, רשאי מרצה הקורס לקבוע כי בשל אופי המטלה אין צורך בפתרון כתוב או מועד הסברים, והודעה על כך תימסר לסטודנטים.

(4)  מחברות הבחינה יהיו זמינות לצפייה במודל עם פרסום הציונים. ניתן להגיש ערעור על ציון בבחינה תוך יומיים מפתיחת המחברות לצפייה במודל. לא תתאפשר הגשת ערעור מעבר לתקופה המצוינת.

(5) הערעור יוגש בעילום שם באמצעות מערכת הפורטל.

(6) נפגמה האנונימיות של המערער/ת, יידחה הערעור על הסף. 

(7) חל איסור מוחלט לשוחח עם מורה/ת הקורס על הערעור במהלך קריאת הערעור על-ידי המורה. איסור זה חל כל עוד לא פורסמה החלטת המורה על הערעור.

(8) ההחלטות בערעורים יימסרו על-ידי המורה עד שלושה ימים לפני מועד ב ועד 7 ימים מיום קבלת הערעורים על בחינות מועד ב ומועד ג.

(9) לא פורסמה ההחלטה בערעור עד שלושה ימים לפני המועד הבא של הבחינה והתלמיד/ה ניגש/ה לבחינה במועד הבא, ייזקף לזכותו/ה הציון הגבוה מבין הציונים בשני המועדים.

(10) (א) אובדן מחברת בחינה שלא באשמת הנבחן/ת לפני קבלת הציון:

במקרים אלו ייקבע הציון בבחינה באחת הדרכים הבאות, בתאום עם מורה/ת המקצוע ובאישור הדיקן: על ידי בחינה מחדש או עבודה; או על ידי כלל המרכיבים האחרים של הציון הקיימים באותו מקצוע (כגון: בחנים ובחינות שהתקיימו במהלך הקורס, תרגילים, עבודות וכדומה); או על-ידי מתן ציון השלים.

(ב) אובדן מחברת בחינה שלא באשמת הנבחן/ת לאחר קבלת ציון:

במקרים אלו ישתנה הציון בבחינה לפי ממוצע הנקודות שהועלו בערעורים באותו מקצוע ובאותו מועד, או על ידי בחינה מחדש. (לאחר הבחינה לא ניתן יהיה לשנות את הבחירה).

31. מועד חריג

(א) ״מועד חריג״ הינו מועד בחינה שאינו נמנה על אחד משני מועדי הבחינה  הסדירים (״מועד א׳ ומועד ב׳״) הנערכים בסוף קורס. מועד בחינה חריג יתקיים רק בבחינות מעבר בסוף הקורס.

(ב) הזכאות למועד חריג תיקבע על-ידי הוועדה לענייני תלמידים (להלן בסעיף זה: ״הוועדה״).

(ג) בקשה למועד חריג תוגש למזכירות תלמידים בהתאם לנוהל להגשת בקשה למועד בחינה חריג (הנוהל מהווה נספח לתקנון הלימודים).

(ד) ככלל, לא תאשר הוועדה מועד חריג למי שבחרו שלא להיבחן במועד א׳, גם אם נבצר ממנו/ה – נבצרות מוחלטת – להיבחן במועד ב׳. עם זאת, הוועדה רשאית לאשר מועד חריג במקרים נדירים למי שנבצר ממנו/ה לגשת לשני מועדי הבחינה, הכל בהתאם לאמור בסעיף זה.

(ה) במקרים הבאים (ולמרות האמור בסעיף קטן (ד)) יהיו תלמידים/ות זכאים/ות להיבחן במועד חריג:

(1) 

(א) לא נתאפשר לגשת למועד בחינה בקורס מחמת שירות מילואים פעיל בעת מועד הבחינה;

(ב) סטודנט אשר נעדר משני מועדים עקב שירות מילואים, יזכה לגשת לשני מועדים חריגים.

(ג)  מי ששירת/ה 10 ימי מילואים רצופים או 21 ימים ומעלה (מצטבר) במהלך הסמסטר, זכאי/ת לגשת למועד חריג, בכל בחינה אשר תתקיים עד תום אותו סמסטר.

(ד) מי ששירת/ה 10 ימי מילואים רצופים או 21 ימים ומעלה (מצטבר), בתקופת שנים עשר החודשים מיום תחילת הלימודים, זכאי/ת למועד בחינה חריג, בקורסים אליהם היה/תה רשום בזמן התקופה שבה שירת/ה במילואים.

ה)  שירות מילואים פעיל במהלך ששת הימים הקודמים למועד הבחינה יזכה את התלמיד/ה במועד חריג.

(ו) שירות מילואים תוך כדי תקופת הבחינות או בסמוך לה יזכה את התלמיד/ה במועד חריג.

(2) כששתי בחינות נקבעו לאותו התאריך. יודגש, כי במקרים אלה הזכאות למועד חריג מותנית בכך שהתלמיד/ה ת/יבחן באחת משתי הבחינות.

(3) למי שלומד/ת משפטים במתכונת חד-חוגית או במתכונת דו-חוגית ונקבע לו/לה שתי בחינות בקורסי חובה באותו התאריך או יום אחרי יום, ישנה זכאות למועד חריג.

לעניין סעיף קטן זה דין קורס בחירה משפטי הנלמד במתכונת של ארבע נקודות זכות ומעלה כדין קורס חובה משפטי.

(4) עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת כהורה או אומנה בהתאם לנוהל התאמות המופיע באתר דיקנאט הסטודנטים.

(5) תלמידים/ות שאושפזו או שחלו במחלה חמורה היוצרת נבצרות של ממש בעת מועד הבחינה, ובלבד שפעלו מבעוד מועד בהתאם לנוהל להגשת בקשה למועד בחינה חריג (הנוהל מהווה, כאמור, נספח לתקנון הלימודים).

(6) פטירת קרוב משפחה בדרגת קרבה ראשונה (בן/בת זוג, הורה, ילד/ה, אח/ות) בתקופה במשך 30 הימים הקודמים למועד בחינה בקורס.

(7) חתונה של הסטודנט- זכאי למועד חריג באם הבחינה הינה 3 ימים לפני או אחרי חתונתו של הסטודנט.

(8) ברית לבנו של הסטודנט- זכאי למועד חריג באם הבחינה היא ביום הברית.

(ו) יובהר, כי מתוך שלושת המועדים הנזכר לעיל, קיימת זכאות לגשת לשני מועדי בחינה בלבד.

(ז) בנוסף לכל האמור לעיל, שמור לוועדה שיקול הדעת להחליט על זכאות למועד חריג במקרים נוספים, שהינם יוצאי דופן, אשר אינם מנויים בסעיף זה.

(ח) אם מהווה קורס שבו נקבע מועד חריג דרישת-קדם בקורס מתקדם, אפשר להתחיל בלימודים בקורס המתקדם; ההכרה בהמשך ההשתתפות תהיה רק לאחר עמידה בבחינה בקורס.

(ט) אי הופעה ללא הודעה למזכירות תלמידים חמישה ימים מראש למועד חריג שאושר, גוררת קנס כספי.

32.

(1) ההחלטה כי הציון בקורס יהיה על פי מטלת סיום שאינה בחינה הנערכת באוניברסיטה בפיקוח היא של המורה בלבד.

(2) מטלת הסיום תפורסם בסמוך לסיום הקורס ותוגש תוך זמן קצר שייקבע על ידי המורה.

(3) פרסום ציוני מטלת סיום יהיה תוך 21 ימים קלנדריים.

(4) לא יהיה מועד שני להגשת מטלת הסיום.

33. עבודות בית

(א) על המורה לפרסם בתחילת הלימוד במקצוע את מועדי ההגשה של כל העבודות. אם הדבר אינו אפשרי, יודיעו המורים/ות על מועד ההגשה תוך זמן סביר להכנת העבודה. הודעה בדבר מועדי הגשת העבודות תימסר למרכז של שנת הלימוד.

(ב) עבודת בית תיעשה באופן עצמאי, ללא שיתופם וללא עזרתם של אחרים, תוך הקפדה על כללי ציטוט מדויקים ואמינים וכן על כללי תחביר ודקדוק מקובלים, והכול כפי שייקבע על-ידי המורה; בכל מקרה אין להעתיק או להשתמש במקורות כלשהם ללא ציון הדבר כמקובל בעבודות אקדמיות.

(ג) העבודות תוגשנה מודפסות, בעילום שם, נושאות את תעודת זהות של התלמיד/ה בלבד. עבודה שהוגשה בכתב יד ו/או ללא תעודת זהות על-גביה ו/או לא תכלול פרטים מזהים (למעט תעודת זהות), לא תיבדק. דינה של העבודה כאילו לא הוגשה.

(ד) ציונים על עבודות בית יועברו למזכירות ויפורסמו לכל המאוחר 30 יום לאחר שהוגשו, ובלבד שתאריך פרסום הציונים לא יהיה מאוחר ממועד הפרסום של ציוני הבחינה הסופית.  אם לא פורסם ציון של עבודה שהוגשה, ישנה אפשרות לטעון זאת, בצירוף העתק העבודה, תוך 41 ימים מיום פרסום הציונים. הציונים יתפרסמו רק ביום שהמחברות הועברו לחלוקה.

(ה) (1) תלמיד/ה ששירת/ה במילואים ונדרש/ה להגיש עבודות בית בתקופת המילואים  – יוארך המועד להגשת העבודות במספר הימים השווה למספר ימי המילואים שבין תחילת המילואים לבין מועד הגשת העבודה.

(2) תלמיד/ה הנדרש/ת להגיש עבודת בית לאחר שירות מילואים – יוארך המועד להגשת העבודה במספר ימים השווה למספר ימי המילואים ששירת/ה במהלך 12 הימים שלפני מועד הגשת העבודה או במספר ימי המילואים ששירת/ה בין מועד פרסום העבודה למועד הגשתה, לפי הנמוך מבין השניים.

(3) זכאות להארכה במועד הגשת בית עקב טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או אומנה בהתאם לנוהל התאמות המופיע באתר דיקנאט הסטודנטים.

(4) זכאות למועד בחינה חריג, כשישנה דרישה להגיש עבודת בית בתאריך הנופל בהפרש של עד שלושה ימים ממועד הבחינה, יידחה מועד ההגשה של העבודה במספר ימים השווה להפרש שבין מועד הגשת העבודה המקורי למועד הבחינה.

(5) במקרה שבו אין טעם להגיש העבודה לאחר המועד המקורי, ניתן להחליף את העבודה בעבודה אחרת באישור המורה.

(6) הדיקן, לפי המלצת המורה, רשאי/ת לבטל את חובת הגשת העבודה. במקרה כזה ת/ייקבע המורה את הרכב הציון.

(ו)  ככלל אין ערעור על ציון עבודות ביניים, אלא אם נקבע אחרת על-ידי מורי/ות הקורס.

פרק ט – ציונים

34. הציון הסופי

(א) ציון סופי במקצוע לימוד יכלול את כלל המרכיבים שנקבעו על-ידי המורה, וביניהם בחינת מעבר בסוף הקורס, בחינות ביניים, עבודות בכתב, מבדקים בכתב ובעל-פה, וציון מיטיב על נוכחות והשתתפות.

(ב) מרכיבי הציון יפורסמו בידיעון הפקולטה. לא יוכנס שינוי במרכיבי הציון כפי שפורסמו אלא באישור ועדת ההוראה, ובמקרים דחופים – באישור הדיקן. הודעה על השינוי יש למסור מבעוד מועד בכתב, עם העתק לדיקן ובעל-פה.

(ג) ציון מעבר בקורסים הינו 60 (אם לא צוין אחרת).

(ד) ציון המעבר בקורסים הבאים הינו 65: משפט ציבורי, משפט פלילי, דיני חוזים.

(ה) בכל מקצוע לימוד באחריות המורה כי תישמר התפלגות ציונים סבירה. הדיקן רשאי/ת לאשר סטייה מהוראה זו על-פי בקשה מנומקת של המורה.

35. מקצועות חובה ושיעורי בחירה

(א) במקצועות חובה ובשיעורי בחירה תתקיים בחינת מעבר בכתב בסוף הקורס.

(ב) במקצוע שנתי יהיה משקלה של  בחינת המעבר 60% לפחות מהציון הסופי ובמקצוע סמסטריאלי – 70% לפחות מהציון הסופי, אלא אם כן יאושר אחרת על-ידי ועדת ההוראה.

(ג) כל סטייה מהוראות אלו מחייבת אישור מראש של ועדת ההוראה.

(ד) ייערך תיקנון ציונים בפקולטה מתוך מטרה שהציון הסופי בכיתה ממוצעת יהיה בין 77 – 81, כאשר לצורך זה ציונים הנמוכים מ- 50 ייחשבו כ- 50. הדיקן יקבע נוהל לעריכת התיקנון, באישור ועדת הוראה.

36. סמינרים

(א) הציון בסמינר מורכב מנוכחות במפגשים, מהשתתפות פעילה, מהצגת העבודה בעל-פה ומרמת העבודה בכתב, והכול כפי שייקבע על-ידי המורה.

(ב) ניתן לקיים גם מבחני ביניים או בחנים.

(ג) משקל העבודה בכתב יהיה 60% לפחות מהציון הסופי.

(ד) אישר המורה הגשתה של עבודה משותפת, כאמור בסעיף 23(ב)(6) לעיל, יש להבהיר מהם הקריטריונים להערכתה של עבודה כזו.

37. קליניקה

(א) בקליניקה הנלמדת במשותף עם סמינר יופיעו הציונים בצמוד זה לזה בגיליון הציונים.

(ב) לא יינתן לתלמיד ציון  ברכיב אחד בלבד (קליניקה או סמינר), ועל מנת להיות זכאי לציון בכל אחד מהרכיבים, על הסטודנט להשלים את שני הרכיבים. מנהלי הקליניקות רשאים לאשר מתן ציון ברכיב אחד בלבד במקרים חריגים.

(ג) ממוצע הציונים של הרכיב הקליני לא יעלה על 90. ניתן לחרוג מן הממוצע הקבוע באישור הדיקן שיינתן במקרים חריגים.

38.כתבי עת

(א) ציון סופי של חבר/ת מערכת וסגנ/ית באחד מכתבי העת המשפטיים של הפקולטה יתקבל לא יאוחר מ- 01.01 של השנה העוקבת לרישומו/ה לכתב העת.

(ב) למרות האמור לעיל, ציון של תלמיד/ה שבעבורו/ה זה הציון האחרון לתואר יתקבל לא יאוחר מה- 20.09 של אותה השנה.

(ג) ניתן יהי לחרוג מן המועדים הקבועים לעיל באישור הדיקנ/ית שיינתן במקרים חריגים.

39. מרכיבי הציון

(א)  ציון מיטיב:

(1)  ניתן לקבוע ציון מיטיב בין מרכיבי הציון הסופי.

(2) ציון מיטיב יינתן על השתתפות פעילה ואיכותית במיוחד במפגשים, ובלבד שיהיה רישום שוטף של התלמידים/ות שהתבלטו כאמור.

(3) ציון מיטיב לא יעלה על 8 נקודות.

(4)  יש להעביר למזכירות התלמידים את הציונים המטיבים לכל המאוחר יום אחד לפני בחינת מועד א של המקצוע.

(ב)  ציון חלקי:

ניתן לקבוע ציון חלקי, ובכלל זה הפחתת נקודות, עקב סיבות שונות, לרבות:
אי-נוכחות; אי-מוכנות לשיעור; או אי-קיום דרישות הקורס כפי שהוגדרו על-ידי המורה.

40. ממוצע ציונים

בחישוב ממוצע ציוניו של תלמיד יינתן לכל אחד מהמקצועות שלמד משקל יחסי בהתאם למספר נקודות הזכות של אותו מקצוע (שקלול).

פרק י – נקודות זכות שלא בגין לימוד מקצוע

41. משפט מבויים שנתי

השתתפות במשפט המבוים השנתי מיועדת לתלמידים/ות מצטיינים/ות, והיא מקנה 4 נקודות זכות. בהסכמת המורה האחראי/ת על המשפט המבוים יוכלו להיחשב 4 נקודות הזכות כסמינר, ובלבד שנלמד לפחות סמינר אחד נוסף בפקולטה. השתתפות במשפט המבוים השנתי תצוין בגיליון הציונים.

42. השתתפות במערכת כתב-עת

(א) השתתפות במערכת כתב-עת משפטי של הפקולטה מיועדת לתלמידים/ות מצטיינים/ות והיא מקנה 4 נקודות זכות לשנה.

(ב) הודעה על הענקת נקודות זכות לפי סעיף זה תועבר לדיקן מדי שנה.

(ג) מספר הנקודות המרבי שניתן לצבור במהלך לימודיו בפקולטה על-פי סעיף זה הינו 8 נקודות זכות.

(ד) השתתפות במערכת לפי סעיף זה תצוין בגיליון הציונים.

43. פרסום בכתב-עת

(א) ישנה אפשרות לעורכי כתב-עת משפטי של הפקולטה, יחד עם המורים/ות בתחום הרלוונטי להעניק 4-2 נקודות זכות לתלמידים/ות שרשימה מפרי עטם פורסמה בכתב-עת משפטי בעל מוניטין.

(ב) ניתן לצבור עד 4 נקודות זכות לפי סעיף זה במהלך הלימודים לתואר. במקרים יוצאים מן הכלל רשאי הדיקן לאפשר צבירה של מספר רב יותר.

44. עבודת מחקר

(א) הדיקן, בהמלצת מורה, רשאי/ת לאשר לתלמידים/ות לכתוב עבודת מחקר במקום שיעור בחירה.

(ב) העבודה תיכתב בהדרכה האישית של המורה הממליץ/ה, והיא תקנה עד 2 נקודות זכות לפי החלטת המורה, ו- 4-3 נקודות זכות לפי החלטת המורה בהיוועצות עם הדיקן.

(ג) ניתן לצבור עד 4 נקודות זכות לפי סעיף זה במהלך הלימודים לתואר. במקרים יוצאים מן הכלל רשאי/ת הדיקן לאפשר צבירה של מספר נקודות זכות רב יותר.

45. פעילות התנדבותית

(א) הפקולטה למשפטים מעודדת מעורבות של סטודנטים/ות בפעילויות חברתיות כחלק בלתי נפרד מהחינוך המשפטי.

(ב)  השתתפות בפעילויות התנדבותיות של מעורבות חברתית שאושרו על-ידי דקנאט הסטודנטים מזכה בפטור בהיקף של עד 4 נקודות זכות במכסת לימודי הבחירה הלא משפטיים. תלמידי/ות תכניות משותפות יהיו זכאים/ות לפטור בהיקף של שתי נקודות זכות.

(ג) השתתפות בפעילות התנדבותית כאמור בסעיף (א), שאושרה על-ידי דקנאט הסטודנטים, המאושרת על-ידי דיקן הפקולטה למשפטים כהתנדבות בעלת אופי משפטי, מזכה בפטור בהיקף של 2 נקודות זכות במכסת לימודי הבחירה המשפטיים. רשימת הפעילויות המאושרות כהתנדבותיות משפטיות תימצא במזכירות התלמידים בתחילת שנת הלימודים.

(ד) ניתן לצבור עד 4 נקודות זכות לפי סעיף זה במהלך הלימודים לתואר.

