104, 116, 101

תולדות ישראל ומקרא, היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל ומקרא

שלושת החוגים משולבים תוך שמירה על מסגרות נפרדות של תכניות לימודים והענקת תארים בהתאם

חוג לימודים לתואר ראשון בוגר האוניברסיטה (B.A) (דו-חוגי וחד-חוגי)

חוג לימודים לתואר שני מוסמך האוניברסיטה (M.A)

ולימודים לתואר דוקטור לפילוסופיה

ראש החוג: פרופסור הלל ניומן

חברי הסגל האקדמי

פרופסור מן המניין: פרופסור יעקב ברנאי (אמריטוס), פרופסור גרשון גליל (אמריטוס), פרופסור דבורה דימנט (אמריטה), פרופסור שרה הלר וילנסקי (אמריטה), פרופסור שולמית ולר (אמריטה), פרופסור אהוד לוז (אמריטוס), פרופסור מאיר מלול (אמריטוס), פרופסור אברהם מלמד (אמריטוס), פרופסור קנת סטאו (אמריטוס), פרופסור בוסתנאי עודד (אמריטוס), פרופסור מרדכי פכטר (אמריטוס), פרופסור מנחם קלנר (אמריטוס), פרופסור מינה רוזן (אמריטה), פרופסור אוריאל רפפורט (אמריטוס).

פרופסור חבר: פרופסור אייל בן-אליהו, פרופסור שרה בנדר (אמריטה), פרופסור דניאל גוטוויין, פרופסור מרקוס זילבר, פרופסור יוסף חיות, פרופסור איתן לוין (אמריטוס), פרופסור ישעיהו מאורי זכרונו לברכה (אמריטוס), פרופסור מנחם מור (אמריטוס), פרופסור ברוך מרגלית (אמריטוס), פרופסור גדעון פוקס (אמריטוס), פרופסור דנאל קאהן, פרופסור איתמר כסלו, פרופסור נחום רוזל (אמריטוס), פרופסור זהר שגב, פרופסור נילי שופק (אמריטה).

מרצה בכיר:  דוקטור סדריק כהן-סקלי, דוקטור משה לביא, דוקטור הלל ניומן, דוקטור סבטלנה נטקוביץ׳, דוקטור טרי פנטון זכרונו לברכה (בגמלאות), דוקטור אסי פרבר-גינת (בגמלאות), דוקטור מיכה פרי, דוקטור רות איוונוב קניאל קרא דוקטור דניאל מאלה.

מרצה: דוקטור שי סרוגו, דוקטור טל אלמליח.

מורה בכיר: דוקטור חיים ליכט (בגמלאות).

מזכירות החוג

שעות הקבלה: ימים א׳-ה׳ בין השעות: 13.00-10.00

טלפון: 04-8240560; 04-8240748

פקס: 04-8288812

עוזר מינהלי לראש החוג: גברת מיה קורבולי

דואר אלקטרוני: mkorbuly@univ.haifa.ac.il

מרכזת בחוג:  גברת עדי גנזיה

דואר אלקטרוני: agenezya@univ.haifa.ac.il 

רכז תכנית ספרות, תרבות ומחשבה ועמיות יהודית: גברת עדי גנזיה

קומה 16, חדר 1618, טלפון: 04-8288311

דואר אלקטרוני: sschwart2@staff.haifa.ac.il

מזכירת החוג: גברת מרינה טגמליצקי

דואר אלקטרוני:mtagamlit@staff.haifa.ac.il

הלימודים לתואר ראשון בוגר האוניברסיטה (B.A)

הלימודים בתואר ראשון מתקיימים בשלושה מסלולים נפרדים:

1. היסטוריה של עם ישראל
2. מחשבת ישראל
3. מקרא

א. היסטוריה של עם ישראל (104)

מטרת הלימודים

להקנות לתלמידי החוג ידיעה והבנה של התהליכים החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים בתולדות עם ישראל, מראשיתו ועד ימינו. כמו-כן – לתת בידי התלמידים כלים, שיאפשרו גישה ביקורתית אל המקורות. הדבר נעשה בעיקר בעזרת תרגילים וסמינריונים. המשתתפים בסמינריון נדרשים להוכיח את יכולתם ביישום הידע והכלים הביקורתיים והביבליוגראפיים, העומדים לרשותם (בכלל זאת ספרייה עשירה) לשם כתיבת עבודה ממצה בנושא הסמינריון.

תנאי הקבלה

הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה הכלליים של האוניברסיטה ברמה הנדרשת על-ידי החוג.

מסלולים ומגמות: מסלול דו-חוגי, מסלול חד-חוגי.

המסלול הדו-חוגי

מבנה הלימודים

לימודי החוג מחולקים לשלוש תקופות:

– תקופת המקרא, תקופת בית שני, המשנה והתלמוד – מראשיתו של עם ישראל עד שיבת ציון. משיבת ציון עד הכיבוש הערבי.

– תקופת ימי הביניים – מהכיבוש הערבי עד המשבר השבתאי.

– העת החדשה – מאמצע המאה ה-17 ועד ימינו.

במשך שנות לימודיו לקראת התואר הראשון חייב כל תלמיד להשתתף ב-4 שיעורים, ב-4 תרגילים, ב-2 סמינריונים (מ-2 תקופות שונות), במכינה בתלמוד, קורסים בהיקף של 6 נקודות זכות מבית הספר להיסטוריה: קורס אוריינות מידע מתוקשב 2 נקודות זכות, היסטוריה עולמית 4 נקודות זכות  ולצבור סך הכל 48 נקודות.

קורסים מחוגים אחרים (48/12)

החל משנת הלימודים תשע״ט על הסטודנט ללמוד 48 נקודות זכות בחוג על פי מבנה הלימודים החוגי (קורסי חובה וקורסי בחירה), ו-12 נקודות זכות מחוגים אחרים בפקולטה למדעי הרוח או מפקולטות אחרות (על פי החלטת החוג). 12 נקודות הזכות יכללו בתוכן את חובת הקורסים משלושת האשכולות הבאים: דרך הרוח, אשכול מדעי הנתונים, אשכול ״חדשנות ויזמות״ ולא יהיו בנוסף להן.

למידע מפורט יש לעיין בתקנון לימודי תואר ראשון בשנתון.

שקלול הציונים

הציון הסופי ייקבע לפי משקל כל קורס בנקודות זכות מסך כל הלימודים של התלמיד. להלן פירוט נקודות למסלול דו-חוגי:

7 שיעורים – 4 נקודות כל אחד בסך הכל 28 מתוכם לפחות 3 מבואות

2 סמינריונים – 6 נקודות כל אחד – בסך הכל – 12

קורס אוריינות חוגי – 2 נקודות – בסך הכל – 2

״דרך הרוח״ – 6 נקודות – בסך הכל – 6

אשכול נוסף – 6 נקודות – בסך הכל – 6

בית הספר להיסטוריה – 4 נקודות + 2 נקודות – בסך הכל – 6

סך הכל     60

המסלול החד-חוגי

המסלול החד-חוגי מיועד לתלמידים המעוניינים להרחיב ולהעמיק את לימודיהם בתולדות ישראל ולשלב במהלך לימודיהם לימודי מקבצים הקשורים או המשלימים לימודים אלה. הקבלה באישור יועץ תואר ראשון.

מבנה הלימודים

– תקופת המקרא, תקופת בית שני, המשנה והתלמוד – מראשיתו של עם ישראל עד שיבת ציון. משיבת ציון עד הכיבוש הערבי.

– תקופת ימי הביניים – מהכיבוש הערבי עד המשבר השבתאי.

– העת החדשה – מאמצע המאה ה-17 ועד ימינו.

במשך שנות לימודיו לקראת התואר הראשון חייב כל תלמיד להשתתף ב-5 שיעורים (3 חובה, 2 בחירה), ב-4 תרגילים, ב-2 סמינריונים (מ-2 תקופות שונות), קורסים בהיקף של 6 נקודות זכות מבית הספר להיסטוריה: קורס אוריינות מידע מתוקשב 2 נקודות זכות, היסטוריה עולמית 4 נקודות זכות  ולצבור סך הכל 60 נקודות.

