ראש התכנית: פרופסור עמי פדהצור

מטרת התוכנית

להקנות למשתתפיה ידע, כלי חשיבה וניתוח חדשים ומגוונים להבנת סוגיות הביטחון הלאומי, תוך אימוץ גישה מחקרית בינתחומית רחבה, המשלבת ממדים כלכליים, חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים הנגזרים בחלקם לפחות, מהוויית העולם הגלובלי החדש ובעלי זיקה לתווך הימי (Maritime Domain) ההולך ותופס מרכיב חשוב בחוסנה ובביטחונה של ישראל.

בסיום הלימודים יוענק התואר מוסמך האוניברסיטה ביחסים בינלאומיים. תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.

ייחודיות התוכנית

לימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית משויכים לתחום היחסים הבינלאומיים, אך באופיים הם בינתחומיים. המרחב הימי משמש בו זמנית הן כמקור למשאבים, כתווך מקשר בין מדינות, וכזירת התמודדות במקרים של סכסוכים בין מדינות. בהתאם לכך במרחב זה מתרחשים אירועים בעלי אופי גיאופוליטי, גאו כלכלי וגאו אסטרטגי, ובעלי עניין לקובעי מדיניות ולמעצביה.

אוניברסיטת חיפה מובילה זה מספר שנים את פעילות המאגד (המרכז הישראלי לחקר הים התיכון) המורכב משבע אוניברסיטאות מחקר, מכללה אחת ושני מכוני מחקר ממשלתיים. בהקמת המאגד הציבה לעצמה האוניברסיטה למטרה להתמודד עם מגוון האתגרים המדעיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הביטחוניים והסביבתיים שהפיתוח הימי המאסיבי מעלה. לצד אתגרים אלו קיימות הזדמנויות ייחודיות, אשר המאגד שואף לייצר ולנצל לרווחת מדינת ישראל.

פעילות המאגד כוללת פיתוח ושיפור תשתיות מחקר מתקדמות וחדשניות הנדרשות למחקר ימי. פיתוח סגל אקדמי – מחקרי ותוכניות לימוד בתחום מדעי הים,  ופיתוח והרחבה של מאגרי המידע הלאומיים בתחום מדעי הים.

 התוכנית ללימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית מתמודדת עם הבעיה העולמית בכלל ובישראל בפרט, שלמרות חשיבותו של המרחב הימי, קיים מצב של חוסר מודעות למרחב זה. בהתאם לכך גוברת בעולם הדרישה לחיזוק תוכניות הלימוד בנושא ביטחון בתחום הימי רבתי.

ביטחון ימי רבתי בן זמננו עוסק בארבעה נושאים עיקריים:

הביטחון ברמה הלאומית (Naval Strategy) — נושאיו עוסקים בעיקר באסטרטגיה ימית ועוצמה ימית – המרכיבים של הביטחון הלאומי שכלולים בביטחון הימי רבתי, וכוללים את השימוש בכוח הימי, שילוב הקרנת כוח צבאי, והגנת חופי המדינה, כמו גם השימוש בכלי שייט מלחמתיים להגן על נתיבי הסחר באמצעות ביצוע תפקידים של הרתעה,  השגחה (Surveillance)  ואיסור שייט (Interdiction).

הביטחון בסביבה הימית רבתי (The Marine Environment) — נושאיו עוסקים במניעת זיהום הים, הסדרת בטיחות כלי שייט, חיפוש והצלה ימי, מצב המערכת האקולוגית בימים ובאוקיאנוסים והשפעת שינויי האקלים. תחום זה גם כולל את נושא הפשע הימי המתבצע על ידי ארגוני טרור או פיראטיות, בכל הקשור להברחת נשק, סמים או מטען אסור אחר. הפגיעה בסביבה יכולה להיות באמצעות דייג לא חוקי ואינטנסיבי, דבר היכול לגרום לפגיעה באוכלוסייה המתגוררת לאורך החוף ומתפרנסת מהדייג, וערעור היציבות הביטחונית של התושבים באזור.

הפיתוח הכלכלי (Economic Development/Blue Economy)  —

90% הסחר העולמי מתבצע בים, והמשאבים הימיים כמו דייג, נפט וגז המופקים מהים הם נכסים כלכליים חשובים, אך הפיקוח על פעילות זו הם נושאים בעלי עדיפות למדינות השוכנות לאורך החופים. מדינות מתקדמות באירופה מנסות להסדיר נושא זה באמצעות תוכניות המנסות לאזן בין דרישות היצור והצריכה ממשאבי הים לבין הצורך לצמצם את הפגיעה במערכת הסביבתית הימית.

הביטחון האנושי (Human Security) — כולל את זכויות האדם, משילות טובה, גישה לחינוך ודאגה לכך שלפרט יש את ההזדמנות והבחירה להגשים את הפוטנציאל שלו. חוסר ביטחון של בודדים, או של קהילות עשוי להשפיע על המדינה עצמה. נושאי הביטחון האנושי חודרים יותר ויותר לסדר היום של הביטחון הימי רבתי. לדוגמא, אי הגנה ושמירה על הדייג מפגעים של זיהום הים ושינויי אקלים, עלולים לגרום לחוסר ביטחון אנושי לאוכלוסייה זו השוכנת לאורך החוף, ולהעבירם לעסוק בפיראטיות, הברחות וסחר לא חוקי.

התוכנית  ללימודי תואר שני בלימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית, מקיפה  את ארבעת התחומים שנסקרו לעיל, ומוסיפה נדבך  נוסף וחשוב לתפקיד שלקחה על עצמה אוניברסיטת חיפה כמובילה את המאגד. 