46. השתתפות במקהלה, בתזמורת ובנבחרות הייצוג של האוניברסיטה

(א)  השתתפות במקהלת האוניברסיטה, בתזמורת האוניברסיטה, בתחרות משפטית באישור ועדת הוראה או באחת מנבחרות הספורט הייצוגיות של האוניברסיטה מזכה בפטור בהיקף של 2 נקודות זכות. נדרש אישור ועדת הוראה באישור מועצת הפקולטה למתן זכאות לכל תחרות משפטית.

(ב) אישור על השתתפות לפי סעיף-קטן (א) יימסר לפקולטה על-ידי הגורם המתאים המוסמך מטעם האוניברסיטה.

פרק יא- תכנית משותפת במשפטים ותואר שני בפילוסופיה 

47. רציונל

(א) בשנים האחרונות גדלה ההכרה בקרב בתי הספר למשפטים בעולם בחשיבות של הכשרה משפטית לא-פורמאלית לתלמידי משפטים. גוברת ההכרה בכך שכדי להיות משפטן ומשפטנית טובים, צריך ללמוד לא רק רשימות חוקים ופסקי דין, אלא גם תיאוריות פילוסופיות על טבע המשפט ועל הבסיס העיוני של  ענפי המשפט השונים, כמו גם תיאוריות סוציולוגיות, כלכליות ואחרות.

מטרת התואר הכפול בתכנית היא להעניק לתלמידים/ות מצטיינים מהפקולטה למשפטים אפשרות לרכוש השכלה פילוסופית רחבה, שתעשיר הן את עולם הרוח שלהם/ן באופן כללי, והן את ההבנה המשפטית שלהם/ן.

(ב) במסגרת התכנית ילמדו תלמידים/ות אלה לקראת תואר שני בפילוסופיה החל מהשנה השלישית ללימודיהם בפקולטה למשפטים.

(ג) התכנית מבוססת על כך שניתן לקחת במסגרת מה שמוגדר בתכנית הלימודים כ״שיעורי בחירה לא-משפטיים״ קורסים בחוגים אחרים, ובהם החוג לפילוסופיה. במשבצת זו התלמידים/ות ילמדו את קורסי ההשלמה לתואר שני, אותם קורסים שהחוג לפילוסופיה מטיל  על מועמדים/ות בעלי/ות תואר ראשון בפילוסופיה.

(ד)  לאחר סיום קורסי ההשלמה, ובמקביל ללימודים בשנה ג ו-ד בפקולטה, ניתן יהיה לקחת את הקורסים הנדרשים לתואר שני בפילוסופיה (במסלול א או במסלול ב).

48. תנאי קבלה לתכנית

(א) מי שסיימו 70 נקודות לפחות בלימודי התואר הראשון במשפטים, בממוצע של 80.

(ב) יש ללמוד קורסי השלמה בפילוסופיה בסך 14 שעות שבועיות סמסטריאליות כמפורט להלן.

(ג)   המעבר לסמסטר הרביעי בלימודי התואר השני בפילוסופיה יותנה באישור זכאות לתואר ראשון במשפטים בציון סופי של 80 לפחות.

49. מבנה הלימודים

(א) תכנית זו, כמו התכנית הקיימת לתואר שני בפילוסופיה, תילמד במסלול א או במסלול ב, בכפוף לאישור החוג לפילוסופיה.

(ב) חובה על המועמדים/ות ללימודים בתכנית (בזהות למועמדים אחרים לתואר שני בפילוסופיה שהתואר הראשון שלהם אינו בפילוסופיה) לקחת קורסי ההשלמה בסך של 14 שעות שבועיות סמסטריאליות הכוללים: פילוסופיה יוונית, פילוסופיה חדשה, אחד מהמבואות הבאים: מטפיסיקה, לוגיקה, תורת ההכרה, אתיקה, פילוסופיה של המדע אסתטיקה וכדומה (4 שעות שבועיות סמסטריאליות כל אחד) וכתיבה פילוסופית (2 שעות שבועיות סמסטריאליות). ניתן לקחת קורסים אלה משנה ב ללימודים בפקולטה, והם ייחשבו בכל מקרה כחלק ממכסת השעות הנדרשות לתואר ראשון במשפטים (במסגרת ״שיעורי בחירה לא-משפטיים״).

(ג) רק לאחר סיום קורסי ההשלמה בציון ממוצע של 80, ניתן כאמור לקחת, משנה ג ללימודי התואר הראשון במשפטים, קורסים לתואר שני בחוג לפילוסופיה.

(ד) הקבלה תהיה במעמד של ״תלמיד על תנאי״.

(ה) לאחר למידה של קורסים בפילוסופיה בדרג 3 או 4 במסגרת הלימודים בפקולטה למשפטים, תוכל הוועדה החוגית לתואר שני להכיר ב-4 שעות שבועיות סמסטריאליות מקורסים אלה כמילוי הדרישות בפילוסופיה.

במקרה זה ישנה חובה ללמוד 28 שעות שבועיות סמסטריאליות במסלול א, ו-40 שעות שבועיות סמסטריאליות במסלול ב.

(ו) קבלת התואר השני בפילוסופיה כללית מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

פרק יב – תכנית משותפת במשפטים ותואר שני ביחסים בינלאומיים  (במסגרת המחלקה ליחסים בינלאומיים – בית הספר למדעי המדינה)

50. רציונל

(א) בשנים האחרונות גדלה ההכרה בקרב בתי הספר למשפטים בעולם בחשיבות של הכשרה משפטית לא-פורמאלית לתלמידי משפטים. גוברת ההכרה שכדי להיות משפטן ומשפטנית טובים, צריך ללמוד לא רק רשימות חוקים ופסקי דין, אלא גם תיאוריות פילוסופיות על טבע המשפט ועל הבסיס העיוני של  ענפי המשפט השונים, כמו גם תיאוריות סוציולוגיות, כלכליות ואחרות.

(ב) מטרת התכנית היא להעניק למצטיינים/נות מהפקולטה למשפטים אפשרות לרכוש השכלה רחבה ביחסים בינלאומיים, שתעשיר הן את עולם הרוח שלהם/הן באופן כללי, והן את ההבנה המשפטית שלהם/ן.

(ג) במסגרת התכנית ילמדו תלמידים/ות אלה לקראת תואר שני ביחסים בינלאומיים במסגרת המחלקה ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדעי המדינה, מהשנה השלישית ללימודים בפקולטה למשפטים.

(ד) התכנית מבוססת על כך שניתן לקחת במסגרת מה שמוגדר בתכנית הלימודים כ״שיעורי בחירה לא-משפטיים״ קורסים בחוגים אחרים, ובהם החוג ליחסים בינלאומיים במסגרת המחלקה ליחסים בינלאומיים בבית הספר למדעי המדינה. במשבצת זו התלמידים/ות ילמדו את קורסי ההשלמה לתואר שני, אותם קורסים שהחוג ליחסים בינלאומיים מטיל  על מועמדים/ות בעלי/ות תואר ראשון ביחסים בינלאומיים.

(ה) רק לאחר סיום קורסי ההשלמה, ובמקביל ללימודים בשנה ג ו- ד בפקולטה, ניתן לקחת את הקורסים הנדרשים לתואר שני ביחסים בינלאומיים (במסלול א או במסלול ב).

51. תנאי קבלה לתכנית

(א) מי סיימו 70 נקודות לפחות בלימודי התואר הראשון במשפטים, בממוצע של 80.

(ב)  יש ללמוד קורסי השלמה ביחסים בינלאומיים בסך 22 שעות שבועיות סמסטריאליות כמפורט להלן.

(ג) המעבר לסמסטר הרביעי בלימודי התואר השני ביחסים בינלאומיים יותנה באישור זכאות לתואר ראשון במשפטים בציון סופי של 80 לפחות.

52. מבנה הלימודים

(א) תכנית זו, כמו התואר הכפול בתכנית הקיימת לתואר שני ביחסים בינלאומיים, תילמד במסלול מחקרי (בהיקף של 28 שעות שבועיות סמסטריאליות בתוספת תזה לתואר מאסטר) או במסלול לא-מחקרי (בהיקף של 44 שעות שבועיות סמסטריאליות), בכפוף לאישור החוג ליחסים בינלאומיים.

(ב) חובה על המועמדים/ות ללימודים בתואר הכפול (בזהות למועמדים אחרים לתואר שני ביחסים בינלאומיים שהתואר הראשון שלהם אינו במדע המדינה) לקחת קורסי ההשלמה בסך של 28 שעות שבועיות סמסטריאליות הכוללים: קורסי חובה בשנה א׳ בתואר ביחסים בינלאומיים (סה׳כ 8 שעות שבועיות סמסטריאליות), גישות ואסכולות (שנה א׳, 4 שעות שבועיות סמסטריאליות), סדנת מחקר (שנה א׳, 4 שעות שבועיות סמסטריאליות). ניתן לקחת קורסים אלה משנה ב ללימודים בפקולטה, והם ייחשבו בכל מקרה כחלק ממכסת השעות הנדרשות לתואר ראשון במשפטים (במסגרת ״שיעורי בחירה לא-משפטיים״).

(ג)  רק לאחר סיום קורסי ההשלמה בציון ממוצע של 80, ניתן כאמור לקחת, משנה ג ללימודי התואר הראשון במשפטים, קורסים לתואר שני בחוג ביחסים בינלאומיים.

(ד)  הקבלה תהיה במעמד של ״תלמיד על תנאי״.

(ה)  רק לאחר למידה בקורסים ביחסים בינלאומיים בדרג 3 או 4 במסגרת הלימודים בפקולטה למשפטים, תוכל הוועדה החוגית לתואר שני להכיר ב-4 שעות שבועיות סמסטריאליות מקורסים אלה כמילוי הדרישות ביחסים בינלאומיים.

(ו) במקרה זה חובה ללמוד 82 שעות שבועיות סמסטריאליות במסלול א, ו-40 שעות שבועיות סמסטריאליות במסלול ב.

(ז) קבלת התואר השני ביחסים בינלאומיים מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

 פרק יג – תכנית משותפת במשפטים ותואר שני במינהל ומדיניות ציבורית    

53. רציונל

(א) הדיסציפלינה המשפטית, מעצם טיבה, עוסקת בסמכויות השונות המוענקות לרשויות הציבוריות בישראל, ובכללים החלים על אופן הפעלת סמכויות אלו (כגון כללי ההליך ההוגן, המחויבות להגנה על זכויות אדם, וכיוצא בזה). תחום המדיניות הציבורית והמינהל הציבורי, כענף מענפי מדעי המדינה, חוקר את דרכי גיבושה ויישומה של מדיניות ציבורית. הקניית ידע הן בשדה המשפט והן בשדה המדיניות הציבורית מאפשרת רכישת כלים ייחודיים המשלבים את נקודות המבט והתובנות המחקריות באשר לדרכי פעולת השלטון והפוליטיקה בישראל.

(ב) במסגרת התכנית ילמדו התלמידים/ות לקראת תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית החל מהשנה השלישית ללימודיהם בפקולטה למשפטים.

(ג) במסגרת הלימודים בשנים א׳ וב׳ ניתן ללמוד את הקורסים אשר נדרשים על-ידי בית הספר למדע המדינה כתנאי לתחילת לימודי התואר השני במינהל ומדיניות ציבורית. היקף לימודי ההשלמה הנזכר לעיל הוא עד 20 נקודות זכות, והם ייחשבו במסגרת מכסת קורסי הבחירה הלא-משפטיים אותם רשאים/ות תלמידי/ות הפקולטה למשפטים ללמוד במסגרת לימודי התואר הראשון.

(ד) לאחר סיום קורסי ההשלמה ובכפוף לעמידה בתנאים המפורטים להלן, ניתן ללמוד, במקביל ללימודים בשנים ג ו-ד בפקולטה למשפטים, את הקורסים הנדרשים לקבלת תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית (במסלול א או במסלול ב). לאחר שיעמדו בהצלחה בדרישות הפקולטה למשפטים ובית הספר למדע המדינה כמפורט יהיו התלמידים/ות זכאים/ות לתואר ראשון במשפטים ולתואר שני במינהל ומדיניות ציבורית.

(ה) קבלת התואר הראשון במשפטים והתואר השני במינהל ומדיניות ציבורית תיפתח בפני בוגרי/ות התכנית את האפשרות להשתלב במחקר אקדמי או בעשייה בתחום הציבורי, כעורכי ועורכות דין, כעובדי ועובדות ציבור או כנבחרי ונבחרות ציבור.

54. תנאי קבלה לתכנית

(א) מי שסיימו 70 נקודות לפחות בלימודי התואר הראשון במשפטים, בממוצע של 80.

(ב)  יש ללמוד קורסי השלמה במדע המדינה בסך 20 שעות שבועיות סמסטריאליות כמפורט להלן.

(ג)  המעבר לסמסטר הרביעי בלימודי התואר במינהל ומדיניות ציבורית יותנה באישור זכאות לתואר ראשון במשפטים.     

55. מבנה הלימודים

(א)  התוכנית לתואר שני במינהל ובמדיניות ציבורית תילמד (במקביל לשנים ג׳ וד׳ בפקולטה למשפטים)  במסלול א (בהיקף של 32 שעות שבועיות סמסטריאליות) או במסלול ב (בהיקף של 44 שעות שבועיות סמסטריאליות), על פי כללי בית הספר למדע המדינה.

(ב) המועמדים ללימודים בתכנית יהיו חייבים בקורסי ההשלמה בסך של 20 שעות שבועיות סמסטריאליות הכוללים: מבוא לממשל ופוליטיקה; המערכת הפוליטית הישראלית; מבוא למנהל ציבורי; שיטות מחקר. תלמידים/ות שיבחרו במסלול לא מחקרי (מסלול ב׳) יהיו פטורים משיטות מחקר. הקורסים הנזכר לעיל ילמדו במסגרת בית הספר למדע המדינה.

(ג) רק לאחר סיום קורסי ההשלמה בציון ממוצע של 80, ניתן כאמור לקחת, משנה ג ללימודי התואר הראשון במשפטים, קורסים לתואר שני בתוכנית למינהל ומדיניות ציבורית.

(ד) הקבלה תהיה במעמד של ״תלמיד על תנאי״.

(ה) קבלת התואר השני במינהל ומדיניות ציבורית מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

56. תעודת בוגר במשפטים ומוסמך במינהל ומדיניות ציבורית

קבלת תעודת בוגר במשפטים ותעודת מוסמך במינהל ומדיניות ציבורית תותנה במילוי מלוא החובות בכל אחד מן החוגים בתכנית. אם לא הושלמו דרישות התכנית במינהל ומדיניות ציבורית, הזכאות לקבל תעודת בוגר במשפטים תהיה אם התלמיד/ה עמדו בכל הדרישות לתואר ראשון במשפטים. במסגרת זו יובאו בחשבון עד 18 שעות שבועיות סמסטריאליות שנלמדו מחוץ לפקולטה למשפטים ויוכרו כשיעורי בחירה לא-משפטיים.

פרק יד – תכנית משותפת במשפטים ותואר שני בלימודי אסיה    

57. רציונל

(א) בשנים האחרונות גדלה ההכרה בקרב בתי הספר למשפטים בעולם לחשיבות של הכשרה משפטית לא-פורמאלית לתלמידי משפטים. גוברת ההכרה בכך שכדי להיות משפטן טוב, צריך ללמוד לא רק רשימות חוקים ופסקי דין, אלא גם תיאוריות פילוסופיות על טבע המשפט ועל הבסיס העיוני של  ענפי המשפט השונים, כמו גם תיאוריות סוציולוגיות, כלכליות ואחרות.

(ב) מטרת התכנית היא להעניק לתלמידים/ות מצטיינים מהפקולטה למשפטים אפשרות לרכוש השכלה רחבה בלימודי אסיה, שתעשיר הן את עולם הרוח שלהם באופן כללי, והן את הבנתם המשפטית, תוך הרחבה והעמקת הידע והבנת תרבותה של אסיה המודרנית, להקנות ידע ושיטות עבודה ומחקר בנושאים שנמצאים על סדר היום באסיה (ובעולם), כגון יחסי חוץ, חברה ודמוגרפיה, צבא וביטחון, תהליכי דמוקרטיזציה, בעיות אנרגיה, סוגיות הקשורות למיעוטים ולהגירה ועוד. במסגרת התכנית ילמדו תלמידים/ות אלה לקראת תואר שני בלימודי אסיה, החל מהשנה השלישית ללימודיהם בפקולטה למשפטים.

(ג) התכנית מבוססת על כך שתלמידי משפטים יכולים לקחת במסגרת מה שמוגדר בתכנית הלימודים שלהם כ״שיעורי בחירה לא-משפטיים״ קורסים בחוגים אחרים, ובהם החוג ללימודי אסיה. במשבצת זו התלמידים/ות ילמדו את קורסי ההשלמה לתואר שני, אותם קורסים שהחוג ללימודי אסיה מטיל  על מועמדים בעלי תואר ראשון בתחום.

(ד) לאחר סיום קורסי ההשלמה, ובמקביל ללימודים בשנה ג ו- ד בפקולטה, ניתן לקחת את הקורסים הנדרשים לתואר שני בלימודי אסיה (במסלול א או במסלול ב).

58. תנאי קבלה לתכנית

(א) מי שסיימו 70 נקודות לפחות בלימודי התואר הראשון במשפטים, בממוצע של 80.

(ב) יש ללמוד קורסי השלמה בלימודי אסיה בסך 22 שעות שבועיות סמסטריאליות כמפורט להלן.      

(ג) המעבר לסמסטר הרביעי בלימודי התואר השני בלימודי אסיה יותנה באישור זכאות לתואר  ראשון במשפטים.

59. מבנה הלימודים

(א) תכנית זו, כמו התכנית הקיימת לתואר שני בלימודי אסיה, תילמד במסלול א׳ מחקרי (עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) – סך הכל 28 שעות שבועיות סמסטריאליות), או במסלול ב׳ לא-מחקרי (כולל עמידה בבחינת גמר – סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות), או במסלול ג׳ לא מחקרי – שפה מורחב (סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות),  בכפוף לאישור החוג ללימודי אסיה.

(ב)  חובה על המועמדים/ות ללימודים בתכנית (בזהות למועמדים אחרים לתואר שני בלימודי אסיה שהתואר הראשון שלהם אינו בתחום) לקחת קורסי ההשלמה בסך של 28 שעות שבועיות סמסטריאליות באחת משלוש ההתמחויות הבאות: פוליטיקה, בטחון וכלכלה באסיה המודרנית, תרבות וחברה באסיה המודרנית או התמחות במיקוד אזורי: סין ומרכז אסיה/ תת היבשת ההודית/ יפן וקוריאה. ניתן לקחת קורסים בנושאים אלה משנה ב ללימודיהם בפקולטה, והם ייחשבו בכל מקרה כחלק ממכסת השעות הנדרשות לתואר ראשון במשפטים (במסגרת ״שיעורי בחירה לא-משפטיים״).

(ג)   רק לאחר סיום קורסי ההשלמה בציון ממוצע של 80, ניתן כאמור לקחת, משנה ג ללימודי התואר הראשון במשפטים, קורסים לתואר שני בחוג בלימודי אסיה.