נוסף ללימודים הנדרשים במסלול הדו-חוגי (בהיקף 60 נקודות) ילמד תלמיד המסלול החד-חוגי בחוג קורסים בהיקף של 20 נקודות. סך הכל במסלול זה: 80 + 12 = 72 נקודות.

את יתרת 48 הנקודות ילמד התלמיד מחוץ לחוג וזאת במסגרת של שני מקבצים מתוך המקבצים הקיימים באוניברסיטה או במסגרת של מקבצים אישיים. ניתן להכיר במסגרת זו בלימודים קודמים. בכל אחד מן המקבצים ילמד התלמיד סמינריון ויגיש בו עבודה סמינריונית.

מקבצים מומלצים: מדע המדינה, קרימינולוגיה, משפטים, סוציולוגיה-אנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, מגדר, לימודי תרבות, שפות.

תכנית הלימודים מחוץ לחוג חייבת באישורו של יועץ התואר הראשון.

קורסים מחוגים אחרים (48/12)

החל משנת הלימודים תשע״ט על הסטודנט ללמוד 48 נקודות זכות בחוג על פי מבנה הלימודים החוגי (קורסי חובה וקורסי בחירה), ו-12 נקודות זכות מחוגים אחרים בפקולטה למדעי הרוח או מפקולטות אחרות (על פי החלטת החוג). 12 נקודות הזכות יכללו בתוכן את חובת הקורסים משלושת האשכולות הבאים: דרך הרוח, אשכול מדעי הנתונים, אשכול ״חדשנות ויזמות״ ולא יהיו בנוסף להן.

למידע מפורט יש לעיין בתקנון לימודי תואר ראשון בשנתון.

שקלול הציונים

הציון הסופי ייקבע לפי משקל כל קורס בנקודות זכות מסך כל הלימודים של התלמיד. להלן פירוט נקודות למסלול חד-חוגי:

10 קורסים – 4 נקודות כל אחד – בסך הכל – 40 נקודות מתוכם לפחות 4 מבואות היסטוריים

קורס אוריינות חוגי – 2 נקודות – בסך הכל – 2

2 סמינריונים – 6 נקודות כל אחד – בסך הכל – 12

״דרך הרוח״ – 4 נקודות + 2 נקודות – בסך הכל – 6

אשכול נוסף – 6 נקודות – בסך הכל – 6

בית הספר להיסטוריה – 4 נקודות + 2 נקודות – בסך הכל – 6

סך הכל     72

כמו כן ישוקללו שני המקבצים על פי אותו עיקרון, משקל כל קורס בנקודות זכות מסך כל הלימודים של התלמיד לתואר.

ניתן להתאים בחוג תוכנית אישית הנוגעת לתחומי העניין של הסטודנט באישור יועץ התואר הראשון.

לכל מסלולי הלימודים

חובת אנגלית

להלן מתווה לימודי האנגלית באוניברסיטת חיפה החל משנה"ל תשפ"ב בהתאם להנחיות מל"ג:

חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר.

עמידה בחובה זאת היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3. על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת סיווג באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/ אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה.

ישנן ארבע רמות סיווג באנגלית ועל כל סטודנט ללמוד קורסי אנגלית בהתאם לסיווגו בבחינות הכניסה כאמור:

סטודנטים ברמת סיווג טרום בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים א' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים ב' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים ב', קורס תוכן אחד באנגלית.

סטודנטים ברמת סיווג פטור: ילמדו שני קורסי תוכן באנגלית.

פירוט ניתן לקרוא באתר היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה או בפרק היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה המופיע בשנתון.

מכינה בתלמוד

המכינה נועדה לשרת את החוגים למדעי היהדות. תפקידה להקנות לתלמידים את הידע והכלים הבסיסיים הנחוצים כדי להתמודד עם מקורות תלמודיים. הלימודים במכינה עוסקים בהתפתחותה של הספרות התלמודית על מרכיביה ורבדיה השונים. התלמיד לומד לקרוא מקורות מן הספרות התלמודית ולהשתמש בספרי העזר העומדים לרשותו.

״דרך הרוח״

החל מתשע״ד מחויבים תלמידי הפקולטה למדעי הרוח ללמוד קורסים בהיקף של 6 נקודות זכות במסגרת תוכנית ״דרך הרוח״. הרישום לקורסים יתבצע תחת אחת מתכניות הלימודים של התלמיד וציוני הקורסים ישוקללו בציון הסופי. את לימודי ״דרך הרוח״ ניתן ללמוד בכל אחת משנות הלימוד לתואר. על המשתתפים בתכנית לבחור קורסים מחוץ לתחום ההתמחות החוגי שלהם בהתאם למוגדר באתר התכנית. סיום לימודי ״דרך הרוח״ בהצלחה הינו תנאי לקבלת תואר בוגר.

סמינריונים

תלמיד רשאי להשתתף בסמינריון רק לאחר שלמד ועמד בדרישות בשיעורים ובתרגיל מאותה תקופה. תלמיד אינו רשאי להשתתף ביותר מסמינר אחד בסמסטר. תלמיד אינו רשאי להשתתף ב-2 סמינריונים מאותה תקופה. כל תלמיד המשתתף בסמינריון חייב להגיש עבודה סמינריונית בשנת לימודים שבה הוא משתתף בסמינריון. אם השתתף בסמינריון בסמסטר א׳ – תוגש העבודה עד תום סמסטר ב׳, אם השתתף בסמינריון בסמסטר ב׳ תוגש העבודה הסמינריונית עד תום חופשת הקיץ ואם השתתף בסמינריון סמסטר קיץ תוגש העבודה הסמינריונית עד תום חופשת סמסטר א'.

העבודות יוגשו בשני עותקים בצירוף מעטפה גדולה מבוילת למזכירות החוג.

הערה: תלמידי החוג המייעדים עצמם להוראת היסטוריה חייבים בשיעורי השלמה. ההיקף והתוכן של שיעורי ההשלמה תלויים בחוג השני לתואר הראשון. נא ראו הנחיות מפורטות בתכנית הלימודים של החוג ללמידה, הוראה והדרכה בפרק השלמות לתלמידים הלומדים לקראת תעודת הוראה בהיסטוריה.

סדר הלימודים

תכנית הלימודים נקבעת בידי התלמיד בהתאם לתקנות ולסדרי הלימוד בחוג ומקבלת תוקף עם אישורה על-ידי החוג. הדרכה לצורך זה תינתן במסגרת הליכי הייעוץ, כפי שייקבעו.

נוכחות

קיימת חובת נוכחות בכל השיעורים. השתתפות של תלמיד תבוטל אם ייעדר מעל 20% מהשיעורים.

דרישות מעבר

בתום כל סמסטר תתקיימנה בחינות בשיעורים ובתרגילים. המשך לימודי התלמיד מותנה בציון ממוצע של 60 לפחות בלימודי שנה א׳.

תנאי זכאות

תלמיד זכאי לתואר בתנאי שהשלים את כל חובותיו האקדמיים על-פי דרישת הפקולטה והחוג/ים מבחינת היקף הקורסים והרכבם ועמד בכל התחייבויותיו לאוניברסיטה.

ציון סופי לתואר

א.  תלמיד אשר סיים את כל חובותיו לתואר הראשון (כולל עבודות סמינריוניות) זכאי לקבל אישור זכאות  לתואר.

ב. בבקשות לאישור זכאות, יש לפנות למזכירות החוג באופן אישי. על התלמיד לחתום על טופס השקלול לפני העברתו למדור בוגרים.

ג.  באישור הזכאות מפורטים החוגים אותם למד ותאריך הזכאות לתואר. תאריך זכאותו לתואר ייקבע לפי תאריך מילוי המטלה האחרונה לתואר.

ד.  לאחר העברת השקלול למינהל התלמידים (מדור בוגרים) ו/או קבלת אישור הזכאות לתואר לא יוכל התלמיד לתקן את ציון הגמר שלו.