קהל היעד

קהל היעד של התוכנית כולל בין היתר בוגרי תוכניות לימוד במדעי החברה ובמיוחד מדעי המדינה, הכוללים בין היתר את בוגרי תואר ראשון בבית הספר למדעי המדינה, ובמיוחד לכאלה המעוניינים ללמוד ולחקור את המרכיב הימי בחוסנה וביטחונה של מדינת ישראל. אנשי מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות, משרדי ממשלה אחרים להם נגיעה לנושא (אנרגיה, חוץ, כלכלה, הגנת הסביבה), גופים ציבוריים ופרטיים בעלי זיקה לים (צים, רשות הספנות והנמלים – רספ"ן, חברת נמלי ישראל – חנ"י) וגופים העוסקים בהגנת הסביבה הימית (המשרד להגנת הסביבה ועמותות העוסקות בנושא).

המצטרפים לתוכנית שהינם  בוגרי תואר ראשון בתחומים אחרים שימצאו מתאימים, יידרשו להשלמות כמפורט בהמשך.

תנאי קבלה                                                                                                     

בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר בארץ או בחוץ לארץ שסיימו לימודי תואר ראשון במדעי המדינה.

בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר בארץ או בחוץ לארץ מתחומים אחרים. מועמדים שאין להם רקע במדעי המדינה יידרשו להשלים את הקורס מבוא למדעי המדינה במהלך הסמסטר הראשון ללימודיהם או במהלך הקיץ לפני תחילת הלימודים ולהשיג בו ציון של 76/80 לפחות.

תנאי קבלה למסלול המחקרי — בעלי תואר ״בוגר״ ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ, או בחוץ לארץ שהשיגו ציון סופי של 85 לפחות

תנאי קבלה למסלול הלא מחקרי — בעלי תואר ״בוגר״ ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ, או בחוץ לארץ, שהשיגו ציון סופי  ממוצע של 80.

בנוסף, ידרשו כל  המועמדים לעבור ראיון קבלה על-ידי ועדת הקבלה של התוכנית בראשות ראש התוכנית, פרופסור שאול חורב.

 פריסת הלימודים

התכנית תרוכז ביום לימודים אחד בשבוע. משך הלימודים של התוכנית הינו שלושה סמסטרים א׳, ב׳ וקיץ. תלמידים במסלול המחקרי יידרשו להשלים את עבודת הגמר המחקרית (תיזה)  עד סוף השנה השנייה ללימודיהם.

 פירוט תוכנית הלימודים

כל הסטודנטים יבצעו בשני הסמסטרים הראשונים את אותה תוכנית  הלימודים, כאשר בהתאם להישגי הסטודנטים ייקבע מי מהם ממשיך במסלול המחקרי (מסלול א'), ומי במסלול הרגיל (מסלול ב').

במסלול א׳ (מחקרי) יידרשו הסטודנטים ללמוד 36 שעות שבועיות סמסטריאליות ולכתוב עבודת גמר מחקרית (תזה).

במסלול ב׳ יידרשו הסטודנטים ללמוד 40 שעות שבועיות סמסטריאליות ולכתוב עבודת גמר ("פרויקט").

פירוט הקורסים

בשנת הלימודים הראשונה

קורס לוחמה ימית בעת המודרנית: מתואריה למעשה

קורס משפט הים והחוק הבינלאומי

קורס אסטרטגיה ואסטרטגיה ימית רבתי

קורס גישות ואסכולות ביחב"ל

קורס טכנולוגיות וחדשנות צבאית

קורס מערכת ים תיכון

קורס כלכלת ביטחון

קורס מרכיב הים בביטחונה של מדינת ישראל

קורס מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל ותהליך קבלת החלטות

קורס סייבר ימי

קורס אנרגיה וקיימות

בשנת הלימודים השנייה

שיטות מחקר א'  (4 שעות שבועיות סמסטריאליות) 

סדנת מחקר ב' כמותנית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות) 

סדנת מחקר ב׳ איכותנית (4 שעות שבועיות סמסטריאליות) 

תלמידי המסלול המחקרי יידרשו לעמוד בסף של ציון ממוצע 86 לפחות בקורס גישות ואסכולות, ובציון 80 לפחות בקורס סדנת מחקר א׳, כדי להבטיח המשך לימודיהם במסלול המחקרי.

1. הסטודנטים במסלול זה יסיימו את הגשת עבודת התזה לא יאוחר מסוף שנת הלימודים השלישית (ביחס לתחילת לימודיהם)

תלמידי מסלול ב' יידרשו ללמוד קורס נוסף (מתוקשב), הנחיית פרויקט גמר – 4 שש"ס (סה"כ – 40 שש"ס).

הסטודנטים יסיימו את הגשת עבודת הגמר לא יאחר מסוף שנת הלימודים השנייה

 תנאי סיום הלימודים, כולל הדרישות לצורך קבלת זכאות לתואר

במסלול א׳ נדרש ציון מינימאלי של 76 בעבודת הגמר המחקרית (תזה)

במסלול ב׳ נדרש ציון מינימאלי של 76 בפרויקט גמר

 שקלול הציון הסופי לתואר:

מסלול א׳ — עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה)

עבודת גמר מחקרית (תזה)                 40%

ממוצע ציוני הקורסים בתוכנית             60%

מסלול ב׳ — בחינת גמר

פרויקט גמר                                       20%

ממוצע ציוני הקורסים בתוכנית              80%