(ד)  הקבלה תהיה במעמד של ״תלמיד על תנאי״.

(ה)  רק לאחר למידה בקורסים בלימודי אסיה בדרג 3 או 4 במסגרת לימודיו בפקולטה למשפטים, תוכל הוועדה החוגית לתואר שני להכיר ב- 4 שעות שבועיות סמסטריאליות מקורסים אלה כמילוי הדרישות בלימודי אסיה.

(ו)   במקרה זה חובה ללמוד 28 שעות שבועיות סמסטריאליות במסלול א, ו- 40 שעות שבועיות סמסטריאליות במסלול ב.

(ז) קבלת התואר השני בלימודי אסיה מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

פרק טו- תכנית משותפת במשפטים ותואר שני בחוג להיסטוריה כללית

60. רציונל

(א) ההיצע והביקוש בתחומי הלמידה השונים מנותבים כיום יותר ויותר לכיוון החקר והלמידה הבין-תחומיים והרב-תחומיים, המשלבים תחומי ידע שונים אשר מקיימים דיאלוג פורה ביניהם. צרכי השוק החדשים מחייבים את הבוגרים/ות בהתמקצעות רב-תחומית ולא יחידנית, צרה, כפי שהיה בעבר. השילוב בין לימודי משפטים ותחומי ידע אחרים, לרבות מדעי הרוח, מאפשר לבוגרים/ות לצאת אל עולם המקצוע כשבידיהם כלים מגוונים להתמודדות עם ביקושי השוק והאתגרים המקצועיים הגלובאליים הניצבים בפניהם.

יותר ויותר נדרשים בשוק העבודה וההשכלה מועמדים/ות בעלי/ות רקע רחב ותחומי התעניינות מגוונים, בשלים ובעלי/ות כישוריים אנליטיים ולשוניים.

(ב) לימוד ההיסטוריה האירופאית והאמריקאית לתואר שני מצייד את הלומדים/ות בכלים וברקע מעמיק היכולים לתרום משמעותית ליכולתם לנתח תופעות ותהליכים עולמיים מנקודת מבט על-תקופתית, ולהבין טוב יותר את הגורמים והנסיבות שתרמו יותר מכל לעיצוב מערכות המדינה והמשפט במדינות שונות ובקהילה הבינלאומית, כמו גם לעלייתן של מגמות משתנות בתחומים כגון המשפט הבין לאומי ותורת המשפט.

(ג) מטרת התכנית במשפטים עם מסלול מואץ לתואר שני בהיסטוריה כללית היא לאפשר למצטיינים/ות במשפטים המתעניינים/ות בהיסטוריה לרכוש, במסגרת שיעורי בחירה חוץ-פקולטטיים, השכלה היסטורית מעמיקה אשר תרחיב את אופקיהם. הם ירכשו כישורים לפרש ולנתח באופן עצמאי טקסטים מורכבים, ויעמדו על הקשרים היסטוריים אשר יעשירו את הבנתם/תן המשפטית הרחבה.

(ד) (1)חובה על המועמדים/ות ללימודים במסגרת תכנית זו להשלים קורסי השלמה מדרגים א׳ ב׳ ו-ג׳ של התואר הראשון בחוג להיסטוריה כללית בסך 22 שעות שבועיות סמסטריאליות.

(ה) לאחר סיום קורסי ההשלמה, ובמקביל ללימודים בשנה ג׳ ו-ד׳ בפקולטה למשפטים, ניתן ללמוד את הקורסים הנדרשים לתואר שני בהיסטוריה (במסלולים א׳ ו-ב׳).

61. תנאי הקבלה לתכנית

(א) תלמיד שהשלים לפחות 70 נקודות בלימודי התואר הראשון במשפטים, בממוצע 80.

(ב) על המועמד להשלים קורסים בתואר ראשון בהיסטוריה בסך 22 שעות שבועיות סמסטריאליות כמפורט להלן.

(ג) המעבר לסמסטר רביעי בחוג להיסטוריה יותנה באישור זכאות לתואר הראשון במשפטים.

62. מבנה הלימודים

(א) תכנית זו, כמו התוכנית הקיימת לתואר שני בהיסטוריה כללית, תילמד במסלול א׳ (היקף של 28 שעות שבועיות סמסטריאליות) או במסלול ב׳ (היקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות), בכפוף לאישור ועדת תואר שני של החוג להיסטוריה ולמועצת הפקולטה למשפטים.

(ב) במידה שהושלמו במסגרת הלימודים בפקולטה למשפטים קורסים בהיסטוריה בדרג א׳ או ב׳, או נלמדו שני קורסים במשפטים בעלי תכנים היסטוריים, הוועדה החוגית לתואר שני בחוג להיסטוריה כללית תהיה רשאית להכיר ב 4 שעות שבועיות סמסטריאליות מקורסים אלה כחלק מהלימודים הנדרשים כהשלמות לקראת הקבלה לתואר השני בהיסטוריה כללית. במקרה זה חובה ללמוד 18 שעות שבועיות סמסטריאליות כשעות השלמה. קבלת התואר השני בהיסטוריה כללית מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

(ג) חובה על המועמדים/ות ללימודים בתכנית (באופן זהה לתלמידים אחרים לתואר שני בהיסטוריה כללית הבאים מחוגים אחרים, לא היסטוריים), לקחת קורסי השלמה בסך של 22 שעות שבועיות סמסטריאליות כדלקמן: שיעורים למתחילים בדרג א׳ (2 שעות שבועיות סמסטריאליות 2 נקודות זכות כל אחד)+ סדנה למיומנויות מחקר (2 שעות שבועיות סמסטריאליות 2 נקודות זכות); פרוסמינריון (4 שעות שבועיות סמסטריאליות 5 נקודות זכות) מדרג ב׳; ו-2 סמינריונים (של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות כל אחד) מדרג ג, על-פי עניין אישי בתחום מסוים (למשל, היסטוריה כלכלית, צבאית, תולדות המדע, הדת וכדומה), על פי עקרון אזורי (ארצות הברית, אמריקה הלטינית, אנגליה, צרפת וכדומה), או על-פי עקרון תקופתי.

 פרק טז – תכנית משותפת במשפטים ותואר שני בניהול מערכות חינוך (במסגרת החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך בפקולטה לחינוך)

63. רציונל

(א) המגמה לניהול מערכות חינוך מיועדת להקנות ידע והתנסות בתחומי הניהול, הארגון והמדיניות תוך התמקדות במערכות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות. תכנית הלימודים מורכבת מתחומים מגוונים ובהם התנהגות ארגונית, מדיניות ציבורית, משפט וכלכלה, תוך דגש על השלכותיהם לשדה החינוך. בנוסף לבסיס העיוני, הסטודנטים רוכשים כישורים ומיומנויות ניהוליות.

(ב) הלימודים במגמה לניהול מערכות חינוך מתאימים לסטודנטים השואפים להשפיע על עיצוב המדיניות החינוכית, במגזר הציבורי ובארגונים חברתיים, ולאלו המעוניינים לפתח קריירה ניהולית בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי. ידע במשפטים יעניק לסטודנטים בסיס ערכי ומעשי להכשרתם כעתודה מנהיגותית מובילה. הלימודים במגמה לניהול מערכות חינוך מתאימים גם לסטודנטים למשפטים המעוניינים לעבוד כעורכי דין המתמחים בדיני חינוך ולהבין באופן מעמיק את מערכות הקשרים בין המשפט לבין מדיניות החינוך ואת האופנים בהם פועל המשפט בתוך ארגוני חינוך.

(ג) מאחר ותכנית הלימודים מאפשרת גמישות והתאמה אישית לצרכים, הסטודנטים יוכלו לבנות את מערכת השעות שלהם בהתאם למטרותיהם ולתכניותיהם העתידיות. 

64. תנאי הקבלה לתכנית

(א) ציון ממוצע 80 בקורסי ההשלמה.

(ב) ציון ממוצע 80 בסיום שנה ב׳ בפקולטה למשפטים.

65. מבנה הלימודים

(א) במהלך שנים א׳ ו-ב׳ בפקולטה למשפטים ילמדו הסטודנטים בתכנית  המשותפת קורסים הנדרשים כלימודי השלמה לתואר שני. באישור ראש המגמה לניהול מערכות חינוך, יוכלו הסטודנטים ללמוד חלק מקורסי ההשלמה גם בשנה ג׳ ללימודי המשפטים.

קורסי ההשלמה במגמה לניהול מערכות חינוך: מערכת החינוך בישראל – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות; התנהגות ארגונית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות; שני קורסים מתודולוגיים – סך הכל 4 שעות שבועיות סמסטריאליות (בתיאום עם ראש המגמה לניהול מערכות חינוך ניתן ללמוד קורסים מתודולוגיים לתואר ראשון בכל חוג בתחום מדעי החברה).

(ב) במהלך שנים ג׳ ו-ד׳ בפקולטה למשפטים ישלבו הסטודנטים בתכנית המשותפת את לימודי המשפטים עם הלימודים במגמה לניהול מערכות חינוך. מעמדם כתלמידי תואר שני יהיה ״על תנאי״. הנקודות ייחשבו להם רק לאחר סיום התואר הראשון.

(ג)  הסטודנטים בתכנית המשותפת יידרשו להשלים את שני הסמינרים בפקולטה למשפטים במהלך שנה ג׳ ללימודיהם.

(ד) במקרה של פרישה מהתכנית המשותפת, הפקולטה למשפטים רשאית להחליט אלו קורסים יוכלו להיחשב במסגרת 18 נקודות הזכות אותן הסטודנטים רשאים לבחור מחוץ לפקולטה למשפטים.

(ה) הלימודים במגמה לניהול מערכות חינוך מתקיימים במסלול לימודים עם תזה – מסלול א׳, ובמסלול לימודים ללא תזה – מסלול ב׳. היקף הלימודים במסלול א׳ הינו 34 שעות סמסטריאליות, כולל הגשת שתי עבודות סמינריוניות. היקף הלימודים במסלול ב׳ הינו 42 שעות סמסטריאליות, כולל הגשת שלוש עבודות סמינריוניות. בשנה השנייה ללימודיהם, תלמידי מסלול ב׳ עורכים פרויקט גמר.

(ו) קבלת התואר השני בניהול מערכות חינוך מותנית בקבלת התואר הראשון במשפטים.

פרק יז- תכנית משותפת במשפטים ותואר שני בקרימינולוגיה

66. רציונל

(א) קרימינולוגיה הינה דיסציפלינה אקדמית שניזונה ממספר תחומים, כגון: סוציולוגיה, פסיכולוגיה ומשפטים,  ובעיקר המשפט הפלילי.  מטרת התוכנית המוצעת היא לאפשר לסטודנטים לתואר ראשון במשפטים לשלב כבר במהלך לימודי התואר הראשון את לימודי הקרימינולוגיה לתואר שני. לימודים אלה יקנו ידע בנושאים הקשורים לעולם העבריינות והפשיעה, גורמים וסיבות לפשיעה ועבריינות וכן התבוננות רחבה על מערכות החוק והמשפט (משטרה, בתי משפט) כסוכנים של פיקוח חברתי והתנהלותם בחברה תוך התייחסות לממשק משפט וחברה (Law and Society). שילוב ידע מתחום המשפטים ומתחומי הקרימינולוגיה ומדעי החברה, בעיקר ידע מחקרי ואמפירי עדכני, עשוי לתת לעורכי דין כלים חשובים בבואם לעסוק בענפי המשפט השונים בהמשך דרכם, כולל עריכת דין, פרקליטות ושיפוט.

(ב) במסגרת התכנית ילמדו התלמידים/ות לקראת תואר שני בקרימינולוגיה  מהשנה השלישית ללימודים בפקולטה למשפטים.

(ג) במסגרת הלימודים בשנים א׳ וב׳ ניתן ללמוד את הקורסים אשר נדרשים על-ידי בית הספר לקרימינולוגיה כתנאי לתחילת לימודי התואר השני. היקף לימודי ההשלמה הנזכר לעיל הוא 8 נקודות זכות, והם ייחשבו במסגרת מכסת קורסי הבחירה הלא-משפטיים אותם רשאים/ות תלמידי/ות הפקולטה למשפטים ללמוד במסגרת לימודי התואר הראשון.

(ד) לאחר סיום קורסי ההשלמה ובכפוף לעמידה בתנאים המפורטים להלן, ניתן ללמוד, במקביל ללימודים בשנים ג׳ וד׳ בפקולטה למשפטים, את הקורסים הנדרשים לקבלת תואר שני במסלול ב׳ בקרימינולוגיה. לאחר שיעמדו בהצלחה בדרישות הפקולטה למשפטים ובית הספר לקרימינולוגיה יהיו התלמידים/ות  זכאים/ות לתואר ראשון במשפטים ולתואר שני בקרימינולוגיה.

67. תנאי קבלה לתכנית

(א) מסיימי שנה א׳ ושנה ב׳ בלימודי התואר הראשון במשפטים בממוצע של 80 ומעלה.

(ב) השלמת 8 נקודות זכות קורסי השלמה בקרימינולוגיה כמפורט להלן בציון ממוצע 80 ומעלה.

(ג) המעבר לסמסטר הרביעי בלימודי התואר בקרימינולוגיה יותנה בהצגת אישור זכאות לתואר ראשון במשפטים.

68. מבנה הלימודים

(א) התוכנית לתואר שני בקרימינולוגיה נלמדת במקביל לשנים ג׳ וד׳ בפקולטה למשפטים. הלימודים  מתקיימים במסלול ב׳ (ללא תזה) ובהיקף של 32 שעות שבועיות סמסטריאליות). תלמידים שיבקשו לבצע מחקר ולכתוב תזה בתחום הקרימינולוגיה) יתבקשו למצוא מנחה ונושא למחקר עד תום שנה א׳ ללימודי התואר השני, ולקבל את אישור ראש בית הספר. 

(ב) המועמדים ללימודים בתכנית חייבים ללמוד קורסי השלמה בסך של 8 נקודות זכות הכוללים את הקורסים הבאים: מבוא לקרימינולוגיה; מבוא לשיטות מחקר; מבוא לפסיכופתולוגיה בזירה הקרימינולוגית. הקורסים נלמדים במסגרת בית הספר לקרימינולוגיה.

(ג) לאחר סיום קורסי ההשלמה בציון ממוצע של 80 ומעלה, ניתן להתחיל בלימודי התואר השני.  במקרים מיוחדים, רשאי ראש בית הספר לאשר קבלת תלמידי שנה ג׳ בפקולטה למשפטים, אשר ילמדו במקביל לתואר השני את שיעורי ההשלמה, ובתנאי שמערכת הלימודים לא תעמוד בסתירה למערכת הלימודים של התואר הראשון במשפטים.

(ד) הקבלה לתואר השני בקרימינולוגיה תהיה במעמד של ״תלמיד על תנאי״.

(ה) קבלת התואר השני בקרימינולוגיה מותנית בקבלת תואר ראשון במשפטים.

69. זכאות לתעודת בוגר במשפטים ותעודת מוסמך בקרימינולוגיה

קבלת תעודת בוגר במשפטים ותעודת מוסמך בקרימינולוגיה תותנה במילוי מלוא החובות בכל אחד מן החוגים בתכנית, ובהתאם לתקנונים האקדמיים הנהוגים באוניברסיטת חיפה. אם לא הושלמו דרישות התכנית בקרימינולוגיה, הזכאות לקבל תעודת בוגר במשפטים תהיה אם התלמיד/ה עמדו בכל הדרישות לתואר ראשון במשפטים. במסגרת זו יובאו בחשבון עד 18 שעות שבועיות סמסטריאליות שנלמדו מחוץ לפקולטה למשפטים ויוכרו כשיעורי בחירה לא-משפטיים.

הנחיות והבהרות

לגבי נושאים הנדונים בתקנון הלימודים

הקלות ופטור ממטלות בקורסים (הבהרות לסעיף 27 לתקנון הפקולטה):

(א) הקלות במטלות (כגון: דחיית מועד הגשה של עבודה) הינן בתחום שיקול הדעת של המורה.

(ב) 1. פטור ממטלות: כל בקשה לפטור שאושרה על-ידי מורה/ת הקורס, תועבר להחלטת הוועדה לענייני תלמידים אשר תפעיל שיקול דעת בנושא.

       2.  הוועדה תאשר פטור במקרים חריגים ביותר.

       3.  הוראה זאת תחול גם לגבי דרישות סף במקצוע.

 אישור זכאות לתואר

א. תנאי זכאות

זכאות לתואר תוכר בתנאי שהושלמו את כל החובות האקדמיות על-פי תקנון הלימודים של הפקולטה למשפטים וכל ההתחייבויות לאוניברסיטת חיפה.

ב. ציון סופי לתואר

תלמידים/ות יודיעו למזכירות תלמידים על סיום הלימודים לתואר. עם קבלת הודעה זו תיבדק הזכאות ויחושב ציון הגמר. התלמידים/ות יבדקו הציונים לפני קבלת אישור זכאות לתואר ויאשרו בחתימה על נכונות הנתונים שבתדפיס. הציון לתואר הוא סופי. לאחר אישור הזכאות לתואר לא ניתן לתקן את ציון הגמר.

ג. אישור לצורך הרשמה להתמחות
לתשומת ליבם של תלמידי שנה ד: על-פי חוק לשכת עורכי הדין, נדרש אישור זכאות לתואר לצורך הרשמה לבחינות של לשכת עורכי הדין.

תלמיד/ה זכאי/ת לקבל אישור לצורך הרשמה להתמחות בתנאי שהשלימו את החובות האקדמיות (לרבות חובות השמיעה, בחינות והגשת עבודות סמינריוניות) גם אם טרם קיבלו עד שני ציונים להשלמת התואר.

בחינות עם ספרים פתוחים

כל מורה רשאי/ת לקבוע אם הבחינה עם ״ספרים פתוחים״. ניתן להשתמש רק בחקיקה, או גם בפסיקה, בקבצי מקורות, ואף במחברות. הודעה על כך תימסר במהלך הלימודים.

משפט וממשל

עורך: דוקטור אילן סבן

כתב-עת העוסק בנושאים מתחומי המשפט הציבורי והמינהל הציבורי. כתב העת מיועד למשפטנים ומשפטניות, לממלאי וממלאות תפקידים שונים במסגרת הממשל והמינהל הציבורי וכל מי שיש לו/ה עניין בתחום המשפט הציבורי והתחומים הקרובים לו. כתב העת יוצא לאור פעמיים בשנה.

דין ודברים

עורך: פרופסור רונן פרי

כתב-עת שיעסוק בנושאים משפטיים כלליים וכן בנושאים רב-תחומיים. כתב-העת ייועד למשפטנים ומשפטניות, לאנשי ונשות מדעי הרוח והחברה, ולכל המתעניינים בתחומי המשפט ובממשקים שבין משפט ומדעי הרוח והחברה.

פרסי הצטיינות ומלגות

א. תלמידים/ות ראויים לשבח:

1. מועצת הפקולטה תעניק פרס לתלמיד ראוי לשבח על שם השופט פרופסור יצחק זמיר.
2. הקריטריונים על פיהם תשקול הוועדה את בחירתה הינם: עזרה לזולת;

דוגמה אישית; התמודדות יוצאת דופן עם קשיים ומגבלות; תרומה חברתית לאוניברסיטה ולפקולטה; התמודדות עם הלימודים. הרשימה הינה מדגמית ולא סגורה. בבחירה חייב להתקיים לפחות קריטריון אחד.