ב. מחשבת ישראל (116)

מטרת הלימודים

להקנות לתלמידים ידיעה והבנה בהתפתחות הרעיונות המוסריים, הדתיים, החברתיים, והלאומיים של העם היהודי, בכיווניהם הפילוסופיים וההיסטוריים, ובקשריהם עם ההשקפות הפילוסופיות, הדתיות, והחברתיות הכלכליות. הלימודים בחוג מתנהלים מתוך גישה פילוסופית והיסטורית במגמה לפתוח לפני התלמידים אשנב לעולם הרוחני של העם היהודי ולהקנות להם ידע בסיסי רחב במחשבת ישראל ולהכשיר אותן למחקר ולהוראה בתחום זה.

תנאי הקבלה

הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה הכלליים של האוניברסיטה ברמה הנדרשת על ידי החוג.

מסלולים ומגמות: מסלול דו-חוגי, מסלול חד חוגי.

המסלול הדו-חוגי

מבנה הלימודים

הלימודים כוללים שלושה מדורים, שהם גם מדורים להתמחות:

א) ספרות חכמים

ב)  פילוסופיה יהודית

ג)  קבלה וחסידות

קורסים מחוגים אחרים (48/12)

החל משנת הלימודים תשע״ט על הסטודנט ללמוד 48 נקודות זכות בחוג על פי מבנה הלימודים החוגי (קורסי חובה וקורסי בחירה), ו-12 נקודות זכות מחוגים אחרים בפקולטה למדעי הרוח או מפקולטות אחרות (על פי החלטת החוג). 12 נקודות הזכות יכללו בתוכן את חובת הקורסים משלושת האשכולות הבאים: דרך הרוח, אשכול מדעי הנתונים, אשכול ״חדשנות ויזמות״ ולא יהיו בנוסף להן.

למידע מפורט יש לעיין בתקנון לימודי תואר ראשון בשנתון.

מבוא למחשבת ישראל א׳  – 4 נקודות

מבוא למחשבת ישראל ב׳  – 4 נקודות

ספרות חכמים

שיעור במדרש ובאגדה  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

תרגיל במדרש ובאגדה  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

מכינה בתלמוד – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות 

סך הכל – 12 שעות שבועיות סמסטריאליות – 12 נקודות

פילוסופיה יהודית

שיעור בימי הביניים  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

שיעור בעת חדשה  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

תרגיל בעת חדשה  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

סך הכל – 12 שעות שבועיות סמסטריאליות – 12 נקודות

קבלה וחסידות

שיעור בקבלה קלאסית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

תרגיל בקבלה קלאסית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

שיעור בקבלה מאוחרת – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

תרגיל בקבלה מאוחרת – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

סך הכל – 16 שעות שבועיות סמסטריאליות – 16 נקודות

סמינריונים

סמינריון  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 6 נקודות

סמינריון – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 6 נקודות

סך הכל – 8 שעות שבועיות סמסטריאליות – 12 נקודות

סך הכל כללי – 56 שעות שבועיות סמסטריאליות – 60 נקודות

אם החוג השני של התלמיד מחייב קורס בתלמוד, יהיה התלמיד חייב בתרגיל נוסף.

ניתן ללמוד בתוכנית אישית באישור יועץ התואר הראשון.

המסלול החד-חוגי

המסלול החד-חוגי מיועד לתלמידים המעוניינים להרחיב ולהעמיק את לימודיהם במחשבת ישראל ולשלב במהלך לימודיהם לימודי מקבצים הקשורים או המשלימים לימודים אלה.

הקבלה באישור יועץ תואר ראשון.

מבנה הלימודים

נוסף ללימודים הנדרשים במסלול הדו-חוגי (בהיקף 60 נקודות), ילמד תלמיד המסלול החד-חוגי בחוג קורסים בהיקף של 20 נקודות. סך הכל במסלול זה  80 נקודות.

את יתרת 40 הנקודות ילמד התלמיד מחוץ לחוג וזאת במסגרת של שני מקבצים מתוך המקבצים הקיימים באוניברסיטה במקבצים אישיים. כן, ניתן להכיר במסגרת זו בלימודים קודמים.

החוג ממליץ לקחת מיקבץ אחד בחוג לפילוסופיה ומיקבץ אחר באחד החוגים למדעי היהדות (מקרא, היסטוריה של עם ישראל).

במסגרת המיקבצים יחויב התלמיד ללמוד שיעורים, תרגילים וסמינריונים לפי הנחיית יועץ התואר הראשון.

בחירת המיקבצים תעשה באישור יועץ התואר הראשון.

מכסת הלימודים במסלול הדו-חוגי – 60  נקודות

הוספות בחוג (3 תרגילים במדורים שונים) – 20  נקודות

2 מקבצים בחוגים אחרים – 40   נקודות

סך הכל – 120 נקודות

לכל מסלולי הלימודים

חובת אנגלית

להלן מתווה לימודי האנגלית באוניברסיטת חיפה החל משנה"ל תשפ"ב בהתאם להנחיות מל"ג:

חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר.

עמידה בחובה זאת היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3. על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת סיווג באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/ אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה.

ישנן ארבע רמות סיווג באנגלית ועל כל סטודנט ללמוד קורסי אנגלית בהתאם לסיווגו בבחינות הכניסה כאמור:

סטודנטים ברמת סיווג טרום בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים א' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים ב' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים ב', קורס תוכן אחד באנגלית.

סטודנטים ברמת סיווג פטור: ילמדו שני קורסי תוכן באנגלית.

פירוט ניתן לקרוא באתר היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה או בפרק היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה המופיע בשנתון.

מכינה בתלמוד

המכינה נועדה לשרת את החוגים למדעי היהדות. תפקידה להקנות לתלמידים את הידע והכלים הבסיסיים הנחוצים כדי להתמודד עם מקורות תלמודיים. הלימודים במכינה עוסקים בהתפתחותה של הספרות התלמודית על מרכיביה ורבדיה השונים. התלמיד לומד לקרוא מקורות מן הספרות התלמודית ולהשתמש בספרי העזר העומדים לרשותו.

״דרך הרוח״

החל מתשע״ד מחויבים תלמידי הפקולטה למדעי הרוח ללמוד קורסים בהיקף של 6 נקודות זכות במסגרת תוכנית ״דרך הרוח״. הרישום לקורסים יתבצע תחת אחת מתכניות הלימודים של התלמיד וציוני הקורסים ישוקללו בציון הסופי. את לימודי ״דרך הרוח״ ניתן ללמוד בכל אחת משנות הלימוד לתואר. על המשתתפים בתכנית לבחור קורסים מחוץ לתחום ההתמחות החוגי שלהם בהתאם למוגדר באתר התכנית. סיום לימודי ״דרך הרוח״ בהצלחה הינו תנאי לקבלת תואר בוגר.

סמינריונים

תלמיד רשאי להשתתף בסמינריון רק לאחר שלמד ועמד בדרישות בשיעורים ובתרגיל מאותה תקופה. תלמיד אינו רשאי להשתתף ביותר מסמינר אחד בסמסטר. תלמיד אינו רשאי להשתתף ב-2 סמינריונים מאותה תקופה. כל תלמיד המשתתף בסמינריון חייב להגיש עבודה סמינריונית בשנת לימודים שבה הוא משתתף בסמינריון. אם השתתף בסמינריון בסמסטר א׳ – תוגש העבודה עד תום סמסטר ב׳, אם השתתף בסמינריון בסמסטר ב׳ תוגש העבודה הסמינריונית עד תום חופשת הקיץ ואם השתתף בסמינריון סמסטר קיץ תוגש העבודה הסמינריונית עד תום חופשת סמסטר א'.

העבודות יוגשו בשני עותקים בצירוף מעטפה גדולה מבוילת למזכירות החוג.

הערה: תלמידי החוג המייעדים עצמם להוראת היסטוריה חייבים בשיעורי השלמה. ההיקף והתוכן של שיעורי ההשלמה תלויים בחוג השני לתואר הראשון. נא ראו הנחיות מפורטות בתכנית הלימודים של החוג ללמידה, הוראה והדרכה בפרק השלמות לתלמידים הלומדים לקראת תעודת הוראה בהיסטוריה.