– ההצעה למועמדים/ות תוגש ביוזמת קבוצה של תלמידים/ות שימליצו על חברם/תן ולא על ידי התלמיד/ה עצמו/ה ביוזמה אישית.

– מורים/ות יוכלו גם הם להציע מועמד/ת.

– מספר התלמידים/ות שייבחרו בכל שנה לא יעלה על 3.

3. המועמד/ת יהיה בוגר שנה ב׳ לפחות.
4. החלטה בדבר הענקת הפרס תיערך על ידי ועדה לבחירת ״תלמיד ראוי לשבח״ המרוכבת מ-3 מרצים.

– הענקת הפרס תתבצע על ידי הדיקן בטקס של ״מצטייני דיקן״, או בטקס אחר שייקבע. במקרים מיוחדים, ועל פי בקשת התלמיד, יוענק הפרס לא בטקס פומבי.

– הוועדה תהיה מוסמכת להזמין את הממליצים/ות לישיבת הוועדה.

– אין ערעור על החלטת הוועדה.

ב. מתן הפרס הינו חד פעמי בלבד. אין מניעה שתלמיד/ה שמקבלים ״תלמיד/ה ראוי/ה  לשבח״ יקבל גם ״מצטיין/ת דיקן״. עם גיוס תקציב למלגות/פרסים נוספים תפורסמנה הודעות בהתאם.

ג. הפקולטה תציע מלגות על בסיס מצב כלכלי אך ורק לתלמידים/ות שפנו בבקשות לסיוע לדקנאט הסטודנטים, מילאו טפסים מתאימים במועד, וזכאים לסיוע על-פי הקריטריונים של דקנאט הסטודנטים.

תכנית לתואר שני במשפט וכלכלה מטעם האיחוד האירופאי

התכנית אורכת שנת לימודים אחת ומורכבת מ-3 טרימסטרים, כל אחד באוניברסיטה אירופאית אחרת. בטרימסטר השלישי תיכתב עבודת תיזה.

מועמדות לתכנית יכולים להגיש כל בוגר/ת במשפטים בעל/ת נתונים מתאימים.

Global Law Program

הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה היא גם חלוצה בהשתלבות במרחב המשפטי הבינלאומי וזאת באמצעות  Global Law Program.

במסגרת זו מארחת הפקולטה מדי שנה כ-15 מרצים מאוניברסיטאות מובילות בחוץ לארץ המלמדים קורסים במתכונת מרוכזת המיועדים לתלמידי הפקולטה ולסטודנטים אורחים מחוץ לארץ.
כל סטודנט רשאי ללמוד עד שלושה קורסים מתוכנית ה GLP – כחלק ממכסת נקודות בפקולטה.
בנוסף, מקיימת הפקולטה תכניות חילופין עם בתי ספר למשפטים באירופה, בצפון אמריקה ובמדינות נוספות, במסגרתן יכולים תלמידי הפקולטה ללמוד סמסטר או שנת לימודים בחוץ לארץ, ללא תוספת שכר לימוד, כשהקורסים שלמדו בחוץ לארץ מוכרים לצורך צבירת הנקודות לתואר.

בפקולטה מוצאים אף קורסים מיוחדים המציעים חווית לימוד בחו"ל, כמו הקורס במדיניות תקשורת גלובלית.

הפקולטה הייתה הראשונה בישראל שהתקבלה כחברה מלאה בתכנית ארסמוס לתואר שני במשפט וכלכלה של האיחוד האירופאי. התוכנית האירופית למשפטים וכלכלה   (EMLE)  מספקת רמה של מצוינות אקדמית המוכרת על ידי ארסמוס, כמו גם ע”י מומחים אקדמיים נוספים. התוכנית גייסה חוקרים מכובדים מכל רחבי אירופה ושאר העולם לחלוק את הידע שלהם ולהדריך את הדור הבא של עורכי דין, כלכלנים, וקובעי מדיניות. מוסמכת על ידי מוסדות רבים באירופה, התוכנית מספקת גם ברמה גבוהה של בינלאומיות בפרופסורים שלה, באוניברסיטאות ותלמידיה.

 הלוואות לסטודנטים

רשויות האוניברסיטה מנהלות משא ומתן להשגת הלוואות נוחות לסטודנטים. פרטים יפורסמו במהלך שנת הלימודים.

לימודי התואר השני

יושב ראש הוועדה לתואר שני: דוקטור עומר קמחי

פרק א׳ – כללי

1. אופיה של התכנית ומטרותיה

תכניות לימודי תואר שני מחויבות בראש וראשונה לקידום, העמקה והתפתחות תובנות ביקורתיות וידע משפטי של מוסמכיהם/ן, והצבתם/ן בשורה הראשונה של משפטנים ומשפטניות בעלי  כישורים וידע מתקדמים. התכניות מעניקות היכרות מעמיקה עם מורכבויות המשפט בעולם המודרני ומקדמות חשיבה והתפתחות אישית תוך ניצול מסגרות לימוד ייעודיות, קטנות ומאתגרות. התכניות מאפשרות היכרות קרובה עם תכניות המחקר של אנשי ונשות הסגל המלמדים במסגרתה. בנוסף, התכניות משקפות את התפיסה הרב-תחומית המאפיינת את הפקולטה מאז היווסדה. דבר זה מתבטא בשני מישורים שונים: ראשית, בתוכן של מקצועות רבים הנוגעים לנושאים כגון פוליטיקה, סוציולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, רפואה ועוד; שנית, במתן אפשרות בחירה בקורסים הנלמדים בחוגים אחרים של אוניברסיטת חיפה.

התכניות המוצעות כוללות תכנית לימודים לתואר שני כללי המאפשרת בחירה בין מקצועות בהתאם לתחומי ההתעניינות האישיים והמקצועיים וכן תכניות מיוחדות המתמקדות בתחום משפטי אחד, המזכות את המוסמכים/ות בהתמחות בתחום זה. כללי התקנון חלים, בשינויים המחויבים, גם על תלמידי/ות התכניות.

תכניות תואר שני עם התמחות (תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך):

תכניות מוסמך במשפטים LL.M 

   א. משפט וטכנולוגיה

תכנית ייחודית מסוגה המקנה הכשרה אקדמית ומקצועית בהיבטים משפטיים של טכנולוגיות מתקדמות. התכנית מתקיימת במסגרת המרכז למשפט וטכנולוגיה, והיא מן המובילות  בתחום בעולם.

התכנית באה לתת מענה לשאלות ולאתגרים המתעוררים במערכת המשפט עקב חדירתן של טכנולוגיות חדשות אל חיינו, טכנולוגיות המאתגרות מוסדות, דוקטרינות ופרוצדורות משפטים מקובלים.

   ב. משפט ובריאות

תכנית ייחודית מסוגה בארץ המקנה הכשרה אקדמית ומקצועית בתחומי המשפט, הבריאות והאתיקה והממשקים ביניהם. התכנית באה לתת מענה לשינויים רחבי ההיקף שהתרחשו בשנים האחרונות במערכת הבריאות, במשפט, במדע ובטכנולוגיה ולאתגרים הנובעים מהם. כמו כן היא מעניקה תשתית וכלים לעיסוק בסוגיות עדכניות בתחומי האתיקה והביואתיקה. הקורסים המוצעים בתכנית מועברים על ידי  מיטב המומחים/יות בארץ בתחום. התכנית פותחה ופועלת בשיתוף עם המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, במסגרתו פועלת קתדרת אונסקו לביואתיקה של האומות המאוחדות.

   ג. תורת השפיטה וההליך הפלילי

תכנית ייחודית מסוגה בארץ המקנה הכשרה אקדמית ומקצועית בתחום ההליך הפלילי והשפיטה. התכנית באה לתת מענה לשינויים משמעותיים שהתרחשו בשנים האחרונות במערכת השפיטה, בדיני הראיות ובדיני הפרוצדורה הפלילית.

הקורסים המוצעים בתכנית מועברים על ידי מיטב המומחים/יות בארץ – מתחומי האקמיה, השיפוט והפרקטיקה. היא מיועדת לתת הכשרה אקדמאית ומקצועית בהבנת הליך השפיטה ומאפייניו המוסדיים, תוך התמקדות בהיבטים של ליטיגציה, בפרוצדורה פלילית ובדיני הראיות.

  ד. משפט מינהלי אזרחי

התכנית מפנה זרקור חדשני לתווך המשפטי שבו פועלת הרשות הציבורית בישראל של המאה העשרים ואחת. תווך זה כולל הן את כללי המשפט הציבורי והן את כללי המשפט האזרחי. התכנית עוסקת בתיאוריות של אסדרה (רגולציה) תוך התייחסות למארג חוקי היסוד ותוך התמקדות בפעילות השלטון המרכזי והמקומי בשדה המשפט האזרחי. במסגרת זו מציעה התכנית הזדמנות ייחודית לחקור את מערכות הדינים החולשת על רשויות המדינה השונות הן בתחומי המשפט החוקתי והמינהלי והן בתחומי החוזים, הנזיקין, המכרזים, המקרקעין (כולל תכנון ובנייה), המיסוי וניהול ההליך המשפטי (סדר דין וראיות). דגש מושם באתגרים הנובעים מתהליכי הגלובליזציה ותשומת לב מוענקת גם למערך הביקורת על פעילות הרשות בתחום הפלילי, המשמעתי והאתי. מארג הקורסים המקיף, המעמיק והממוקד המוצע במסגרת התכנית ניתן על-ידי צוות הוראה הכולל מורים/ות אשר תחומי המשפט הציבורי והאזרחי הם תחומי המחקר האקדמי המרכזיים שלהם/הן וכן מרצים/ות  מקרב השירות הציבורי והשפיטה. תכני הוראה מעניקים מענה מדויק לצרכיהם של עורכי ועורכות הדין המתעניינים בתחום, ובכלל זה כוללים קורסי חתך וקורסי עומק.

  ה. משפט עסקי מסחרי

תכנית המוסמך במשפט ועסקים נועדה להקנות לעורכי/ות דין כלים שיאפשרו להם/ן להתמודד בצורה מקצועית מול האתגרים שמציב בפניהם/ן העולם העסקי. האתגר הניצב מול עורכי/ות הדין, בפרט עורכי/ות דין העובדים/ות בסקטור הפרטי, בהקשר זה, הוא כפול: ראשית, עליהם/ן להתמחות בדינים הקשורים למשפט המסחרי, למשל מיזוגים ורכישות, ניירות ערך, הגבלים עסקיים וכו'. שנית, אך לא פחות חשוב, עליהם/ן להכיר את העקרונות העסקיים-מסחריים שעל בסיסן נבנות העסקאות – חשבונאות, מימון, ניהול משא ומתן וכדומה. מטרת תוכנית המוסמך היא לתת מענה לשני אתגרים אלה גם יחד. לשם כך תספק התוכנית מקבץ של קורסים במשפט מסחרי, לצד מקבץ של קורסים בכלכלה ומנהל עסקים. השילוב של שתי הדיסיפלינות, להערכתנו, יועיל, ובמידה רבה הוא אף הכרחי, להענקת ייעוץ משפטי מעמיק ומקצועי.

מסלול א': באוריינטציה מחקרית. מסלול זה מחייב השתתפות בקורסים בהיקף של 28 שש"ס וכן הגשת עבודת גמר מחקרית (תזה).

מסלול ב': ללא תזה. מסלול זה מחייב השתתפות בקורסים בהיקף של 32 שש"ס והגשת מטלת סיום: השלמת 2 סמינריונים שמשקלם יחד 30% בציון התואר הסופי.

במסגרת התואר השני יש לבחור בקורסים מתקדמים, בקורסים ייחודיים לתלמיד/ת מוסמך וכן בקורסים מתקדמים מחוגים אחרים.

2. התקנון

א. תקנון לימודי תואר שני של הרשות ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה (להלן: ״התקנון הכלל אוניברסיטאי״), לרבות תקנון המשמעת על נספחיו, חל על תלמידי תואר שני של הפקולטה למשפטים, למעט בנושאים המוסדרים בתקנון זה והמחמירים את דרישות התקנון הכלל אוניברסיטאי.

ב. תקנון לימודי התואר השני של הפקולטה למשפטים נקבע על-ידי  מועצת הפקולטה, וזו מוסמכת לשנותו מעת לעת בכפוף לכך שהשינוי אינו מקל מן הדרישות בתקנון הכלל אוניברסיטאי.

פרק ב׳ – תנאי קבלה

3. הקבלה לפקולטה לתואר שני

א. הזכאות להגשת מועמדות היא לבעלי/ות תואר ראשון במשפטים ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, בציון ממוצע של 80 לפחות. הזכאות להגשת מועמדות למסלול עם כתיבת עבודת תיזה היא לבעלי/ות תואר ראשון במשפטים ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, בציון ממוצע של 90 לפחות. מבין המועמדים/ות לכל אחד מהמסלולים יבחרו המתקבלים על בסיס ציון הגמר שלהם בתואר הראשון, קורות חיים, המלצות, מיקומם במחזור במוסד בו למדו, וכן ראיון קבלה במידה ויידרש. ועדת הקבלה (להלן: ״הוועדה״) רשאית לבקש מהמועמדים חומר נוסף. 

בהתאם לכך, יש לצרף את המסמכים הבאים לבקשה להירשם לתואר שני:

1. גיליון ציונים;
2. קורות חיים;
3. המלצה אחת לפחות;
4. אישור ממוסד הלימודים על מיקום במחזור הלימודים ועל מספר הסטודנטים שמיקומם במחזור זהה לזה של המועמד/ת;
5. על בעלי/ות תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, ששפת ההוראה בו אינה עברית, לעמוד בבחינת ידע בעברית ברמה הנדרשת על-ידי האוניברסיטה כתנאי קבלה.
6. כל מידע נוסף שיידרש על ידי ועדת הקבלה מעת לעת.

ב. הזכאות להגשת מועמדות היא לבעלי/ות תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטאות מוכרות בחוץ לארץ שלדעת הוועדה ההישגים בלימודים מקבילים להישגים המצוינים בסעיף קטן (א) לעיל. מועמדים/ות אלו ידרשו לעמוד בדרישותיה של הרשות ללימודים מתקדמים ובדרישות הוועדה כמפורט בסעיף קטן (א) לעיל, או בתנאים אחרים שייקבעו על ידי הוועדה ושמטרתם להבטיח כי המועמד/ת עומד בתנאי הקבלה ללימודי תואר שני בפקולטה.

ג. מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים א' וב' לעיל, מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מוכרות מחו״ל וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה-GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון. לפרטים נוספים, יש לפנות לתקנון לימודים לתואר שני.

ד. משיקולים אקדמיים הוועדה רשאית להמליץ לקבל ללימודים גם בעלי/ות תואר ראשון במשפטים שציונם הממוצע נופל מן המפורט לעיל אך במקרה של מועמדים/ות לתואר שני במסלול ללא כתיבת עבודת תיזה, אינו נופל מ-76 ובמקרה של מועמדים/ות לתואר שני עם כתיבת עבודת תיזה אינו נופל מ-86.

ה. במקרים חריגים ביותר מי שאינם עומדים בקריטריונים לקבלה לתואר שני (כפי שמפורט בסעיף 3א׳ ו 3ג׳) אולם השיגו בלימודי התואר הראשון ציון סופי הנע בין 70 ל-75 יוכלו להציג מועמדותם ללימודי השלמות לקראת התואר השני. מכסת המתקבלים מוגבלת ל-4 סטודנטים בשנה. המינימום הנדרש להשלמות במסגרת זו הוא 2 קורסי חובה משפטיים מהתואר הראשון, בהיקף כולל שלא יפחת מ-12 נקודות, כמפורט להלן, בציון סופי של 80 לפחות בכל הקורסים. רשימת הקורסים הינה קבועה ותינתן אפשרות לבחור מבין שתי חלופות:

1. הקורס "משפט פלילי" (6 נקודות זכות) בסמסטר א' והקורס "דיני חוזים" (6 נקודות זכות) בסמסטר ב'.
2. הקורס "משפט פלילי" (6 נקודות זכות) בסמסטר א' והקורס "דיני נזיקין מורחב" (6 נקודות זכות) בסמסטר ב'.

בשנים בהן לא יילמד הקורס "דיני נזיקין מורחב", תהיה קיימת חובה ללמוד את חלופה מספר אחת.

רשימת הקורסים עשויה להשתנות מדי שנה. לא ניתן ללמוד קורסים מעבר למכסה זו. הסטודנטים כפופים לכללי התואר השני מבחינת מועדי בחינות, חרף העובדה שמדובר בקורסים המוצעים לתלמיד התואר הראשון.

תכנית ההשלמות היא שנתית החל מסמסטר א׳ בלבד. עם סיום ההשלמות, יידרשו התלמידים/ות להירשם מחדש ולהציג את מועמדותם ללימודי תואר שני.

ו. ניתן להירשם גם אם חסר ציון סופי בסמינריון או בקורס אחד בלבד להשלמת התואר הראשון, בכפוף להמצאת אישור על הגשת העבודה או על מילוי כל דרישות הקורס, לרבות בחינה. במקרה של קבלה עם ציון חסר, מעמד התלמיד/ה יהיה ״על תנאי״ כל עוד לא הומצא הציון, ובלבד שהציון יומצא לפני תחילת הלימודים של הסמסטר השני ללימודים.

ז. יש להודיע בעת ההרשמה לאיזה משני המסלולים מבקשים להתקבל. הוועדה רשאית לקבל את הסטודנט/ית למסלול שביקשו, ובמידה ונרשמו למסלול א׳ היא רשאית להחליט על קבלה למסלול ב׳.

ח. ניתן להגיש לוועדה בקשה למעבר ממסלול ב׳ למסלול א׳ במהלך הלימודים, ובלבד שהסטודנטים/ות עמדו בתנאים המפורטים להלן. מעבר ממסלול א׳ לב׳ אינו טעון אישור הוועדה, אך יש להודיע על כך למזכירות סטודנטים.

4. קבלה לפקולטה למסלול מחקר מקדים

א. בבקשה להירשם ללימודי מחקר מקדים (השלמות לתואר שלישי) חובה למלא אחר התנאים הבאים:

1. בעלי/ות תואר ״מוסמך״ במשפטים ממוסד להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ בציון משוקלל של 90 לפחות.
2. קבלת אישור בכתב על הסכמת מנחה ונושא מחקר מוצע מאושר על-ידי המנחה המיועד/ת.
3. הגשת הצהרת כוונות בהיקף של חמישה עמודים (לא כולל ביבליוגרפיה) אשר תכלול: תיאור הנושא, פירוט מטרות המחקר, שיטת המחקר (מתודולוגיה) ורשימה ביבליוגרפית ראשונית. הצהרה זו יחד עם חוות דעת המנחה, תהווה חלק מתיק המועמדות.

ב.  תיק המועמדות יועבר להחלטת ועדת הדוקטורט.

ג.  אין קבלה ללימודי מחקר מקדים במעמד ״על תנאי״. משך הלימודים במסלול זה לא יעלה על שנה אחת. ועדת הדוקטורט לא תמליץ על מתן הארכת לימודים של מעבר לשנה לתלמיד/ה במסלול מחקר מקדים.