סדר הלימודים

תכנית הלימודים נקבעת בידי התלמיד בהתאם לתקנות ולסדרי הלימוד בחוג ומקבלת תוקף עם אישורה על-ידי החוג. הדרכה לצורך זה תינתן במסגרת הליכי הייעוץ, כפי שייקבעו.

נוכחות

קיימת חובת נוכחות בכל השיעורים. השתתפות של תלמיד תבוטל אם ייעדר מעל 20% מהשיעורים.

דרישות מעבר

בתום כל סמסטר תתקיימנה בחינות בשיעורים ובתרגילים. המשך לימודי התלמיד מותנה בציון ממוצע של 60 לפחות בלימודי שנה א׳.

תנאי זכאות

תלמיד זכאי לתואר בתנאי שהשלים את כל חובותיו האקדמיים על-פי דרישת הפקולטה והחוג/ים מבחינת היקף הקורסים והרכבם ועמד בכל התחייבותיו לאוניברסיטה.

ציון סופי לתואר

א. תלמיד אשר סיים את כל חובותיו לתואר הראשון (כולל עבודה סמינריונית) זכאי לקבל אישור זכאות  לתואר.

ב. בבקשות לאישור זכאות, יש לפנות למזכירות החוג באופן אישי. על התלמיד לחתום על טופס השקלול לפני העברתו למדור בוגרים.

ג. באישור הזכאות מפורטים החוגים אותם למד ותאריך הזכאות לתואר. תאריך זכאותו לתואר ייקבע לפי תאריך מילוי המטלה האחרונה לתואר.

ד. לאחר העברת השקלול למינהל תלמידים (מדור בוגרים) ו/או קבלת אישור הזכאות לתואר לא יוכל התלמיד לתקן את ציון הגמר שלו.

ג. מקרא (101)

מטרת הלימודים

החוג שואף להקנות לתלמיד את ידיעת המקרא והבנתו באמצעות הכלים והשיטות של מחקר המקרא המודרני. בנוסף לכך מבקש החוג לאפשר לתלמיד, לפי בחירתו, להרחיב את ידיעותיו ברקע התרבותי של עולם המקרא כמו גם בהשפעת המקרא על היצירה היהודית במרוצת הדורות. הלימודים כוללים: חקר הספרות המקראית בעת החדשה; מבחר ספרי מקרא; היסטוריה של תקופת המקרא (ישראל ועמי המזרח הקדום); לשון המקרא ולשונות קרובות; אמונות ודעות; נוסח המקרא; תרגומים עתיקים; פרשנות יהודית; מגילות מדבר יהודה.

תנאי קבלה

עמידה בתנאי הקבלה הכלליים של האוניברסיטה ברמה הנדרשת על-ידי החוג.

מועמד שאינו עומד בתנאי הקבלה, יוכל להגיש בקשה לראש החוג ובקשתו תידון לגופה.

המסלול הדו-חוגי

במסלול הדו-חוגי ילמד התלמיד לפי התכנית דלהלן, ובסך הכל ישיג 48 נקודות זכות בחוג למקרא. התכנית גמישה מאוד והתלמיד יכול לקבוע במידה רבה את הסדר שבו ילמד את הקורסים. ברשימה להלן מופיעים קורסי החובה והאפשרויות לבחירה. יש ללמוד את כל קורסי החובה, ובתוכם חטיבות טקסטואליות. בנוסף על כל תלמיד ללמוד בשני קורסים סמינריוניים (שנים ב-ג) ולהגיש את העבודות הנדרשות בהן. כל תלמיד נדרש ללמוד 12 נקודות זכות בתוכנית ״דרך הרוח״; החובה תתפרס על לימודיו בשני חוגי הלימוד לתואר.

החל משנת הלימודים תשע״ט על הסטודנט ללמוד 48 נקודות זכות בחוג על פי מבנה הלימודים החוגי (קורסי חובה וקורסי בחירה) ו-12 נקודות זכות מחוגים אחרים בפקולטה למדעי הרוח או מפקולטות אחרות (על פי החלטת החוג).

12 נקודות הזכות יכללו בתוכן את חובת הקורסים משלושת האשכולות המוצעים:

1. ״דרך הרוח״, 2. ״מדעי הנתונים״; 3. ״חדשנות ויזמות״ (ולא יהיו בנוסף להן).

למידע מפורט יש לעיין בתקנון לימודי תואר ראשון בשנתון.

תכנית  הלימודים

קורסי חובה

השיעורים בדרג 1

מבוא לספרות המקרא – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

מבוא לנוסח המקרא – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות – 2 נקודות 

חטיבה טקסטואלית – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות – 2 נקודות

המקרא על רקע המזרח הקדום – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

ראשית ישראל  – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות – 2 נקודות

בקיאות – חטיבת התורה – 0 נקודות

 השיעורים בדרג 2

מבוא ללשון המקרא – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות – 2 נקודות

מלכים ונביאים בתקופת המקרא – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות  4 נקודות

פרשנות המקרא  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

חטיבה טקסטואלית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

סמינריון א׳  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות  – 6 נקודות

בקיאות – חטיבת נביאים – 0 נקודות

השיעורים בדרג 3

חטיבה טקסטואלית – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות – 4 נקודות

סמינריון ב׳ – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות  – 6 נקודות 

מגילות מדבר יהודה – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות – 2 נקודות

קורסי בחירה  – 2 שעות שבועיות סמסטריאליות – 2 נקודות

סך הכל  – 48

ימי עיון, מלגות וסיורים

1. – מדי שנה מארגן החוג יום עיון במקרא, בחנוכה או בל״ג בעומר. במהלך הכנס מחלק החוג מלגות עידוד והצטיינות לתלמידיו.
2. – מדי שנה יארגן החוג סיור אחד לפחות באתרים ארכיאולוגיים שהממצא בהם נוסך אור על הכתוב המקראי.

הערות:

1. היקף הלימודים במסלול הדו-חוגי הינו 48 נקודות זכות.
2. תלמיד הלומד אחד מקורסי החובה של החוג למקרא בחוג השני שלו, יחוייב להשלים את נקודות הזכות החסרות בקורס בחירה חלופי בחוג למקרא, עד להשלמת 48 נקודות זכות.
3. ניתן להגיש את העבודות הסמינריוניות על פי המועדים שלהלן: בקורס אשר התקיים בסמסטר א׳, ניתן להגיש את העבודה הסמינריונית עד סוף סמסטר ב׳ העוקב. בקורס שהתקיים בסמסטר ב׳, ניתן להגיש עד תחילת שנת הלימודים העוקבת.
4. קיימת חובת נוכחות בכל השיעורים. השתתפותו של תלמיד תבוטל באם ייעדר במעל 20% מהשיעורים.

המסלול החד-חוגי

במסלול החד-חוגי יכול התלמיד להתמחות באחד מהנושאים הבאים:

תרגומי המקרא השונים, תרבות והסטוריה של המזרח התיכון הקדום, המקרא בספרות היהודית הבתר-מקראית.

התלמיד  לומד גם שפה עתיקה – אכדית, מצרית או יוונית – בהתאם לתחום התמחותו.

התלמיד ילמד על פי תכנית הלימודים של המסלול הדו-חוגי בתוספת קורסים בהיקף של 60 נקודות זכות. נוספות:

חטיבה טקסטואלית נוספת (מהחוג למקרא)  – 4  נקודות זכות

שפה עתיקה: מתחילים-מתקדמים  – 8-12 נקודות זכות

2 מקבצי לימוד (כולל שני סמינריונים)  – 40   נקודות זכות

קורסי בחירה

12 נקודות זכות בתוכנית ״דרך הרוח״ – למידע מפורט יש לעיין בתקנון לימודי תואר ראשון בשנתון.

הלימודים במסלול זה: 120 נקודות זכות.

תנאי הקבלה למסלול החד-חוגי

תלמיד יוכל ללמוד במסלול החד-חוגי, החל משנה ב׳ ללימודיו בחוג ורק לאחר שסיים בהצלחה את שיעורי דרג 1 בחוג למקרא. הקבלה למסלול זה תהיה בהתאם להישגי התלמיד במשך לימודי דרג 1 ולאחר ראיון אישי. תכנית הלימודים האישית של התלמיד תובא לאישור ועדת ההוראה של החוג.

לכל מסלולי הלימודים

חובת אנגלית

להלן מתווה לימודי האנגלית באוניברסיטת חיפה החל משנה"ל תשפ"ב בהתאם להנחיות מל"ג:

חובה על כל סטודנט להגיע לרמת פטור באנגלית כחלק מחובותיו לתואר.

עמידה בחובה זאת היא תנאי כניסה לקורסים בדרג 3. על מנת לסווג את רמת ידיעותיו של המועמד בשפה האנגלית או להעניק פטור מהם, מחויב הסטודנט בבחינת סיווג באנגלית (פסיכומטרי/אמיר/ אמירם) כחלק מתנאי הקבלה לאוניברסיטה.

ישנן ארבע רמות סיווג באנגלית ועל כל סטודנט ללמוד קורסי אנגלית בהתאם לסיווגו בבחינות הכניסה כאמור:

סטודנטים ברמת סיווג טרום בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג בסיסי ילמדו את הקורסים הבאים: בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים א' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים א', מתקדמים ב'.

סטודנטים ברמת סיווג מתקדמים ב' ילמדו את הקורסים הבאים: מתקדמים ב', קורס תוכן אחד באנגלית.

סטודנטים ברמת סיווג פטור: ילמדו שני קורסי תוכן באנגלית.

פירוט ניתן לקרוא באתר היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה או בפרק היחידה ללימודי אנגלית שפה זרה המופיע בשנתון.

הערה: מומלץ לתלמידים המתעתדים להמשיך בלימודיהם לקראת התואר השני במסלול א׳ להתחיל ללמוד שפה זרה שנייה כבר בשנה השלישית ללימודיהם ואף קודם לכן.

סמינריונים

תלמיד רשאי להשתתף בסמינריון רק לאחר שלמד ועמד בדרישות בשיעור ובתרגיל מדרג א. תלמיד אינו רשאי להשתתף ביותר מסמינר אחד בסמסטר.

סדר הלימודים

תכנית הלימודים נקבעת בידי התלמיד בהתאם לתקנות ולסדרי הלימוד בחוג ומקבלת תוקף עם אישורה על-ידי החוג. הדרכה לצורך זה תינתן במסגרת הליכי הייעוץ, כפי שייקבעו.

דרישות מעבר

בתום כל סמסטר תתקיימנה בחינות בשיעורים ובתרגילים. המשך לימודי התלמיד מותנה בציון ממוצע של 60 לפחות בלימודי שנה א׳.

תנאי זכאות

תלמיד זכאי לתואר בתנאי שהשלים את כל חובותיו האקדמיים על-פי דרישת הפקולטה והחוג/ים מבחינת היקף הקורסים והרכבם ועמד בכל התחייבויותיו לאוניברסיטה.

ציון סופי לתואר

א. תלמיד אשר סיים את כל חובותיו לתואר הראשון (כולל עבודות סמינריוניות) זכאי לקבל אישור זכאות  לתואר.

ב.  בבקשות לסיכום לימודים, יש לפנות למזכירות החוג באופן אישי. על התלמיד לחתום על טופס סיכום לימודים לפני העברתו למדור בוגרים.

ג.  באישור הזכאות מפורטים החוגים אותם למד ותאריך הזכאות לתואר. תאריך זכאותו לתואר ייקבע לפי תאריך מילוי המטלה האחרונה לתואר.

ד.  לאחר העברת סיכום הלימודים למדור בוגרים ו/או קבלת אישור הזכאות לתואר לא יוכל התלמיד לתקן את ציון הגמר שלו

הלימודים לתואר שני מוסמך האוניברסיטה (M.A)

יושב ראש הוועדה החוגית לתואר שני: דוקטור איתמר כסלו

א. היסטוריה של עם ישראל (104)

החוג לתולדות ישראל מציע מגוון תוכניות המאפשרות התמחות בהיבטים שונים של תולדות ישראל. כן מוצעות תכניות ייחודיות המותאמות לצרכים המקצועיים של ציבורים שונים בכלל וציבור המורים בפרט.

תנאי קבלה

המועמדים ייבחרו על-ידי ועדת קבלה מבין התלמידים שסיימו לימודי תואר ראשון בהיסטוריה ובמדעי היהדות. יתקבלו בוגרים של חוגים אחרים אם יאושרו על-ידי ועדת הקבלה החוגית. תלמידים שסיימו תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה ששפת ההוראה בהם אינה עברית, חייבים לעבור מבחני ידע בעברית ברמה הנדרשת על-ידי האוניברסיטה. מלוי תנאי זה הכרחי לקבלת זכאות לתואר.

מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מוכרות מחוץ לארץ וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה־GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון.

1. קבלה למסלול תואר שני עם כתיבת עבודת גמר מחקרית: בציון 80 לפחות בכל אחד מן החוגים, אשר ממלאים אחרי תנאי הקבלה הכלליים ללימודי תואר שני.
2. קבלה למסלול תואר שני עם בחינת גמר כולל תכניות מובנות: בציון 76 לפחות בכל אחד מן החוגים, אשר ממלאים אחרי תנאי הקבלה הכלליים ללימודי תואר שני.

מבנה הלימודים

מסלולי לימוד:

מסלול א׳ (מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית – 36 שעות שבועיות סמסטריאליות): מתקבלים למסלול זה מועמדים שסיימו לימודי תואר ראשון בציון סופי 80 לפחות. תלמידים במסלול ב׳ יכולים לפנות בבקשה לעבור למסלול א׳ בתחילת שנת הלימודים השנייה, או לאחר שהגישו עבודה סמינריונית אחת לכל הפחות. את בקשתם יגישו בכתב למזכירות החוג.

5 קורסים בדרג 4 – סמינריון בשניים מהם  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות * 5 = 20 שעות שבועיות סמסטריאליות
קורס אחד – עבודה מחקרית (תיזה) 8 שש"ס
2 קורסים בחוגים אחרים בדרג 3 לפחות – רפראטים  – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות  * 2 = 8    שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות

שפה זרה: רמה א׳ ורמה ב׳, סך הכל 4 סמסטרים (עד רמת פטור)

שפה זרה לתלמידי מסלול א׳ (נוסף על האנגלית שלמד בלימודי התואר הראשון)

סטודנט שבחר את תקופת הבית השני, המשנה והתלמוד כתקופת התמחות, חייב ללמוד יוונית למתחילים ולמתקדמים. סטודנט שבחר את ימי הביניים, או העת החדשה כתקופת התמחות, יכול לבחור את השפה הזרה (ברמה ב׳ או מקבילה) בהתאם לתחום התמחותו באישור החוג. סטודנט המוכיח ידיעה  בשפה זרה הנדרשת לתחום ההתמחות, פטור מלימודי שפה זרה. לימודי שפה זרה הם חובה אך לא נחשבים בשקלול הציונים. ניתן להכיר במחצית מלמודי השפה הזרה כקורסי בחירה בחוגים אחרים בתוכנית הלימודים של התלמיד, וזאת בתאום בין מנחה העבודה והתלמיד.

ניתן לקבל פטור בקורסי שפה (לא אנגלית) שנלמדו במסגרת תואר ראשון או במסגרות מוכרות אחרות מחוץ לאוניברסיטה.

הסטודנט חייב להגיש שתי עבודות סמינריוניות ולקבל ציונים בכל הקורסים בהם השתתף.

עבודת גמר מחקרית (תיזה)

תלמיד שהתקבל למסלול א׳ יבחר נושא לעבודת גמר מחקרית, תוך התייעצות עם המרצה אשר ידריכו בעבודתו. הצעת התיזה חייבת להיות מאושרת בתחילת שנה ג׳ ללימודים. העבודה תודפס ותוגש בהתאם לנוהלי הכנה והגשה של עבודת גמר מחקרית שנקבעו על ידי הרשות ללימודים מתקדמים. העותקים שיוגשו לא יוחזרו למחבר. ניתן לפרסם פרסום חלקי או מלא של עבודת הגמר לפני הגשתה באישור חברי ועדת התואר שני. החוגית והמנחה.