ד.   חובה על מי שהתקבלו ללימודי מחקר מקדים ושלא למדו בתואר שני סדנת הכנה לכתיבת תזה, להשתתף בסדנא.

פרק ג׳ – מהלך הלימודים (כללי)

5. משך הלימודים

א. משך הלימודים לתואר שני במסלול א׳ הדורש כתיבת עבודת גמר מחקרית הוא שלוש שנים, מתוכן שנתיים של השתתפות בקורסים. משך הלימודים במסלול ב׳ הוא שנתיים.

ב. באישור יושב ראש הוועדה ניתן יהיה לקצר את משך הלימודים, ובלבד שמשך הלימודים הכולל לא יפחת משלושה סמסטרים. הארכת משך הלימודים טעונה אישור הוועדה והדיקן ללימודים מתקדמים.

6. סף מעבר לשנה גבוהה

מעבר לשנת לימודים שנייה (מסלול ב׳) תהיה רק אם ממוצע הציונים הסופיים בשנת הלימודים הקודמת לה הוא 65 לפחות.

מעבר לשנת לימודים שנייה במסלול א׳ (מסלול עם כתיבת עבודת תיזה) דורש עמידה בממוצע ציונים של 90 לפחות והגשת טופס הסכמת מנחה בסיום שנה א׳ ולכל המאוחר בסמוך לפתיחת שנת הלימודים העוקבת. סטודנט/ית שלא יעמוד בקריטריונים אלו יועבר למסלול ב׳.

7. רציפות הלימודים

א. הפסקת לימודים

1. על המעוניינים/ות להפסיק את הלימודים להודיע על כך בכתב למחלקה לשרותי תלמיד ושכ"ל, אגף מינהל תלמידים עם עותק לוועדה.
2. מי שנקלעו למצב לימודים שאינו תקין לאחר בדיקת תקינותם האקדמית על-ידי הוועדה ו/או הרשות ללימודים מתקדמים, תמליץ הוועדה על הפסקת לימודיהם/ן. הפסקת הלימודים תאושר ותבוצע על-ידי הדיקן ללימודים מתקדמים.
3. כשהפסקת הלימודים נעשתה ביוזמת הפקולטה או ביוזמת הרשות ללימודים מתקדמים, ניתן יהיה לפנות לוועדה בבקשה לחדש את הלימודים לכל המוקדם לאחר שנה מיום הפסקת הלימודים, הוועדה תשקול אם להמליץ בפני הדיקן ללימודים מתקדמים על התנאים לאישור הבקשה.
4. כשהפסקת הלימודים נעשתה ביוזמת התלמיד/ה, ניתן יהיה לפנות לוועדה בבקשה לחדש את הלימודים ללא הגבלה של דרישת מינימום זמן מרגע ההפסקה עד לרגע הגשת הבקשה לחידוש. הוועדה תשקול אם להמליץ בפני הדיקן ללימודים מתקדמים על התנאים לאישור הבקשה.
5. הדיקן ללימודים מתקדמים, לאחר דיון בבקשה, ת/יחליט אם לאשרה.

ב. חידוש לימודים

1. בבקשה לחדש את הלימודים לתואר שני, יש לפנות לכל המוקדם בתום שנה מיום הפסקת הלימודים, למעט תלמיד/ה שהפסיק/ה את הלימודים מיוזמתו/ה.
2. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה שאינה עולה על שנתיים, ניתן לחדש את הלימודים על-סמך תנאי הקבלה של האוניברסיטה ושל הפקולטה. כל הקורסים שנלמדו בעבר יזקפו לזכות התלמידים/ות. יש לקבל את אישור הוועדה והרשות ללימודים מתקדמים.
3. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה העולה על שנתיים (אבל לא יותר מחמש שנים), ניתן לחדש את הלימודים בהמלצת הוועדה ובאישור הדיקן ללימודים מתקדמים. חידוש הלימודים יהיה במתכונת הנהוגה באוניברסיטה ובפקולטה במועד חידוש הלימודים. במקרה זה רשאית הוועדה לחייב לימודי רענון. ובכל מקרה יוכרו רק ציונים מעל 80.
4. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה העולה על חמש שנים (אך לא יותר משמונה שנים), ניתן לחדש הלימודים בהמלצת הוועדה ובאישור הדיקן ללימודים מתקדמים. חידוש הלימודים יהיה במתכונת הנהוגה באוניברסיטה ובפקולטה במועד חידוש הלימודים. במקרה זה הוועדה תחייב בלימודי רענון. ובכל מקרה יוכרו רק ציונים מעל 80.
5. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה העולה על תשע שנים ומבקשים לחדשם, ייחשבו כתלמידים/ות חדשים לכל דבר, ויהיו חייבים/ות בתכנית הלימודים המלאה התקפה בעת חידוש הלימודים.

ג. חופשת לימודים

1. בקשה לחופשת לימודים למשך סמסטר אחד או שנה אקדמית מלאה, יש להפנות בליווי הנמקות אל הרשות ללימודים מתקדמים, בצירוף המלצה מיושב ראש הוועדה. חופשה מלימודים תינתן רק לתלמיד/ה במעמד מן המניין בטווח תקופת הלימודים הנורמטיבית לתואר שני.
2. הדיקן ללימודים מתקדמים ת/יחליט אם לאשרה או לדחותה.
3. חופשת לימודים מאושרת אינה נחשבת כתקופת לימודים.
4. תלמידים/ות שלא ישובו ללימודים עם תום החופשה המאושרת ולא יודיעו על כך לרשות ללימודים מתקדמים, יימצאו במצב אקדמי לא תקין.

8. תלמיד/ה יוגדרו כתלמיד/ה במצב לימודים לא תקין באחד מהמקרים הבאים:

א. כישלון בשני קורסים מכלל מכסת קורסי החובה, וביניהם מקצוע החובה.

ב. כישלון בקורס אחד בלימודי התואר השני פעמיים.

ג. אי סיום חובות השמיעה תוך שנתיים מיום תחילת הלימודים ולא אושרה ארכה.

ד. סטודנט/ית במסלול א׳ שלא אושרה לו/ה הצעת מחקר על-ידי הוועדה עד תום השנה השנייה ללימודים, ולא אושרה לו/ה ארכה.

ה. תלמיד/ה במסלול א׳ לתואר שני שלא סיימו את כל החובות לרבות הגשת עבודת גמר מחקרית לשיפוט תוך שלוש שנים מיום תחילת הלימודים, ולא אושרה להם/ן ארכה.

ו. אי עמידה בציונים הנדרשים בכל קורס ובציון המעבר שנקבע משנה לשנה (על-פי סעיף 6 לעיל).

ז. אי השגת ציון מינימאלי של 76 בעבודת הגמר המחקרית (תזה).

ח. אי עמידה בציונים הנדרשים בכל קורס ובציון המעבר שנקבע משנה לשנה.

ט. לא חזרו ללימודים בתום תקופה מאושרת ולא הודיעו על כך במועד שנקבע לרשות  ללימודים מתקדמים.

י. אי סיום חובות ההשלמה שהוטלו עליהם בעת הקבלה ללימודי התואר השני בתום השנה הראשונה ללימודים.

יא. תלמיד/ה שמצב הלימודים אינו תקין, יופסקו הלימודים.

9. הכרה בלימודים קודמים

א.  יושב ראש הוועדה רשאי/ת, לפי בקשת התלמיד/ה, להכיר בקורסים שנלמדו במסגרת תכנית תואר שני אחרת, ובלבד שלא הוכרו בעבר. לא יוכרו קורסים בהיקף של  עד 8 שעות שבועיות סמסטריאליות ובלבד שלא חלפו שש שנים ממועד הציון בקורס, ושהרכב הלימודים הכולל של התלמיד/ה (לרבות הקורסים שנלמדו בתכניות אחרות) לא יחרוג ממבנה הלימודים כמפורט בסעיף (9). ציון הקורס שבו ניתן יהיה לבקש להכיר יהיה ציון ״עובר״ לפי המקובל באותו מוסד, אך לא פחות מציון 80.

ב. כל בקשה להכרה בלימודים קודמים טעונה אישור של הדיקן ללימודים מתקדמים.

ג.   על אף האמור בסעיף קטן (ב), סטודנטים/ות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה במסלול המצטיינים או בוגרי תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, רשאים/ות להעביר קורסים עודפים שנלמדו במסגרת התואר הראשון לתכנית התואר השני, בתנאי שהקורסים הם ברמת תואר שני ובתנאי שקיבלו בקורסים ציון של 80 לפחות. מכסת הקורסים שניתן להעביר בסעיף זה לא תעלה על 8 שעות שבועיות סמסטריאליות. למען הסר ספק, אף קורס לא יוכל להיות מוכר הן במסגרת לימודי התואר הראשון והן במסגרת לימודי התואר השני.

10. מצטייני דיקן (הפקולטה למשפטים)

א.   רשימת מצטייני הדיקן תכלול תלמידים/ות מצטיינים/ות בכל שנה ובלבד שממוצע הציונים בשנת הלימודים שבה מדובר הוא 85 לפחות, כך שמספרם הכולל של מצטייני הדיקן בכל שנה לא יעלה על 8% מכלל התלמידים/ות באותה שנה. הזכאות תחושב בנפרד לכל תכנית לימודים בתואר השני.

ב.   בתכנית הכללית– ברשימת מצטייני דיקן ייכללו תלמידים/ות שהשלימו את מכסת מקצועות החובה בשנה המתאימה והשלימו מכסה מינימלית של שש"ס כמפורט להלן:

   1. בשנה א'- 14 שש"ס.

   2. בשנה ב'- את יתרת השעות הדרושות לסיום התואר.

לצורך סעיף זה יובאו בחשבון ציונים שניתנו עד ליום 15.2 לאחר שנת הלימודים שבה מדובר.

ג. בתכנית עם התמחות– ברשימת מצטייני דיקן ייכללו תלמידים/ות שהשלימו את מנין השש"ס הנדרש לתואר כולל קבלת כל הציונים עד תאריך 15.2. 

ד. מי שלמדו מעל המכסה הדרושה לתואר יוכלו להודיע עד תאריך 1.2 על הקורסים שאותם הם/ן מבקשים/ות לא לכלול בשקלול.

ה.   מי שנכללו ברשימת מצטייני הדיקן יקבלו תעודת הוקרה על הישגים בלימודים חתומה על-ידי דיקן הפקולטה.

ו.   במקרה של הרשעה בעבירת משמעת, רשאי/ת הדיקן להורות שהתלמיד/ה לא ייכללו ברשימת מצטייני הדיקן.

ז.   הצטיינות דיקן אינה קשורה למלגות ההצטיינות הניתנות על-ידי הרשות ללימודים מתקדמים (ואף לא לדרגות ההצטיינות כפי שמופיעות בתעודת המוסמך). הצטיינות דיקן הפקולטה אינה מופיעה על גבי תעודת מוסמך. 

פרק ד׳ – מבנה הלימודים

11. תוכנית הלימודים

11.1 מסלול א׳

א. היקף הלימודים הוא 28 שעות שבועיות סמסטריאליות.

ב.  הרכב הלימודים הוא כדלקמן:

1. שיעור חובה – ״תורת המשפט -סוגיות מתקדמות״, אשר יילמד בשנה הראשונה. סך שעות לימוד: 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.
2. סדנת הכנה לכתיבת תיזה בהיקף 2 שעות שבועיות סמסטריאליות תילמד בשנה השנייה.
3. שיעורי בחירה בהיקף של 14 שעות שבועיות סמסטריאליות מתוך השיעורים הייעודיים או הפתוחים לתואר שני הניתנים בפקולטה למשפטים. כן ניתן ללמוד קורסים או סמינר מתוך הקורסים לתואר שני הנלמדים בחוגים אחרים של אוניברסיטת חיפה, ובלבד שהיקף השעות המצטבר שלהם לא עולה על 4 שעות שבועיות סמסטריאליות. חריגה ממכסת שעות זו טעונה אישור מראש של ראש התכנית או יושב ראש הוועדה.
4. שני סמינריונים מתוך הסמינריונים לתלמידי/ות תואר שני הניתנים בפקולטה למשפטים ו/או סמינריונים לתואר שני הנלמדים בחוגים אחרים של אוניברסיטת חיפה ו/או סמינריונים המוצעים לתואר בוגר, כאשר לפחות סמינר אחד יילמד בפקולטה למשפטים. סמינר אחד יילמד בשנה הראשונה, והאחר בשנה השנייה. סך שעות הלימוד: 8 שעות שבועיות סמסטריאליות.
5. במסגרת הדרישות לתלמידי/ות תואר שני כללי (מסלול ללא התמחות), יש לבחור שני קורסים מתוך רשימה של מספר קורסים ייעודיים לתואר שני. הרשימה הרלוונטית לכל שנה תתפרסם באתר התואר השני של הפקולטה. במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש בקשה ליושב ראש ועדת תארים מתקדמים להחליף אחד הקורסים בקורס אחר.

ג. מבנה הלימודים

שנה ראשונה

שיעור חובה – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות

שיעורי בחירה (כולל קורסים ייעודיים) –  6 – 8 שעות שבועיות סמסטריאליות

סמינר – 4  שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל: 16-14  שעות שבועיות סמסטריאליות

שנה שנייה

שיעור בחירה  (כולל קורסים ייעודיים) – 10-8 שעות שבועיות סמסטריאליות

סמינר – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות

סדנת הכנה לכתיבת תיזה – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל: 16-14 שעות שבועיות סמסטריאליות

באישור יושב ראש הוועדה ללימודי תואר שני ניתן יהיה לשנות את חלוקת המקצועות בין השנים.

11.2  מסלול ב׳

א. היקף הלימודים הוא 32 שעות שבועיות סמסטריאליות.

ב. הרכב הלימודים הוא כדלקמן:

1. שיעור חובה – ״תורת המשפט – סוגיות מתקדמות״, יילמד בשנה הראשונה. סך שעות לימוד: 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.
2. שיעורי בחירה בהיקף של 20 שעות שבועיות סמסטריאליות מתוך השיעורים הייעודיים או הפתוחים לתואר שני הניתנים בפקולטה למשפטים. כן ניתן ללמוד קורסים או סמינר מתוך הקורסים לתואר שני הנלמדים בחוגים אחרים של אוניברסיטת חיפה, ובלבד שהיקף השעות המצטבר שלהם לא עולה על 4 שעות שבועיות סמסטריאליות. חריגה ממכסת שעות זו טעונה אישור מראש של ראש/ת התכנית או יושב ראש הוועדה.
3. שני סמינריונים מתוך הסמינריונים לתלמידי/ות תואר שני הניתנים בפקולטה למשפטים ו/או סמינריונים לתואר שני הנלמדים בחוגים אחרים של אוניברסיטת חיפה ו/או סמינריונים נבחרים מתואר בוגר, כאשר לפחות סמינר אחד יילמד בפקולטה למשפטים. סמינר אחד יילמד בשנה הראשונה והאחר בשנה השנייה. סך שעות הלימוד: 8 שעות שבועיות סמסטריאליות.
4. במסגרת הדרישות לתלמידי/ות תואר שני כללי (מסלול ללא התמחות), יש לבחור שני קורסים מתוך רשימה של מספר קורסים ייעודיים לתואר שני. הרשימה הרלוונטית לכל שנה תתפרסם באתר התואר השני של הפקולטה. במקרים חריגים ניתן יהיה להגיש בקשה ליושב ראש ועדת תארים מתקדמים להחליף אחד הקורסים בקורס אחר.

ג. מבנה הלימודים

שנה ראשונה

שיעורי חובה – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות

שיעורי בחירה  (כולל קורסים ייעודיים) –  8 – 10 שעות שבועיות סמסטריאליות

סמינר – 4  שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל:  18-16 שעות שבועיות סמסטריאליות

שנה שנייה

שיעורי בחירה (כולל קורסים ייעודיים) – 12-10 שעות שבועיות סמסטריאליות

סמינר- 4 שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל: 16-14 שעות שבועיות סמסטריאליות

באישור יושב ראש הוועדה ניתן יהיה לשנות את חלוקת המקצועות בין השנים.

12. איסור חפיפה

א. לא ניתן ללמוד מקצוע ששעת הוראתו חופפת באופן מלא או חלקי את שעת הוראתו של מקצוע לימוד אחר שנלמד באוניברסיטה.

ב. לא ניתן לבחור קורס שתכנו דומה באופן משמעותי לקורס אחר שנלמד במהלך הלימודים לתואר הנוכחי או לתואר הקודם. במקרה של ספק תוגש שאלה בעניין לראש התכנית או ליושב ראש הוועדה.

פרק ה׳ – נוכחות והשתתפות במפגשים לימודיים

13. חובת נוכחות ועמידה במטלות לימודיות

קיימת חובת נוכחות ומוכנות לשיעור. ההחלטה על דרכי האכיפה וההודעה על כך הן בכתב והן בשיעור הראשון תיעשה על ידי המורה.

14. בדיקת נוכחות בסמינריון

א. על אף האמור בסעיף 13 לעיל, תיבדק נוכחות התלמידים/ות בכל המפגשים בסמינריון על ידי המורה.

ב.  היעדרות ממפגש או אי-השתתפות בו מסיבה מוצדקת מחייבת מתן הודעה למורה הסמינריון מראש, אלא אם לא ניתן היה לעשות כן.

15. הפרת החובה

א. ניתן למנוע מלגשת לבחינה או להגיש עבודה, או להפחית מציון התלמיד/ה, אם הופרה חובת הנוכחות או המוכנות, כפי שפורטו בסילבוס, ללא סיבה מוצדקת. הודעה על איסור הגישה תימסר לתלמיד/ה ולמזכירות.

ב. ניתן להרחיק מסמינריון, אם הופרה החובה לפי סעיף-קטן א׳. הודעה על ההרחקה תימסר לתלמיד/ה ולמזכירות.

ג. ניתן לערער בפני יושב ראש הוועדה ללימודי תואר שני על החלטת המורה לפי סעיפים-קטנים א׳-ב׳ לעיל.

פרק ו׳ – בחינות ועבודות

16. בחינות

א. בלימודי תואר שני יתקיימו שני מועדים של בחינת מעבר.

ב. ניתן לשפר ציון בקורס על-ידי הרשמה מחדש למקצוע בשנה העוקבת. במקרה זה הציון האחרון קובע.

ג.  כישלון בקורס בחירה מאפשר לבחור בין חזרה על אותו הקורס או למידה של קורס חלופי. יש לקבל את אישור ראש התכנית.

ד. כישלון בקורס חובה או ליבה מחייב ללמוד אותו שוב. כישלון שני בקורס חובה או ליבה מחייב הפסקת לימודים.

ה. משך זמן בדיקת הבחינות בקורסים של התואר השני יהיה 15 ימים קלנדריים לכל הקורסים. באישור יושב ראש ועדת תארים מתקדמים יתאפשר משך זמן בדיקה של 21 יום בקורסים הדורשים זאת.

ו. מרצה הקורס בתיאום עם ראש התכנית רשאי לקבוע מטלת סיום במקום בחינה מסכמת בקורס. פרסום ציוני מטלת סיום יהיה תוך 03 ימים קלנדריים ולא יהיה מועד שני להגשת מטלת סיום.