שקלול הציונים – מסלול א׳

עבודת גמר מחקרית – 50%

סמינריונים – 30%

קורסים  – 20%

סך הכל – 100%

תלמידים שיעמדו בכל חובות התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך בהיסטוריה של עם ישראל.

מסלול ב׳ (מסלול עם בחינת גמר – 36 שעות שבועיות סמסטריאליות):

במסגרת לימודי התואר שני, יתמחה התלמיד בתקופה היסטורית אחת או שתיים.

7 קורסים בדרג 4 – סמינריון בשניים מהם 4 שעות שבועיות סמסטריאליות  * 7 = 28  שעות שבועיות סמסטריאליות

2 קורסים בחוגים אחרים בדרג 3 ומעלה – רפראטים – 4 שעות שבועיות סמסטריאליות  * 2 = 8 שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות

עבודות ובחינות

על הסטודנט לקבל ציון בכל אחד מהקורסים בהם השתתף.

בסמינריון – הסטודנט חייב בהשתתפות פעילה ובהגשת עבודה סמינריונית. הציון העובר הוא 60. במהלך לימודיו יכתוב התלמיד 2 עבודות סמינריוניות.

עם תום לימודיו ייבחן התלמיד בבחינת גמר. ציון מעבר בבחינה הוא 76.

שקלול הציונים – מסלול ב׳

בחינות גמר – 30%

2 סמינריונים – 30%

קורסים – 40%

סך הכל  – 100%

תלמידים שיעמדו בכל חובות התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך בהיסטוריה של עם ישראל.

מסלול אישי

מטרתו של המסלול לאפשר לתלמיד ללמוד תחום מרכזי אחד, שבו הוא מעוניין להתמחות והמחייב לימוד קורסים מחוגים ופקולטות שונות. במסלול זה התלמיד מחויב באותה מכסת שעות לימוד כבמסלול א׳ לתואר שני ובכתיבת עבודת גמר מחקרית. תוכנית הלימודים תיבנה על ידי מנחה עבודת הגמר ותאושר על-ידי יושב ראש הוועדה החוגית והדיקן ללימודים מתקדמים.

מסלול מואץ לתואר שני

כללי

המסלול המואץ מיועד למועמדים המעוניינים בכתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה) וגם למועמדים המעוניינים במסלול ללא תיזה (מסלול ב׳).

המסלול מיועד לתלמידי תואר ראשון אשר השיגו במהלך לימודי שנה א׳ ושנה ב׳ ממוצע כולל של 90 לפחות וכתבו לפחות עבודה סמינריונית אחת, שבה השיגו ציון של 90 ומעלה.

תלמיד שיזוהה כמצטיין, יוכל ללמוד בשנה ג׳ ללימודיו שלושה קורסים מלימודי התואר השני (ולא יותר מ-12 שעות שבועיות סמסטריאליות) מותנה בקבלת אישור בכתב מיושב ראש הוועדה החוגית לתואר שני.

והיה והתלמיד יתקבל ללימודי התואר השני בשנה העוקבת, יוכרו קורסים אלה כחלק מחובותיו בלימודי התואר שני.

במהלך שנה ג׳ ללימודי התואר הראשון חייב התלמיד לסיים את חובות השמיעה לתואר זה.

תלמיד שסיים את כל חובותיו לתואר ראשון בשנה ג׳ יוכל להתקבל ללימודי התואר השני בשנה ד׳. במקרה בו נותרה לתלמיד חובת הגשת עבודות לתואר הראשון, הוא יתקבל במעמד ״על תנאי״.

על התלמיד להציג את אישור הזכאות לתואר הראשון עם תום הסמסטר הראשון של לימודי התואר השני כתנאי להמשך לימודיו לתואר שני בסמסטר ב׳.

במהלך שנה ד׳ ללימודיו ישלים את מכסת הקורסים הנדרשת על-ידי החוג.

מבנה הלימודים

מסלול א׳ עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה)

על התלמיד להגיש הצעת מחקר לעבודת תיזה ולקבל את אישור הוועדה החוגית לתואר שני להצעה עד תום שנה ד׳, ולא יאוחר מתחילת שנת הלימודים העוקבת.

השנה החמישית תוקדש לכתיבת עבודת התיזה.

עבודת התיזה תוגש לשיפוט בתום השנה החמישית, כולל חופשת הקיץ.

משך הלימודים הכללי לתואר ראשון ושני במסלול המואץ במסלול עם כתיבת תיזה יעמוד על חמש שנים.

מסלול ב׳ עם בחינת גמר

התלמיד יגיש עד תום שנת הלימודים הרביעית את כל עבודותיו.

התלמיד יגש לבחינת הגמר בתום השנה הרביעית, כולל חופשת הקיץ.

משך הלימודים הכללי לתואר ראשון ושני במסלול המואץ עם בחינת גמר יעמוד על ארבע שנים.

תואר שני מסלול ב׳ – תוכניות מובנות

תוכנית לימודים בתולדות עם ישראל בעת החדשה

ראש תוכנית: פרופסור מרקוס זילבר

ימי לימוד: ג׳ או ה׳

תולדות ישראל במאות התשע-עשרה והעשרים משמשות נושא למחקר היסטורי רב-תחומי וחדשני מצד אחד, ומצד שני הן מעצבות את הזיכרון הקיבוצי ומהוות ציר לדיון הציבורי בישראל. ככאלו הן גם נושא מרכזי בלימודי ההיסטוריה ובפעילות החינוכית במערכת החינוך.

במוקד תכנית התואר שני. בתולדות ישראל בעת החדשה עומדים התהליכים המרכזיים שעיצבו את דמותו של העם היהודי בתפוצותיו השונות במאתיים השנים האחרונות ובהם: היציאה מן הגיטו ואתגרי ההשתלבות בחברות הרוב; ההגירה הגדולה, בעיקר לארצות הברית ולארץ-ישראל; האנטישמיות המודרנית והשואה; התנועה הלאומית היהודית והציונות; החיים היהודיים במזרח אירופה ובארצות האיסלאם; ועוד. נושאים אלו נלמדים מתוך מגוון של נקודות מבט: חברתית, כלכלית, פוליטית, תרבותית, הגותית ומגדרית.

בקורסים השונים נפרשת בפני הלומדים תמונה עדכנית של מצב המחקר, תוך התמקדות במחלוקות ובזרמים המניעים את המחקר ההיסטורי בן זמננו.

ניתן להרכיב תכנית לימודים המתמקדת בתולדות ישראל בעת החדשה וביהדות זמננו.

תנאי קבלה

תנאי קבלה לתכנית זהים לתנאים הכללים של החוג ומותנים באישור ועדת התואר השני החוגית ומסלול הלימודים בה זהה למסלול הלימודים בתכנית הרגילה במסלול ב׳. ניתן יהיה ללמוד יום בשבוע במשך שנתיים.

במהלך לימודיו חייב הסטודנט בהגשת 2 עבודות סמינריוניות ומטלת סיום לפי דרישת המרצה בכל אחד מן הקורסים בהם אין התלמיד מגיש סמינריון. עם סיום הלימודים, לאחר הגשת כל העבודות ייבחן הסטודנט בבחינות גמר.

שקלול הציונים

בחינות גמר – 30%

2 סמינריונים – 30%

קורסים  – 40%

סך הכל  – 100%

תלמידים שיעמדו בכל חובות התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך בהיסטוריה של עם  ישראל.