ז. בכתיבת כל מטלה אקדמית, יש חובה להקפיד על כללי היושר האקדמי ולבצע את המטלה באופן עצמאי, תוך הקפדה על כללי האזכור האחיד.

ח. ציון סופי במקצוע לימוד יכלול את כלל מרכיבי הציון, לרבות הציון בבחינת המעבר בסוף הקורס, בבחינות ביניים, בעבודות בכתב, במבדקים בכתב ובעל פה ובציון מטיב בגין השתתפות פעילה ותורמת, הכול כפי שנקבע על ידי מרצה הקורס.

ט. מרכיבי הציון בקורס יפורסמו בסילבוס הקורס. הודעה על שינויים במרכיבי הציון תיעשה על ידי המרצה בשיעור הראשון ולאחר מכן רק באישור ועדת תארים מתקדמים, ובמקרים דחופים באישור יושב ראש ועדת תארים מתקדמים.

י. ציון מעבר בקורסים הינו 60.

יא. הציונים בקורסים שאינם ייחודיים לתואר שני, שאותם ניתן ללמוד במסגרת התואר השני, כפופים לתיקנון בהתאם להוראות התיקנון בתואר הראשון (ראו פרק ט׳ – ציונים – סעיף 34  ד׳ בתקנון תואר ראשון).

17. מועד חריג

א. מי שנבחן/ה באחד המועדים הסדירים יוכל להגיש בקשה למועד חריג לוועדה לענייני תלמידים. הבקשה למועד חריג תוגש למזכירות תלמידים בהתאם לנוהל הגשת בקשה למועד בחינה חריג.

ב. זכאים למועד חריג הם מי ששירת/ה שירות מילואים פעיל ומי שילדה בעת הבחינה או בסמוך לה, בהתאם לכללים המקובלים באוניברסיטה.

ג. למי שלומד/ת בתכנית מצטיינים לתואר שני לתלמידי/ות הפקולטה באוניברסיטת חיפה ונקבע לו/לה שתי בחינות בקורסי חובה ו/או בחירה באותו התאריך או בימים עוקבים, ישנה זכאות למועד חריג בקורס הנלמד בתואר הראשון בתנאי שניגש/ה לבחינה בתואר השני במועדה.

ד. ככלל, לא תאשר הוועדה מועד חריג למי שבחרו שלא להיבחן במועד א, גם אם נבצר ממנו/ה באופן מוחלט להיבחן במועד ב׳. עם זאת, הוועדה רשאית לאשר מועד חריג במקרים נדירים למי שנבצר ממנו/ה לגשת לשני מועדי הבחינה, הכול בהתאם לאמור בסעיף זה.

18. ערעור על בחינה, מטלת בית או עבודה מסכמת בקורס

א. זכות ערעור

תלמיד רשאי להגיש ערעור על ציון בחינה, מטלת בית או עבודה מסכמת בקורס (להלן בסעיף זה "בחינה") בהתאם למפורט להלן:

1. מטרת הערעור לוודא שלא נפלה טעות מהותית במתן הציון.
2. לא יוגש ערעור שבו בקשה להערכה מחדש של הבחינה.
3. בערעור יש לפרט את נימוקי הערעור תוך התייחסות נקודתית לתוכן הבחינה.
4. הוגש ערעור על הציון, תיבדק הבחינה על-ידי מורה המקצוע. במקרה זה יכולה הבחינה כולה להיבדק מחדש, והציון שייקבע על-ידי המורה יכול להיות נמוך מן הציון המקורי.

ב. סריקת מחברות הבחינה וערעור על ציון הבחינה

1. הבחירה בין קיום מועד ההסברים לפרסום פתרון כתוב של הבחינה היא של המורה הרשאי/ת לקיים את שניהם. על אף האמור בסעיף זה, במקרה של עבודה מסכמת בקורס, לרבות מטלת בית, רשאי מרצה הקורס לקבוע כי בשל אופי המטלה אין צורך בפתרון כתוב או מועד הסברים, והודעה על כך תימסר לסטודנטים.
2. מועד ההסברים ייקבע ליום פרסום הציונים. ההסברים יינתנו על-ידי המורה או על-ידי עוזר/ת ההוראה. הפתרון הכתוב יימסר לאחר סריקת הבחינות בפורטל האוניברסיטה.
3. מבחני כיתה: מחברות הבחינה יסרקו וניתן יהיה לצפות בהן בפורטל האוניברסיטה. נוהל סריקה ממוחשבת של בחינות וערעור עליהן באמצעות פורטל האוניברסיטה לא יחול על בחינות אמריקניות אשר יבדקו ידנית ובשינויים המחויבים וזאת לאחר צילומן ושמירת עותק מהן למשך שלושה חודשים מטעם מזכירות הסטודנטים.
4. ניתן להגיש ערעור על ציון בבחינת הכיתה תוך יומיים מסריקת מחברות הבחינה והעלאתם לפורטל האוניברסיטאי. לא תתאפשר הגשת ערעור מעבר לתקופה המצוינת.
5. הערעור יוגש בעילום שם באמצעות המערכת המקוונת. נפגעה האנונימיות של התלמיד/ה המערער/ת, יידחה הערעור על הסף.
6. חל איסור מוחלט לשוחח עם מורה/ת הקורס על הערעור במהלך קריאת הערעור על-ידי המורה. איסור זה חל כל עוד לא פורסמה החלטת המורה על הערעור.
7. ההחלטות בערעורים יימסרו על-ידי המורה עד שלושה ימים לפני מועד ב ועד שבועיים מיום קבלת הערעורים על בחינות מועד ב.
8. לא פורסמה ההחלטה בערעור עד שלושה ימים לפני המועד הבא של הבחינה והתלמיד/ה ניגש/ה לבחינה במועד הבא, ייזקף לזכותו/ה הציון הגבוה מבין הציונים בשני המועדים.

ג. איסור ערעור על ציוני עבודה וציוני השתתפות

ככלל אין ערעור על ציון עבודות ביניים בקורס ועל ציוני השתתפות, אלא אם נקבע אחרת על-ידי מורי/ות הקורס ובהסתייגויות המפורטות להלן:

1. בכל מקרה, אי אפשר יהיה להגיש ערעור על עבודה או ציון השתתפות בפרק הזמן של מעל לחודש ימים מקבלת ציון העבודה או ההשתתפות.
2. במקרה של תלמיד שעומד לסיים את לימודיו ולסגור את התואר, לא יוכל להגיש ערעור לאחר תאריך – 1.1 שלפני סגירת התואר.
3. סמינריונים

19. כללים להגשת עבודה סמינריונית:

1. יש לחבר לבד את העבודה ולא להסתמך, לצטט או להעתיק ממקור אחר, אלא אם כן צוין זאת במפורש, כמקובל בעבודות אקדמאיות.
2. יש למסור את העבודה הסמינריונית בשני עותקים למזכירות סטודנטים. המזכירות תציין את יום קבלת העבודה, ותעביר עותק אחד למורה. עותק נוסף יועבר לספריית המורים שבפקולטה.
3. מועדי הגשת הסמינריונים שבפקולטה למשפטים הינם:

א. בהשתתפות בסמינריון בסמסטר א׳, יש להגיש את העבודה לא יאוחר מיום האחרון ללימודים בסמסטר ב׳ העוקב.

ב. בהשתתפות בסמינריון בסמסטר ב׳, יש להגיש את העבודה לא יאוחר מהיום הראשון ללימודים בשנה העוקבת.

ג. בהשתתפות בסמינריון בסמסטר קיץ, יש להגיש את העבודה לא יאוחר מהיום האחרון ללימודים בסמסטר א׳ העוקב (למעט לאלו המסיימים את הלימודים, אז מועד ההגשה 30/11 בכל שנה).

ד. ניתן לפנות למורה הקורס לצורך קבלת דחייה בהגשת העבודה הסמינריונית. הארכה כאמור לא תעלה על 30 יום. במקרים חריגים ביותר ניתן להגיש בקשה לדחיית מועד ההגשה של עבודה סמינריונית לתקופה העולה על 30 יום ליושב ראש הוועדה, וזאת לאחר שניתנה הסכמת המורה לדחייה כאמור.

ה. במידה וניתן אישור דחייה כאמור בסעיף ד׳, באחריות התלמיד לעדכן על כך את מזכירות סטודנטים, ולצרף את האישור בעת הגשת העבודה.

4. סיום בדיקתה של עבודה סמינריונית תיעשה תוך 60 ימי עבודה מן המועד האחרון להגשת העבודה. כשישנה דרישה של המורה לתיקונים או להשלמות בעבודה, יחושב מועד סיום הבדיקה ומתן הציון 60 יום מתאריך מסירת העבודה בשנית. ביקש/ה הסטודנט/ית ארכה להגשת הסמינר וזו אושרה, לא יוגבל פרק הזמן העומד לרשות המרצה ל-60 ימים.
5. אין לפרסם את העבודה הסמינריונית, אלא באישור המורה.
6. חל איסור מוחלט להגיש אותה עבודה לשני סמינריונים שונים. יש לבקש להשתמש בעבודה סמינריונית שהוגשה למורה אחר לצורך כתיבת עבודה סמינריונית נוספת, ולהבהיר זאת למורה הסמינריון ולקבל בכתב את אישור המורים. האישור יועבר ליושב ראש הוועדה.

20. זיכוי שלא בגין לימוד מקצוע

השתתפות במערכת כתב־עת

א. השתתפות במערכת כתב־עת משפטי של הפקולטה מיועדת לתלמידים/ות מצטיינים/ות והיא מקנה לתלמיד/ה עד 4 שעות שבועיות סמסטריאליות לתואר.

ב. השתתפות במערכת לפי סעיף זה תצוין בגיליון הציונים.

ג. השתתפות במערכת כתב עת משפטי יכולה להוות תחליף לקורס בלבד.

ד. סמינר המצטיינים ״הארת דין״ ייחשב כסמינריון.

עבודת מחקר

א. הדיקן, בהמלצת מורה, רשאי לאשר לתלמידים/ות לכתוב עבודת מחקר במקום שיעור בחירה.

ב. העבודה תיכתב בהדרכתו האישית של המורה הממליץ/ה, והיא תקנה לתלמיד עד 2 שעות שבועיות סמסטריאליות  לפי החלטת המורה, ו-3-4 שעות שבועיות סמסטריאליות  לפי החלטת המורה בהיוועצות עם הדיקן.

ג. ניתן לצבור עד 4 שעות שבועיות סמסטריאליות  לפי סעיף זה במהלך הלימודים לתואר. במקרים יוצאים מן הכלל רשאי/ת הדיקן לאפשר צבירה של שעות שבועיות סמסטריאליות  רב יותר.

השתתפות בכנסים

השתתפות בחמישה ימים מצטברים של כנסים מדעיים / ימי עיון תזכה ב-2 שעות שבועיות סמסטריאליות. הזכאות מותנית באישור הכנס על-ידי ראש התכנית או יושב ראש ועדת מוסמך והצגת אישור השתתפות בכנס על גבי הטופס הנמצא במזכירות תארים מתקדמים, חתום בידי מארגני הכנס. 

זכאות זאת אינה רלוונטית לסטודנטים/ות שנמצאים במסלול ישיר לדוקטורט.

פרק ז׳ – עבודת גמר מחקרית (תזה)

21.

א. יש לבחור מנחה עם אפשרות לצרף מנחה שותף/ה או שני מנחים/ות שותפים/ות נוספים. יש לקבל את הסכמה לכך  מהמנחים/ות.  עד סוף שנה א׳  יש למסור לוועדה את שמות המנחים/ות, בלוויית הסכמה בכתב להנחיה וציון נושא העבודה. המנחים/ות יאושרו סופית על-ידי הוועדה ועל-ידי הרשות ללימודים מתקדמים.

ב. לפי התקנון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה, יכולים להנחות עבודת גמר:

מנחה: כל איש ואשת סגל באוניברסיטת חיפה מדרגת מרצה ומעלה במסלול א׳.

מנחה שותף: כל איש ואשת סגל המוסמך/ת לכהן כמנחה, כל איש  ואשת סגל ממוסד אקדמי מוכר אחר בישראל או בחוץ לארץ מדרגת מרצה ומעלה במסלול א׳, כל איש ואשת סגל בדרגת מרצה בכיר ומעלה במסלול ג׳ (מומחה) באוניברסיטת חיפה או במוסד אקדמי מוכר אחר.

חריגים:  אישור מנחה, מנחה שותף/ה או חבר/ה אחר/ת בוועדה המנחה, שאינם עומד בתנאים חייבים בהמלצה מנומקת של הוועדה ובאישור הדיקן ללימודים מתקדמים. במקרים חריגים רשאי הדיקן ללימודים מתקדמים, לפי המלצה מנומקת של הוועדה, לתת אישור הנחיה קבוע לחבר/ת סגל בדרגת מרצה בכיר ומעלה במסלול ג׳ באוניברסיטת חיפה, לשמש כמנחה יחיד/ה לעבודת הגמר.

המנוי יהיה בהיקף של חצי משרה לפחות בפקולטה שבו רשומים/ות התלמידים/ות ללימודי התואר השני. דרישה זו איננה חלה על המנחים/ות השותפים/ות. אי מילוי תנאי זה מחייב את אישור הרשות ללימודים מתקדמים.

ג. לאחר אישור מנחה יש להגיש לוועדה לא יאוחר מסוף סמסטר א׳ של שנת הלימודים השנייה הצעת מחקר מודפסת, בהיקף של עד 10 עמודים בשני עותקים. ההצעה תאושר ותיחתם על-ידי מנחה/ת העבודה. ההצעה תכלול:

1. תיאור הנושא.
2. סקירה של הספרות (לרבות חקיקה ופסיקה) הקיימת בנושא.
3. פירוט מטרות המחקר (לרבות תזה מוצעת – אם קיימת, ותרומה מחקרית צפויה).
4. שיטת המחקר (מתודולוגיה).
5. ראשי פרקים מפורטים.
6. רשימה ביבליוגרפית ראשונית.

ד. הוועדה תעביר את ההצעה לחוות-דעת של שופט/ת יחיד/ה. עם קבלת חוות-הדעת תחליט הוועדה אם לאשר את ההצעה, לדרוש תיקונים או לדחותה. הוגשה הצעה מתוקנת – תחליט הוועדה אם לאשרה. אם אושרה ההצעה, תועבר ההחלטה לרשות ללימודים מתקדמים.

ה. עבודת הגמר המחקרית תוגש מודפסת וכרוכה בעותק אחד לוועדה, כשהיא מאושרת וחתומה על-ידי מנחה, לא יאוחר מתום שנה מיום אישור הצעת המחקר. חריגה מתקופה זאת טעונה אישור מראש של יושב-ראש הוועדה. בקשה מנומקת להארכה תוגש בכתב, כשהיא חתומה על-ידי המנחה, לא יאוחר מחודש לפני תום המועד.

ו. אורך העבודה יהיה בין 100 ל-180 עמודים מודפסים ברווח כפול, גופן 12. הערות השוליים (שמותר להדפיס בריווח קטן יותר) ייכללו במניין העמודים. חריגה מהיקף זה טעונה אישור של יושב-ראש הוועדה. בקשת האישור המנומקת תיחתם על-ידי מנחה/ת העבודה. לעבודה יצורפו תמצית ורשימה ביבליוגרפית מלאה.

ז. עבודת הגמר המחקרית תוערך ותישפט על־ידי:

1. מנחה/ת העבודה.
2. שופט/ת נוסף/ת, לפי החלטת הוועדה.

הוועדה תמסור את העבודה לשופט/ת נוסף/ת מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה או מחוצה לה על פי שיקול דעת הוועדה. העברת חוות-הדעת של השופטים/ות בחלקן או בשלמותן לידיעת התלמיד/ה תעשה בעילום שם השופטים/ות או שלא בעילום שם, בהתאם לבקשת השופט/ת.

ח. הציון הסופי של עבודת הגמר המחקרית יחושב כממוצע של ציוני השופטים/ות: ציון המנחה/ת או הציון המסכם של המנחה הראשי/ת והמנחה הנוסף/ת, וציון השופט/ת הנוסף/ת.

ט. כאשר ההפרש בין הציון שהעניק/ה המנחה לעבודה (או הציון המסכם של המנחה הראשי/ת והמנחה השותף/ה) לציון שהעניקה השופט/ת הנוסף/ת לעבודה עולה על 15 נקודות, תמנה הוועדה, בהיוועצות עם המנחה, שופט/ת נוסף/ת. הציון של עבודת הגמר יחושב במקרה כזה כממוצע של ציוני כל השופטים.

י. ניתן לערער על ציון עבודת גמר רק במקרה של כישלון (כשממוצע ציוני כל השופטים הוא פחות מ-76). במקרה של ערעור תמנה הוועדה שופט/ת נוסף/ת והציון הסופי של עבודת הגמר המחקרית יהיה ממוצע ציוני כל השופטים. לא יתאפשר ערעור נוסף.

פרק ח׳ – ציון סופי לתואר

22.1  הציון הסופי לתואר במסלול א׳ יורכב כדלקמן:

א. ציון עבודת גמר: 50%. ציון מינימום - 76.

ב. ציוני שיעורים וסמינריונים: 50%. ציון מינימום – 60.

ג. סיום הלימודים בפקולטה יוגדר כך, אם כל הדרישות של האוניברסיטה והפקולטה בקשר ללימודים מולאו, נצברו 28 שעות שבועיות סמסטריאליות והתקבל ציון ממוצע של 76 לפחות במקצועות שנלמדו.

ד.  יש להודיע למזכירות סטודנטים על סיום הלימודים תוך 30 יום, מיום קבלת הציון האחרון הנדרש לתואר. עם קבלת הודעה זו, תיבדק הזכאות ויחושב ציון הגמר. התלמיד/ה יבדקו הציונים ויאשרו בחתימה את נכונות הנתונים שבתדפיס. ניתן להגיש בקשה שלא להכניס לשיקלול הציונים קורסים בהיקף של עד 15% לכל היותר מהשעות הנדרשות לקבלת התואר ובלבד שקורסים אלו אינם מהווים חלק מלימודי החובה בתכנית ושהתלמיד/ה עומדים במכסת השעות שבועיות סמסטריאליות לסיום התואר.

ה. הציון לתואר הוא סופי. לאחר אישור הזכאות לתואר לא ניתן לתקן את ציון הגמר.

ו.  המזכירות רשאית ליזום את סגירת התואר. טופס אישור הזכאות לתואר יישלח לתלמיד/ה בדואר רשום לכתובת שנמסרה ככתובת הרשמית בעת הרישום לתואר, אלא אם כן שונתה הכתובת בהודעה מסודרת בכתב למדור שכר לימוד במהלך התואר. ניתן לערער על פרטי טופס אישור הזכאות שיישלח בדואר רשום, תוך 30 יום מתאריך משלוח הטפסים. היעדר תגובה יהווה אישור והסכמה לאמור באישור הזכאות ולא ניתן יהיה לערער עליו.

22.2 הציון הסופי לתואר במסלול ב׳:

א. ציוני שיעורים: 70%.

ב. מטלת סיום: השלמת 2 סמינריונים שמשקלם יחד 30% בציון התואר הסופי. וממוצע ציוני שתי העבודות הוא מעל 76.

ג. סיום הלימודים בפקולטה יוגדרו כך, אם כל הדרישות של האוניברסיטה והפקולטה בקשר ללימודים מולאו, נצברו 32 שעות שבועיות סמסטריאליות והתקבל ציון ממוצע של 76 לפחות במקצועות שנלמדו.

ד. יש להודיע למזכירות סטודנטים על סיום הלימודים תוך 30 יום, מיום קבלת הציון האחרון הנדרש לתואר. עם קבלת הודעה זו, תיבדק הזכאות ויחושב ציון הגמר. התלמיד/ה יבדקו הציונים ויאשרו בחתימה את נכונות הנתונים שבתדפיס. ניתן להגיש בקשה שלא להכניס לשיקלול הציונים קורסים בהיקף של עד 15% לכל היותר מהשעות הנדרשות לקבלת התואר ובלבד שקורסים אלו אינם מהווים חלק מלימודי החובה בתכנית ושהתלמיד/ה עומדים במכסת השעות שבועיות סמסטריאליות לסיום התואר.

ה. הציון לתואר הוא סופי. לאחר אישור הזכאות לתואר לא ניתן לתקן את ציון הגמר.

ו.  המזכירות רשאית ליזום את סגירת התואר. טופס אישור הזכאות לתואר יישלח לתלמיד/ה בדואר רשום לכתובת שנמסרה ככתובת הרשמית בעת הרישום לתואר, אלא אם כן שונתה הכתובת בהודעה מסודרת בכתב למדור שכר לימוד במהלך התואר. ניתן לערער על פרטי טופס אישור הזכאות שיישלח בדואר רשום, תוך 30 יום מתאריך משלוח הטפסים. היעדר תגובה יהווה אישור והסכמה לאמור באישור הזכאות ולא ניתן יהיה לערער עליו.

22.3 הענקת תעודת מוסמך בדרגות הצטיינות שונות

כמפורט בתקנון ללימודים תואר שני המתפרסם על ידי הרשות ללימודים מתקדמים.

פרק  ט׳:  תוכנית מצטיינים לתואר שני לתלמידי/ות הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

התכנית מאפשרת לתלמידים/ות מצטיינים/ות שלומדים תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה לסיים תוך ארבע שנים את התואר הראשון והן את התואר השני במשפטים. בוגרי/ות התוכנית יקבלו תואר ״בוגר״ (LL.B) עם השלמת לימודי התואר הראשון ותואר ״מוסמך״ (LL.M) עם השלמת לימודי התואר השני. יש למלא את כל מכסת הלימודים הן לתואר הראשון והן לתואר השני במסגרת המועדים שהוגדרו בתכנית, כדלקמן. 

23.1 תוכנית הלימודים

שנה א׳ – לימודי שנה א׳ לפי תוכנית התואר הראשון הרגילה.

שנה ב׳ – לימודי שנה ב׳ לפי תוכנית התואר הראשון הרגילה.

שנה ג׳ תואר ראשון: – לימודי שנה ג׳ לפי תוכנית התואר הראשון הרגילה, לרבות שני סמינרים.

התחלת לימודי התואר השני:

במקביל ללימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה:

במידה ותכנית התואר השני הינה תכנית עם התמחות, ניתן להתחיל את לימודי התואר השני בקיץ שבין שנה ג׳ לשנה ד׳ (לאחר סיום חובות שנה ג׳ והסמינרים).

שנה ד׳ – השלמת חובות תואר ראשון: לימודי התואר הראשון יושלמו עד סוף סמסטר א׳.

השלמת חובות תואר שני: כל לימודי התואר השני יושלמו עד סוף סמסטר ב׳ או סמסטר קיץ, אם קיים סמסטר קיץ כאמור במסגרת תוכנית התואר השני עם התמחות שנבחרה.

23.2 תנאים אקדמיים

הקבלה לתוכנית הינה בסוף שנה ג׳ לתואר הראשון, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:

א. בסיום שנה ג׳ ללימודים נלמדו כל קורסי החובה של שנים א׳, ב׳ ו-ג׳ לתואר ראשון במשפטים ומכסת הנקודות שנותרו לסיום התואר הראשון כאמור אינה עולה על 16 נקודות.

ב. ממוצע הציונים של לימודי המשפטים של השנים א׳, ב׳ וסמסטר א׳ של שנה ג׳ הינו לפחות 86.

ג. נלמדה מכסת הסמינרים הדרושים לתואר הראשון (2) עד תום שנה ג׳, אלא אם ניתן אישור חריג של יושב ראש ועדת תארים מתקדמים.

ועדת התואר השני הפקולטטית (באישור הדיקן ללימודים מתקדמים) היא הגוף המוסמך להחליט על קבלת סטודנטים למסלול, ותהא רשאית לשנות את תנאי הקבלה מעת לעת.

השלמת חובות התואר הראשון  תקנה זכאות לתואר ״בוגר האוניברסיטה״ במשפטים (LL.B). השלמת חובות התואר השני תקנה זכאות לתואר ״מוסמך״ במשפטים (.(LL.M

השלמת  כל החובות לתואר ראשון בתום הסמסטר הראשון של שנה ד׳ הינה תנאי הכרחי  להמשך לימודים במסלול המצטיינים לתואר שני. חריגה מתנאי זה תתאפשר רק באישור הדיקן ללימודים מתקדמים.

23.3 כפיפות

מסלול הלימודים והלומדים בו יהיו באחריות הוועדה הפקולטטית לתואר שני.

23.4 נוהל

תוכנית המסלול, מבנה ותנאיה מותאמים וכפופים לדרישות תקנון לימודי תואר באוניברסיטה (בכלל זה ״זכאות וחובות כספיות״ ותקנון לימודי תואר שני).

לימודים לקראת תואר שלישי (Ph.D.)

יושב ראש ועדת הדוקטורט הפקולטטית: פרופסור איתמר מן

תנאי הקבלה

רשאים/ות להגיש מועמדות כתלמידים/ות לתואר דוקטורט, בעלי/ות תואר מוסמך עם תיזה ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ, שהשיגו ציון (90) לפחות בלימודיהם/ן לתואר שני וציון (90) לפחות בעבודת הגמר המחקרית (תיזה).

1. קבלת תלמידים/ות לתוכנית הדוקטורט תעשה לפי תקנון הרשות ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה ובפיקוח הוועדה הפקולטטית לתלמידי תואר שלישי בכפוף לתנאי הקבלה המפורטים להלן:

(א) תלמידים בעלי עבודת גמר מחקרית (תיזה) –

   (1) תואר ״מוסמך״ במשפטים (או בכל תחום אחר), ובלבד שברשות המועמד/ת תואר ״בוגר״ במשפטים) ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ בציון משוקלל של 90 לפחות. במקרה של תואר מוסמך מתחום שאינו משפטים – תידרש עמידה בתנאים הבאים: (א) השלמת הקורס ״תורת המשפט – סוגיות מתקדמות״ וסיומו בציון של 86 לפחות. (ב) השלמת סמינריון בהיקף 4 שעות שבועיות סמסטריאליות וקורס נוסף בהיקף 2 שעות שבועיות סמסטריאליות אשר ייבחרו בהתאם לשיקול דעת של המנחה. ממוצע ציוני הסמינריון והקורס, חייב להיות 90 לפחות.

  (2) עבודת גמר מחקרית (תזה) בציון של 90 לפחות.

(ב) תלמידים/ות שנדרשים/ות להשלים כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה) –

  (1) מועמדים/ות בעל תואר ״מוסמך״ במשפטים (או בכל תחום אחר, ובלבד שברשות המועמד/ת תואר בוגר במשפטים) ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ אשר לא כתבו עבודת גמר מחקרית, יוכלו להגיש את מועמדותם/ן למסלול מחקר מקדים במידה וסיימו את לימודי התואר השני בציון משוקלל של 90 לפחות וקיבלו הסכמה בכתב של המנחה המיועד/ת להנחותם בנושא המחקר המוצע. במקרה של תואר מוסמך מתחום שאינו משפטים תידרש עמידה בתנאים הבאים: (א) השלמת הקורס ״תורת המשפט – סוגיות מתקדמות״ וסיומו בציון של 86 לפחות. (ב)השלמת סמינריון בהיקף 4 שעות שבועיות סמסטריאליות וקורס נוסף בהיקף 2 שעות שבועיות סמסטריאליות אשר ייבחרו בהתאם לשיקול דעת של המנחה. ממוצע ציוני הסמינריון והקורס, חייב להיות 90 לפחות.

(2) עם השלמת כתיבת עבודת המחקר (תיזה) בציון של 90 לפחות, יהיו התלמידים/ות כשירים/ות להגיש מועמדות ללימודי דוקטורט.

2. מועמדים/ות יהיו כשירים/ות להגיש מועמדות ללימודי תואר שלישי במסלול ישיר לדוקטורט במקרים הבאים:

(א) המועמדים/ות הם/ן בעלי/ות תואר בוגר במשפטים (LL.B) ממוסד מוכר להשכלה גבוהה אשר השלימו את לימודיהם/ן בציון משוקלל של 95 לפחות וקיבלו הסכמה בכתב של המנחה המיועד/ת להנחותם בנושא המחקר המוצע. ממועמדים/ות שלמדו בתוכנית משותפת תידרש עמידה בממוצע של 95 במשפטים וממוצע של 90 בחוג הנוסף.

(ב) המועמדים/ות הם/ן תלמידים/ות בתוכנית המוסמך אשר סיימו את לימודיהם/ן בשנה הראשונה ללימודים בציון משוקלל של 95 לפחות בקורסים בהיקף של מחצית מתכנית הלימודים לפחות וקיבלו הסכמה בכתב של המנחה המיועד/ת להנחותם/ן בנושא המחקר המוצע. בנוסף, על המועמדים/ות להשיג ציון של 90 לפחות בעבודה הסמינריונית הראשונה.

מבנה הלימודים

3. תוכנית הלימודים תקבע עבור כל תלמיד/ת מחקר במסגרת מסלול אישי בהמלצת מנחה/ת הדוקטורט ובאישור ועדת הדוקטורט, בהתחשב ברקע האקדמי של המועמד/ת ובנושא המחקר המוצע. סך הכל היקף הקורסים לתלמיד/ת דוקטורט לא יעלה על 4 קורסים (16 שעות שבועיות סמסטריאליות).
4. משך הלימודים לדוקטורט לא יעלה על ארבע שנים, ויחולק לשני שלבים כמפורט להלן:

(א) שלב מחקר א׳: משך הלימודים בשלב מחקר א׳ לא יעלה על שנתיים מתחילת סמסטר הלימודים בו התקבל התלמיד) כולל חופשת הסמסטר/הקיץ(. במהלך תקופת לימודים זו, ולא יאוחר מסוף השנה האקדמית הראשונה, יידרש התלמיד להשלים את הצעת המחקר, לקבל את אישור המנחה להצעה ולהגישה לעיון הוועדה הפקולטטית וכן לעמוד בדרישות אחרות שהוטלו עליו על ידי הוועדה הפקולטטית.

(ב) שלב מחקר ב׳: משך הלימודים בשלב מחקר ב׳ יהיה פרק הזמן שבין סיום שלב מחקר א׳ ועד ארבע שנים מתחילת הסמסטר בו התקבל התלמיד ללימודי תואר שלישי. במהלך תקופת לימודים זו, יידרש התלמיד להשלים את כתיבת עבודת הדוקטור, לקבל את אישור המנחה (והוועדה המלווה אם מונתה), אישור הוועדה הפקולטטית וכן להגישה לרשות ללימודים מתקדמים לצורך שיפוט.

(ג) תהליך אישור הצעת המחקר ואישור הדוקטורט ינוהלו בהתאם לתקנון הלימודים לתואר שלישי של הרשות ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה.

5. תלמידי/ות המחקר יידרשו להשתתף בסמינר דוקטורט אשר יתנהל במתכונת של קולוקוויום בהנחיית איש/אשת סגל בכיר/ה בפקולטה למשפטים. מטרת הסמינר להעמיק את יכולת המחקר של הדוקטורנטים/ות וליצור מסגרת תמיכה ומעקב לתלמידי/ות הדוקטורט. הסמינר ידון בסוגיות מתודולוגיות מתקדמות ובתיאוריה משפטית. הסמינר יתקיים במתכונת שנתית ועל כל תלמיד/ת מחקר להשתתף במפגשי הסמינר במהלך השנתיים הראשונות ללימודיו/ה.

6. (א) במהלך השנה הראשונה ללימודים וכתנאי מעבר לשנה ב', יידרש/ תידרש הסטודנט/ית ליטול חלק במינימום שני ממפגשים ממסגרת ההכשרה של בית ספר בלום.

(ב) סטודנט/ית אשר ייטלו חלק ב-14 מפגשים, יוכלו לזכות בהכרה של 2 שעות שבועיות סמסטריאליות וזאת, בכפוף לאישור הוועדה ללימודי תואר שלישי ובלבד שעמד/ה במשך הזמן הנורמטיבי הקבוע בתקנון.

(ג) מסגרת ההכשרה של בית ספר בלום תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ללימודים מתקדמים- בית ספר בלום:

 https://graduate.haifa.ac.il/index.php/he/component/sppagebuilder/?view=page&id=17

מבנה ומהלך לימודי הדוקטורט בפקולטה יפורסם בידיעון הפקולטה למשפטים.

תכנית תואר שני .M.A במשפטים ללא משפטנים/יות

ראשת התכנית: פרופסור נויה רימלט

פרק א'- כללי

1. כללי

הנחיות אלו נוגעות לתכנית מוסמך במשפטים ללא משפטנים לבוגרי/ות תואר ראשון במדעי הרוח, מדעי החברה, רווחה ובריאות, מנהל עסקים, משאבי אנוש וחינוך. התכנית תקנה תואר .M.A  במשפטים ללא משפטנים/יות. 

התכנית נועדה להעניק השכלה ברמת תואר שני המבוססת על משפטים כתחום ידע ומכוונת להעמיק ולהרחיב את ההשכלה שרכשו הסטודנטים/יות בתואר הראשון, תוך זיקה לתחום התמחותם האקדמי והמקצועי. התכנית מציעה מגוון רחב של קורסים מתחומי המשפט המנהלי, המשפט הפלילי, דיני עבודה, דיני משפחה, תיאוריה משפטית, משפט וחברה, משפט ותרבות ועוד. ייחודה של התכנית מתבטא בנגישותה לקהל יעד רחב עם זיקה הן למגזר האקדמי והן למגזר אזרחי-ציבורי.

התכנית אינה מחקרית ואינה כוללת אפשרות כתיבת עבודת תיזה.

סיום הלימודים בתכנית אינו מאפשר המשך לימודים לתואר מחקרי במשפטים.

הלימודים בתכנית לא יוכרו כחלק מן החובות לתואר ראשון במשפטים.

למען הסר ספק – הלימודים אינם מאפשרים עיסוק בעריכת דין.

2. מסלול ב' ללא תזה

התוכנית תתקיים במסגרת של מסלול ב' בלבד ללא תזה. מסלול זה מחייב השתתפות בקורסים בהיקף של 56 שש"ס והגשת מטלת סיון: השלמת 2 סמינריונים במשקלם יחד 30% בציון התואר הסופי.

3. כפיפות

א. תקנון לימודי תואר שני של הרשות ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת חיפה (להלן: "התקנון הכלל אוניברסיטאי"), לרבות תקנון המשמעת על נספחיו, חל על תלמידי/ות תואר שני של הפקולטה למשפטים, למעט בנושאים המוסדרים בתקנון זה והמחמירים את דרישות התקנון הכלל אוניברסיטאי.

ב. תקנון לימודי התואר השני של הפקולטה למשפטים נקבע על-ידי מועצת הפקולטה, וזו מוסמכת לשנותו מעת לעת בכפוף לכך שהשינוי אינו מקל מן הדרישות בתקנון הכלל אוניברסיטאי.

פרק ב'- תנאי קבלה

4. תנאי קבלה

א. התכנית מיועדת לבוגרי/ות תואר ראשון או שני, בתחומים המפורטים בסעיף 1, מאוניברסיטה מוכרת בישראל או בחוץ לארץ, אשר השלימו את לימודיהם בממוצע של 80 ומעלה. כמו כן יוכלו להתקבל בעלי/ות תואר שלישי בתחומים שפורטו בסעיף 1. 

ב. על בעלי/ות תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, ששפת ההוראה בו אינה עברית, לעמוד בבחינת ידע בעברית ברמה הנדרשת על-ידי האוניברסיטה כתנאי קבלה.

ג. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף א' לעיל, מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מוכרות מחו״ל וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה-GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון. לפרטים נוספים, יש לפנות לתקנון לימודים לתואר שני.

ד. הקבלה מותנית בעמידה בקריטריונים המקובלים באוניברסיטת חיפה ומפורטים בתקנוניה, ובהחלטת הפקולטה למשפטים. 

ה. לוועדה ללימודים מתקדמים בפקולטה למשפטים שיקול-דעת לקבלת או דחיית מועמדים/ות מבין הנרשמים/ות. לוועדה שיקול דעת במקרים יוצאי דופן לאשר קבלה חריגה של תלמידים/ות, מנימוקים מיוחדים, הכל בהתאם להחלטת המועצה להשכלה גבוהה מיום 12.9.17 בבנוגע לאפשרות החריגה מתנאי קבלה.

פרק ג' – מהלך הלימודים (כללי)

5. מסגרת התכנית

הלימודים יתקיימו פעמיים בשבוע, באופן המותאם ללימודים ועבודה במקביל. הלימודים בתכנית יתקיימו במשך ארבעה סמסטרים רצופים: סמסטר א', סמסטר ב', סמסטר קיץ וסמסטר א'.

6. רציפות הלימודים

א. הפסקת לימודים

1. על המעוניינים/ות להפסיק את הלימודים להודיע על כך בכתב למחלקה לשירותי תלמיד ושכ"ל, אגף מנהל תלמידים, עם עותק לוועדה.

2. מי שנקלעו למצב לימודים שאינו תקין לאחר בדיקת תקינותם האקדמית על-ידי הוועדה ו/או הרשות ללימודים מתקדמים, תמליץ הוועדה על הפסקת לימודיהם/ן. הפסקת הלימודים תאושר ותבוצע על-ידי הדיקן ללימודים מתקדמים.

3. כשהפסקת הלימודים נעשתה ביוזמת הפקולטה או ביוזמת הרשות ללימודים מתקדמים, ניתן יהיה לפנות לוועדה בבקשה לחדש את הלימודים לכל המוקדם לאחר שנה מיום הפסקת הלימודים. הוועדה תשקול אם להמליץ בפני הדיקן ללימודים מתקדמים על התנאים לאישור הבקשה.

4. כשהפסקת הלימודים נעשתה ביוזמת התלמיד/ה, ניתן יהיה לפנות לוועדה בבקשה לחדש את הלימודים ללא הגבלה של דרישת מינימום זמן מרגע ההפסקה עד לרגע הגשת הבקשה לחידוש. הוועדה תשקול אם להמליץ בפני הדיקן ללימודים מתקדמים על התנאים לאישור הבקשה.