העת החדשה – תולדות יהודי פולין ומזרח אירופה, שואה וזיכרון

התוכנית מתקיימת ביום ג׳ – ראש התוכנית: פרופסור מרקוס זילבר

מסלול זה מתמקד בתולדות יהודי פולין ומזרח אירופה ותרבויותיהם, מראשיתן ועד לעידן הקומוניסטי בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. מטרת התוכנית לחשוף את הסטודנטים אל העושר העצום בתולדותיהם של יהודי פולין ומזרח אירופה, אל גישות היסטוריוגרפיות שונות ולפלוגות המחקריות העיקריות הנוגעות להן, תוך הענקת כלים לצריכה ביקורתית נבונה של המחקר ההולך ורב, הן בארץ והן מחוצה לה, על תולדותיהם ותרבויותיהם של יהודי פולין ומזרח אירופה. התוכנית תפרוס בפני הלומדים את תולדות יהודי פולין ומזרח אירופה בתפיסה פנוראמית. השיעורים והסמינרים יינתנו על ידי מומחים בתחומם, תוך שיתוף מרצים אורחים מהארץ ומחוץ לארץ, בימי עיון ובהרצאות אורח מיוחדות. בסמינרים יעסוק הסטודנט בניתוח אספקטים שונים של החוויה היהודית בפולין ובמזרח אירופה, תוך חשיפת הסטודנט לגישות מחקריות מגוונות, בהתאם לתפיסות הרב-תחומיות העומדות בבסיס החוג לתולדות ישראל.

מבנה המסלול

לימודים בהיקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות, כלומר 9 קורסים במשך שנתיים.

במהלך הלימודים יגיש הסטודנט 2 עבודות סמינריוניות (בקורסים בהם יבחר בתיאום ובהסכמת המרצה). בשאר הקורסים יגיש עבודות רפראט ו/או ייבחן, בהתאם לדרישות הקורס.

לימודי השלמה (במקרה הצורך) יקבעו על פי ייעוץ אישי.

בסיום התואר הסטודנט נדרש להיבחן בבחינת הגמר (ציון עובר 76).

תנאי הקבלה

– בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר שסיימו בציון 76 לפחות בשני החוגים בתואר הראשון בתחומים הבאים: מדעי היהדות, היסטוריה, מקרא וספרות.

– בוגרי חוגים אחרים או בעלי תואר B.Ed שהשיגו ציון משוקלל של 76 לפחות, יחוייבו בקורסי השלמה (מקורסי התואר הראשון של החוג) במקביל לשנה א׳ של תוכנית התואר השני. יש לסיים את קורסי ההשלמה עד תום שנה א׳ ללימודים.

– ראיון אישי.

המעוניינים בתוכנית זו מבקשים לשלוח את המסמכים הבאים בטרם הרישום לאוניברסיטה:

טופס מועמדות לתואר תואר שני. במסלול יהודי פולין ומזרח אירופה (ניתן לקבל במזכירות החוג).

העתק של תעודת התואר הראשון. (או ה-B.Ed) בצירוף רשימת הקורסים והציונים.

לאחר אישור ראש התוכנית יוזמן המועמד לראיון אישי. לאחר שעבר בהצלחה שלבים אלו יוכל המועמד להירשם לאוניברסיטה.

תלמידי המסלול יוכלו לעבור בתום שנה א׳ (בלבד!) למסלול מחקרי (עם כתיבת תיזה) בתנאי שעמדו בציון ממוצע של 80 לפחות (זאת לאחר שהגישו את כל העבודות של שנה א׳ ובהם עבודת סמינריון אחת לפחות) וקיבלו את אישור ראש התוכנית בכתב.

שקלול הציונים

בחינות גמר – 30%

2 סמינריונים – 30%

קורסים – 40%

סך הכל  – 100%

תלמידים שיעמדו בכל חובות התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך בהיסטוריה של עם  ישראל.

אזרחות

התוכנית מתקיימת ביום ה׳ – ראש התוכנית: פרופסור מרקוס זילבר

תוכנית זו משלבת לימודי קורסים מתחום האזרחות עם קורסים מתחום היסטוריה של עם ישראל בעת החדשה בהתאם לתוכנית הלימודים הנלמדת בבתי-ספר. הקורסים באזרחות מקנים מבט רחב על החברה והפוליטיקה הישראלית מנקודת מבט של הסוציולוגיה ומדעי המדינה. הקורסים מתחום ההיסטוריה עוסקים בתהליכים חברתיים, כלכליים, פוליטיים ואידיאולוגים שחלו בחברה היהודית בעת החדשה.

מבנה המסלול

לימודים בהיקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות, כלומר 9 קורסים במשך שנתיים. התלמיד ילמד 6 קורסים באזרחות ו-3 קורסים בהיסטוריה.

במהלך הלימודים יגיש הסטודנט 2 עבודות סמינריוניות (בקורסים בהם יבחר בתיאום ובהסכמת המרצה), בשאר הקורסים יגיש עבודות רפראט.

לימודי השלמה (במקרה הצורך) יקבעו על פי ייעוץ אישי.

בסיום התואר הסטודנט נדרש להיבחן בבחינת הגמר (ציון עובר 76).

בעלי תעודת הוראה המעוניינים בהרחבת רישיון הוראה באזרחות, יידרשו לעבור סדנא דידקטית. משך הסדנא 4 שעות שבועיות סמסטריאליות.

תנאי הקבלה

בוגרי תואר ראשון בתחומי מדעי היהדות ו/או היסטוריה ובחוגים מדעי המדינה, סוציולוגיה וחינוך.

– בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר שסיימו בציון 76 לפחות בשני החוגים בתואר הראשון בתחומים הבאים: מדעי היהדות, היסטוריה, מקרא' ספרות' מדעי המדינה, סוציולוגיה וחינוך.

על בוגרי חוגים אחרים או בעלי תואר B.Ed שהשיגו ציון משוקלל של 76 לפחות, יוטלו בשנת הלימודים הראשונה לתואר שני קורסי השלמה מקורסי התואר הראשון של החוג שיהיה עליהם לסיים עד תום השנה.

שקלול הציונים

בחינות גמר – 30%

2 סמינריונים – 30%

קורסים – 40%

סך הכל  – 100%

תלמידים שיעמדו בכל חובות התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך בהיסטוריה של עם  ישראל.

תוכניות התמחות*

*תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.

מדינת ישראל ויהדות בת זמננו

ראש התכנית: פרופ' מרקוס זילבר

מטרת הלימודים
מטרת הלימודים היא להרחיב ולהעמיק את ההשכלה האקדמית הנוגעת למדינת ישראל ולתולדות היהודים והיהדות בזמננו. התוכנית תקנה הכשרה אקדמית ומקצועית מתקדמת בתחומי לאומיות, ציונות, אנטי ציונות, וכן בתחום מחלוקות ועימותים פוליטיים במדינת ישראל ובמזרח התיכון.
התכנית משותפת לחוג ללימודי ישראל ולחוג לתולדות עם ישראל והיא מאפשרת ניצול מירבי של המומחיות האקדמית והניסיון המקצועי הקיים בחוגים אלו, שעם חבריו נמנים מרצים

משך הלימודים
התוכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע ומתפרשת על פני שלושה סמסטרים. בסיום התואר תוענק תעודת מוסמך בחוג בו למד הסטודנט עם ספח התמחות במדינת ישראל ויהדות בת זמננו.

תנאי הקבלה

– בעלי תואר ראשון ממוסד מוכר שסיימו בציון 76 לפחות בשני החוגים בתואר הראשון בתחומים הבאים: מדעי היהדות, היסטוריה, מקרא וספרות.

– בוגרי חוגים אחרים או בעלי תואר B.Ed שהשיגו ציון משוקלל של 76 לפחות, יחוייבו בקורסי השלמה (מקורסי התואר הראשון של החוג) במקביל לשנה א׳ של תוכנית התואר השני. יש לסיים את קורסי ההשלמה עד תום שנה א׳ ללימודים.

מועמדים אשר יידרשו להשלים קורסים ינותבו ללימודי השלמה בהיקף אשר ייקבע על ידי יועצי התכנית וועדת המ.א, בהתאם ללימודים הקודמים של המועמד. יש להשיג ממוצע של 80 לפחות בקורסי ההשלמה על מנת להמשיך בלימודי התואר השני.