5. הדיקן ללימודים מתקדמים, לאחר דיון בבקשה, ת/יחליט אם לאשרה.

ב. חידוש הלימודים

1. בבקשה לחדש את הלימודים לתואר שני, יש לפנות לכל המוקדם בתום שנה מיום  הפסקת הלימודים, למעט תלמיד/ה שהפסיק/ה את הלימודים מיוזמתו/ה.

2. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה שאינה עולה על שנתיים, ניתן לחדש את הלימודים על-סמך תנאי הקבלה של האוניברסיטה ושל הפקולטה. כל הקורסים שנלמדו בעבר יזקפו לזכות התלמידים/ות. יש  לקבל את אישור הוועדה והרשות ללימודים מתקדמים.

3. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה העולה על שנתיים (אבל לא יותר מחמש שנים), ניתן לחדש את הלימודים בהמלצת הוועדה ובאישור הדיקן ללימודים מתקדמים. חידוש הלימודים יהיה במתכונת הנהוגה באוניברסיטה ובפקולטה במועד חידוש הלימודים. במקרה זה רשאית הוועדה לחייב לימודי רענון. ובכל מקרה יוכרו רק ציונים מעל 80.

4. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה העולה על חמש שנים (אך לא יותר משמונה שנים), ניתן לחדש הלימודים בהמלצת הוועדה ובאישור הדיקן ללימודים מתקדמים. חידוש הלימודים יהיה במתכונת הנהוגה באוניברסיטה ובפקולטה במועד חידוש הלימודים. במקרה זה הוועדה תחייב  בלימודי רענון. ובכל מקרה יוכרו רק ציונים מעל 80.

5. כשהפסקת הלימודים היא לתקופה העולה על תשע שנים ומבקשים לחדשם, ייחשבו כתלמידים/ות חדשים לכל דבר, ויהיו חייבים/ות בתכנית הלימודים המלאה התקפה בעת חידוש הלימודים.

ג. חופשת לימודים

1. בקשה לחופשת לימודים למשך סמסטר אחד או שנה אקדמית מלאה, יש להפנות בליווי הנמקות אל הרשות ללימודים מתקדמים, בצירוף המלצה מיו"ר הוועדה. חופשה מלימודים תינתן רק לתלמיד/ה במעמד מן המניין בטווח תקופת הלימודים הנורמטיבית לתואר שני.

2. הדיקן ללימודים מתקדמים ת/יחליט אם לאשרה או לדחותה.

3. חופשת לימודים מאושרת אינה נחשבת כתקופת לימודים.

4. תלמידים/ות שלא ישובו ללימודים עם תום החופשה המאושרת ולא יודיעו על כך לרשות ללימודים מתקדמים, יימצאו במצב אקדמי לא תקין.

7. תלמיד/ה יוגדרו כתלמיד/ה במצב לימודים לא תקין באחד מהמקרים הבאים:

א. כישלון בקורס אחד בלימודי התואר השני פעמיים.

ב. אי סיום חובות השמיעה תוך שנתיים מיום תחילת הלימודים ולא אושרה ארכה.

ג. אי עמידה בציונים הנדרשים בכל קורס.

ד. לא חזרו ללימודים בתום תקופה מאושרת ולא הודיעו על כך במועד שנקבע לרשות  ללימודים מתקדמים.

ה. אי סיום חובות ההשלמה שהוטלו עליהם בעת הקבלה ללימודי התואר השני בתום השנה הראשונה ללימודים.

ו. תלמיד/ה שמצב הלימודים אינו תקין, יופסקו הלימודים.

8. מצטייני דיקן

א. רשימת מצטייני הדיקן בתכנית תכלול תלמידים/ות מצטיינים/ות שסיימו את שנה א ללימודיהם ובלבד שממוצע הציונים בשנת הלימודים שבה מדובר הוא 85 לפחות, כך שמספרם הכולל של מצטייני הדיקן בכל שנה לא יעלה על 5% מכלל התלמידים/ות באותה שנה. הזכאות להצטיינות בתכנית זו תחושב בנפרד מכל תכניות הלימודים לתואר שני.

ב. ברשימת מצטייני הדיקן ייכללו תלמידים/ות שהשלימו את מכסת מקצועות החובה בשנה הראשונה ללימודיהם והשלימו מכסה מינימאלית של 44 שעות שבועיות.

ג. לצורך סעיף זה יובאו בחשבון ציונים שניתנו  עד ליום 15.2 לאחר שנת הלימודים שבה מדובר.

ד. מי שנכללו ברשימת מצטייני הדיקן יקבלו תעודת הוקרה על הישגים בלימודים חתומה על-ידי דיקן הפקולטה.

ה. במקרה של הרשעה בעבירת משמעת, רשאי/ת הדיקן להורות שהתלמיד/ה לא ייכללו ברשימת מצטייני הדיקן. 

ו. הצטיינות דיקן אינה קשורה למלגות ההצטיינות הניתנות על-ידי הרשות ללימודים מתקדמים (ואף לא לדרגות ההצטיינות כפי שמופיעות בתעודת המוסמך). הצטיינות דיקן הפקולטה אינה מופיעה על גבי תעודת מוסמך.  

פרק ד' – מבנה הלימודים

9. תכנית הלימודים

תכנית הלימודים הינה מובנית והיקפה 56 שעות שבועיות. יש להשתתף בכל הקורסים הייחודיים לתכנית ולבחור שני סמינריונים מתוך המוצעים במסגרת התכנית. במסגרת התכנית יתקיימו קורסים המשלבים הוראה פרונטלית עם שיעורים מתוקשבים.

10. מבנה הלימודים

היקף תוכנית הלימודים הוא  56 שעות שבועיות, כמפורט להלן:  

א. לימודי ליבה משפטיים בהיקף של 14 שעות שבועיות.

ב. קורסי יסוד נוספים בהיקף של 10 שעות שבועיות.

ג. לימודי מוסמך יעודיים עם זיקה לתחומי התואר הראשון בהיקף של 32 שעות שבועיות ובכלל זה כתיבת שתי עבודות סמינריוניות בהיקף כולל של 8 שעות שבועיות.

11. איסור חפיפה

א. לא ניתן ללמוד מקצוע ששעת הוראתו חופפת באופן מלא או חלקי את עת הוראה של מקצוע לימוד אחר שנלמד באוניברסיטה.

ב. לא ניתן לבחור קורס שתכנו דומה באופן משמעותי לקורס אחר שנלמד במהלך הלימודים לתואר הנוכחי או לתואר הקודם. במקרה של ספק תוגש שאלה בעניין לראש התכנית או ליו"ר הוועדה.

פרק ה' – נוכחות והשתתפות במפגשים לימודיים

12. חובת נוכחות ועמידה במטלות לימודיות

קיימת חובת נוכחות ומוכנות לשיעור. ההחלטה על דרכי האכיפה וההודעה על כך הן בכתב והן בשיעור הראשון תיעשה על ידי המורה.

13.  בדיקת נוכחות בסמינריון

א. על אף האמור בסעיף 13 לעיל, תיבדק נוכחות התלמידים/ות בכל המפגשים בסמינריון על ידי המורה.

ב. היעדרות ממפגש או אי-השתתפות בו מסיבה מוצדקת מחייבת מתן הודעה למורה הסמינריון מראש, אלא אם לא ניתן היה לעשות כן.

14. הפרת החובה

א. ניתן למנוע מלגשת לבחינה או להגיש עבודה, או להפחית מציון התלמיד/ה, אם הופרה חובת הנוכחות או המוכנות, כפי שפורטו בסילבוס, ללא סיבה מוצדקת. הודעה על איסור הגישה תימסר לתלמיד/ה ולמזכירות.

ב. ניתן להרחיק מסמינריון, אם הופרה החובה לפי סעיף-קטן א'. הודעה על ההרחקה תימסר לתלמיד/ה ולמזכירות.

ג. ניתן לערער בפני יושב ראש הוועדה ללימודי תואר שני על החלטת המורה לפי סעיפים קטנים א'-ב' לעיל.

פרק ו' – בחינות ועבודות

15. בחינות

א. בלימודי תואר שני יתקיימו שני מועדים של בחינת מעבר.

ב. ניתן לשפר ציון בקורס על-ידי הרשמה מחדש למקצוע בשנה העוקבת. במקרה זה הציון האחרון קובע.

ג. כישלון בקורס בחירה מאפשר לבחור בין חזרה על אותו הקורס או למידה של קורס חלופי. יש לקבל את אישור ראש התכנית.

ד. כישלון בקורס חובה או ליבה מחייב ללמוד אותו שוב. כישלון שני בקורס חובה או ליבה מחייב הפסקת לימודים.

ה. משך זמן בדיקת הבחינות בקורסים של התואר השני יהיה 15 ימים קלנדריים לכל הקורסים. באישור יושב ראש ועדת תארים מתקדמים יתאפשר משך זמן בדיקה של 21 יום בקורסים הדורשים זאת.

ו. מרצה הקורס בתיאום עם ראש התכנית רשאי לקבוע מטלת סיום במקום בחינה מסכמת בקורס. פרסום ציוני מטלת סיום יהיה תוך 30 ימים קלנדריים ולא יהיה מועד שני להגשת מטלת סיום.

ז. בכתיבת כל מטלה אקדמית, יש חובה להקפיד על כללי היושר האקדמי ולבצע את המטלה באופן עצמאי, תוך הקפדה על כללי האזכור האחיד.

ח. ציון סופי במקצוע לימוד יכלול את כלל מרכיבי הציון, לרבות הציון בבחינת המעבר בסוף הקורס, בבחינות ביניים, בעבודות בכתב, במבדקים בכתב ובעל פה ובציון מטיב בגין השתתפות פעילה ותורמת, הכול כפי שנקבע על ידי מרצה הקורס.

ט. מרכיבי הציון בקורס יפורסמו בסילבוס הקורס. הודעה על שינויים במרכיבי הציון תיעשה על ידי המרצה בשיעור הראשון ולאחר מכן רק באישור ועדת תארים מתקדמים, ובמקרים דחופים באישור יושב ראש ועדת תארים מתקדמים.

י. ציון מעבר בקורסים הינו 60.

16. מועד חריג

א. מי שנבחן/ה באחד המועדים הסדירים יוכל להגיש בקשה למועד חריג לוועדה לענייני תלמידים. הבקשה למועד חריג תוגש למזכירות תלמידים בהתאם לנוהל הגשת בקשה למועד בחינה חריג.

ב. זכאים למועד חריג הם מי ששירת/ה שירות מילואים פעיל ומי שילדה בעת הבחינה או בסמוך לה, בהתאם לכללים המקובלים באוניברסיטה.

ג. ככלל, לא תאשר הוועדה מועד חריג למי שבחרו שלא להיבחן במועד א, גם אם נבצר ממנו/ה באופן מוחלט להיבחן במועד ב'. עם זאת, הוועדה רשאית לאשר מועד חריג במקרים נדירים למי שנבצר ממנו/ה לגשת לשני מועדי הבחינה, הכול בהתאם לאמור בסעיף זה.

17. ערעור על בחינה

א. זכות ערעור

ניתן להגיש ערעור על ציון הבחינה בהתאם למפורט להלן:

1. מטרת הערעור לוודא שלא נפלה טעות מהותית במתן הציון.

2. לא יוגש ערעור שבו בקשה להערכה מחדש של הבחינה.

3. בערעור יש לפרט את נימוקי הערעור תוך התייחסות נקודתית לתוכן הבחינה.

4. הוגש ערעור על הציון, תיבדק הבחינה על-ידי מורה המקצוע. במקרה זה יכולה הבחינה כולה להיבדק מחדש, והציון שייקבע על-ידי המורה יכול להיות נמוך מן הציון המקורי.

ב. סריקת מחברות הבחינה וערעור על ציון הבחינה

1. הבחירה בין קיום מועד ההסברים לפרסום פתרון כתוב של הבחינה היא של המורה הרשאי/ת לקיים את שניהם. 

2. מועד ההסברים ייקבע ליום פרסום הציונים. ההסברים יינתנו על-ידי המורה או על-ידי עוזר/ת ההוראה. הפתרון הכתוב יימסר לאחר סריקת הבחינות בפורטל האוניברסיטה.  

3. מבחני כיתה: מחברות הבחינה יסרקו וניתן יהיה לצפות בהן בפורטל האוניברסיטה. נוהל סריקה ממוחשבת של בחינות וערעור עליהן באמצעות פורטל האוניברסיטה לא יחול על בחינות אמריקניות אשר יבדקו ידנית ובשינויים המחויבים וזאת לאחר צילומן ושמירת עותק מהן למשך שלושה חודשים מטעם מזכירות סטודנטים.

4. ניתן להגיש ערעור על ציון בבחינת הכיתה תוך יומיים מסריקת מחברות הבחינה והעלאתן לפורטל האוניברסיטאי. לא תתאפשר הגשת ערעור מעבר לתקופה המצוינת.  

5. הערעור יוגש בעילום שם באמצעות המערכת המקוונת. נפגעה האנונימיות של התלמיד/ה המערער/ת, יידחה הערעור על הסף.

6. חל איסור מוחלט לשוחח עם מורה/ת הקורס על הערעור במהלך קריאת הערעור על-ידי המורה. איסור זה חל כל עוד לא פורסמה החלטת המורה על הערעור. 

7. ההחלטות בערעורים יימסרו על-ידי המורה עד שלושה ימים לפני מועד ב ועד שבועיים מיום קבלת הערעורים על בחינות מועד ב.

8. לא פורסמה ההחלטה בערעור עד שלושה ימים לפני המועד הבא של הבחינה והתלמיד/ה ניגש/ה לבחינה במועד הבא, ייזקף לזכותו/ה הציון הגבוה מבין הציונים בשני המועדים.

ג. איסור ערעור על ציוני עבודה וציוני השתתפות

ככלל  אין ערעור על ציון עבודות והשתתפות, אלא אם נקבע אחרת ע"י מורי/ות הקורס ובהסתייגויות המפורטות להלן:

1. בכל מקרה, אי אפשר יהיה להגיש ערעור על עבודה או ציון השתתפות בפרק הזמן    של מעל לחודש ימים מקבלת ציון העבודה או ההשתתפות.

2. במקרה של תלמיד שעומד לסיים את לימודיו ולסגור את התואר, לא יוכל להגיש ערעור לאחר תאריך  1.1 שלפני סגירת התואר.

18. סמינריונים

 כללים להגשת עבודה סמינריונית:

1. יש לחבר לבד את העבודה ולא להסתמך, לצטט או להעתיק ממקור אחר, אלא  אם כן ציון זאת במפורש, כמקובל בעבודות אקדמאיות.

2. העבודה תוגש למורה באמצעות המערכת הדיגיטאלית לניהול הקורס. אם המרצה י/תבקש זאת, יש להגיש גם עותק מודפס. לאחר הבדיקה י/תעביר המורה לתלמיד/ה הערות והערכה באמצעות המערכת או בדואר אלקטרוני.

3. מועדי הגשת הסמינריונים שבפקולטה למשפטים הינם:     

א. בהשתתפות בסמינריון בסמסטר א', יש להגיש את העבודה לא יאוחר מיום האחרון ללימודים בסמסטר ב' העוקב.

ב. בהשתתפות בסמינריון בסמסטר ב', יש להגיש את העבודה לא יאוחר מהיום הראשון ללימודים בשנה העוקבת.      

ג. בהשתתפות בסמינריון בסמסטר קיץ, יש להגיש את העבודה לא יאוחר מהיום האחרון ללימודים בסמסטר א' העוקב (למעט לאלו המסיימים את הלימודים, אז מועד ההגשה 30.11 בכל שנה).

ד. ניתן לפנות למורה הקורס לצורך קבלת דחייה בהגשת העבודה הסמינריונית. הארכה כאמור לא תעלה על 30 יום. במקרים חריגים ביותר ניתן להגיש בקשה לדחיית מועד ההגשה של עבודה סמינריונית לתקופה העולה על 30 יום ליושב ראש הוועדה, וזאת לאחר שניתנה הסכמת המורה לדחייה כאמור.

ה. במידה וניתן אישור דחייה כאמור בסעיף ד', באחריות התלמיד/ה לעדכן על כך את  מזכירות סטודנטים, ולצרף את האישור בעת הגשת העבודה.

4. סיום בדיקתה של עבודה סמינריונית תיעשה תוך 60 ימי עבודה מיום שנמסרה למזכירות סטודנטים. כשישנה דרישה של המורה לתיקונים או להשלמות בעבודה, יחושב מועד סיום הבדיקה ומתן הציון 60 יום מתאריך מסירת העבודה בשנית. ביקש/ה הסטודנט/ית ארכה להגשת הסמינר וזו אושרה, לא יוגבל פרק הזמן העומד לרשות המרצה ל-60 ימים.

5. אין לפרסם את העבודה הסמינריונית, אלא באישור המורה.

6. חל איסור מוחלט להגיש אותה עבודה לשני סמינריונים שונים. יש לבקש להשתמש בעבודה סמינריונית שהוגשה למורה אחר לצורך כתיבת עבודה סמינריונית נוספת, ולהבהיר זאת למורה הסמינריון ולקבל בכתב את אישור המורים. האישור יועבר ליושב ראש הוועדה.

פרק ז' – ציון סופי לתואר

19. הציון הסופי לתואר במסלול ב'

חישוב הציון הסופי לתואר יהיה מבוסס על שקלול הציונים בכל אחד מהקורסים בהתאם להיקפו (שעות שבועיות), בכפוף להוראות שלהלן:

א. ציוני שיעורים : 70 אחוז.

ב. מטלת סיום: השלמת 2 סמינריונים שמשקלם יחד 30 אחוז בציון התואר הסופי.  וממוצע ציוני שתי העבודות הוא מעל 76.

ג. סיום הלימודים בפקולטה יוגדרו כך, אם כל הדרישות של האוניברסיטה והפקולטה בקשר ללימודים מולאו, נצברו 56 שעות שבועיות והתקבל ציון ממוצע של 76 לפחות במקצועות שנלמדו. 

ד. יש להודיע למזכירות סטודנטים על סיום הלימודים תוך 30 יום, מיום קבלת הציון האחרון הנדרש לתואר. עם קבלת הודעה זו, תיבדק הזכאות ויחושב ציון הגמר. התלמיד/ה יבדקו הציונים ויאשרו בחתימה את נכונות הנתונים שבתדפיס. 

ה. הציון לתואר הוא סופי. לאחר אישור הזכאות לתואר לא ניתן לתקן את ציון הגמר.

ו. המזכירות רשאית ליזום את סגירת התואר. טופס אישור הזכאות לתואר יישלח לתלמיד/ה בדואר רשום לכתובת שנמסרה ככתובת הרשמית בעת הרישום לתואר, אלא אם כן שונתה הכתובת בהודעה מסודרת בכתב למדור שכר לימוד במהלך התואר. ניתן לערער על פרטי טופס אישור הזכאות שיישלח בדואר רשום, תוך 30 יום מתאריך משלוח הטפסים. היעדר תגובה יהווה אישור והסכמה לאמור באישור הזכאות ולא ניתן יהיה לערער עליו. 

20. הענקת תעודת מוסמך בדרגות הצטיינות שונות

כמפורט בתקנון ללימודי תואר שני המתפרסם ע"י הרשות ללימודים מתקדמים.