מבנה הלימודים
לימודי התכנית יתקיימו במסלול ב׳, ללא תיזה, וכוללים 36 שש"ס ובחינת גמר. במקרים חריגים, ועל פי החלטת ועדת מ.א החוגית, יאושר לתלמיד לעבור למסלול מחקרי (מסלול א׳, עם תיזה).

תוכנית הלימודים

 ששת הקורסים שמהווים את קורסי הליבה של התכנית "מדינת ישראל ויהדות בת זמננו", מתוכם הסטודנטים צריכים לבחור 3 ( 12 שעות לסמסטר – שש"ס)

1 . זרמים ביהדות זמננו

2 . מרחב יהודי בן זמננו: מזרח אירופה/מערבה/צפון אמריקה/דרומה/צפון אפריקה וארצות אגן הים התיכון

3 . ישראל במזרח התיכון והדי הקונפליקט מחוץ למרחב.

4 . ציונות, ופוסט-ציונות

5 . מאנטישמיות ישנה לחדשה

6 . הגירות היהודים במאה ה- 20

שקלול הציונים לתכנית ללא תיזה:
בחינת גמר/ פרויקט גמר 30%

2 עבודות סמנריוניות 30% 

שאר הקורסים 40% 

משך הלימודים

התוכנית מרוכזת ביום לימודים אחד בשבוע  ומתפרשת על פני שלושה סמסטרים

תרבות ישראל – ספרות, מחשבה והיסטוריה

ראש התכנית: ד"ר צפי זבה- אלרן

תכנית משותפת עם החוג לספרות עברית והשוואתית

עקרונות התוכנית

לימודי תרבות יהודית- ישראלית הם הזדמנות להתוודע ליצירה היהודית לדורותיה באמצעות פריזמה אינטר- דיסציפלינרית, הכוללת לימודי היסטוריה, ספרות, אתנוגרפיה, אמנות, פילוסופיה ועוד. זו הזדמנות לבחון את גלגולם של מסורות, רעיונות ומושגים לא רק דיאכרונית, לאורך ההיסטוריה, אלא גם סינכרונית, בזירות תרבות, שפה ומבע מגוונות, ומעבר לדיכוטומיות השגורות של 'יהודי' ו'ישראלי', 'גלותי' ו'ציוני', 'קאנוני' ו'שולי', 'גברי' ו'נשי' ועוד.

פרספקטיבה זו עשויה לאתגר היררכיות של ידע וקאנונים ולבחון מחדש שאלות מוכרות ולנסח שאלות חדשות, שהינן רלוונטיות לחברה היהודית בעולם, כגון: — מה הייתה ירושתם הרוחנית של מנהיגים היסטוריים ואיזה בעיות נקשרו בהתקבלותם? — כיצד השתנתה והתפתחה תודעת המקום היהודית או ייצוגי האלוהות — מן העת העתיקה ועד זמננו? כיצד צמחה תרבות עממית בישראל ומהם תפקידיה האידיאולוגיים והחינוכיים, הגלויים והסמויים? — מהן החוויות המקומיות המשתקפות בשיר הישראלי, ומה טיבן של הזהויות המצטבלות בו? — מה מאפשר לנו בית המדרש כמרחב לימודי ייחודי? ועוד.
קהל יעד: אנשי חינוך, עשייה תרבותית ומחקר במקצועות הומאניסטיים בעלי זיקה ללימודי יהדות וללימודי ישראל.

מטרות התוכנית
   1לחשוף את הסטודנטים למגוון מייצג של מסורות ויצירות יהודיות בפרספקטיבה היסטורית ותרבותית רחבה.
2 לעורר את הסטודנטים לבחון מסורות ויצירות אלו מחדש באופן ביקורתי ויצירתי.
3 לברר עם הסטודנטים את הרלוונטיות של מסורות ויצירות אלו לחברה היהודית בת זמננו, ולעורר בהם השראה לעיצוב לימודי התחום במסגרות החינוך.
4 לפתח את כישורי הקריאה והכתיבה של הסטודנטים, להזין ולחדד את כושר ההערכה האסתטי שלהם.
לצד רכישת גופי ידע חדשים וביסוסן של מתודות קריאה ביקורתיות ויצירתיות באמצעות לימוד פרונטאלי, נבקש להעשיר את הסביבה הלימודית של הסטודנטים באמצעות מפגשי לימוד חווייתיים הכוללים התנסות בכתיבה פרשנית וכתיבה יוצרת, עריכת עבודה אתנוגרפית, מפגשים עם דמויות מחוץ לאקדמיה, השתתפות בסיורים וביקור במוסדות תרבותיים, למידה בחברותות ועוד.

מסלולי הלימוד

מסלול א׳ (מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית -36 שעות שבועיות סמסטריאליות)

מסלול זה מורכב מקורסי ליבה וקורסי בחירה בהיקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות, לא כולל לימודי השלמה ולימודי שפות. במסלול זה נדרש/ת התלמיד/ה לכתוב עבודת גמר מחקרית (תיזה).

מסלול ב׳ (מסלול עם בחינת גמר – 38 שעות שבועיות סמסטריאליות)

מסלול זה מורכב משיעורי חובה ושיעורי בחירה בהיקף של 38 שעות שבועיות סמסטריאליות לא כולל לימודי השלמה.

מסלול זה אינו כולל כתיבת עבודת גמר מחקרית, אך כולל בחינה מסכמת או פרויקט גמר.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה כמקובל בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובהסתמך על ראיון אישי. התלמידים יוכלו להירשם לתכנית באחד החוגים על פי בחירתם.

מבנה הלימודים
הלימודים יתפרשו על פני ארבעה סמסטרים, כולל סמסטר קיץ.

חובות הלימוד

מסלול א׳

על התלמידים ללמוד את קורסי הליבה של התוכנית וקורסי בחירה בהיקף של 36 שעות שבועיות סמסטריאליות ולמלא את דרישותיהם.

עבודות ובחינות
1) שתי עבודות סמינריוניות.
2) ציונים בכל הקורסים שנלמדו.
3) עבודת גמר מחקרית (תיזה).

מסלול ב׳:
על התלמידים ללמוד את קורסי הליבה של התוכנית וקורסי בחירה בהיקף של 38 שעות שבועיות סמסטריאליות ולמלא את דרישותיהם.

עבודות ובחינות
1.  שתי עבודות סמינריוניות.
2.  ציונים בכל הקורסים שנלמדו.
3.  בחינה או פרויקט גמר.

תכנית התמחות במדעי הדתות

מעוגן במסגרת בית הספר להיסטוריה

ראש התכנית: פרופסור עמוס מגד

התכנית ניתנת על ידי בית הספר להיסטוריה ומיועדת לכלל החוגים ההיסטוריים.

כל הפרטים מצויים בשנתון בית הספר להיסטוריה.

ב. מחשבת ישראל (116)

מטרת הלימודים

מטרות החוג להעמיק את הידיעה בתרבות ובמחשבה היהודית ובהתפתחות הרעיונות התיאולוגיים, המשפטיים, החברתיים והלאומיים הגלומים בהן, וכן להקנות דרכים לחקירת היסודות הפילוסופיים וההיסטוריים בתרבות ובמחשבה היהודית וזיקתם לתרבות ולפילוסופיה הכללית.

הלימודים לתואר השני

יתקבלו סטודנטים שסיימו את לימודי תואר ראשון בחוג למחשבת ישראל ובחוג הנוסף בציון משוקלל 76 לפחות. יתקבלו בוגרים של חוגים אחרים באישור ועדת הקבלה החוגית.

קיימים שני מסלולי לימוד:

מסלול א׳ מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית (תיזה)

חוג ראשי (7 קורסים)  – 28  שעות שבועיות סמסטריאליות
מכינה בתלמוד – 4  שעות שבועיות סמסטריאליות
עבודה מחקרית (תיזה) 8 שש"ס
לימודים בחוגים אחרים בדרג 3 עד 5 (קורס 1) – 4  שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל – 36  שעות שבועיות סמסטריאליות

כמו כן ילמדו התלמידים שפה זרה ברמה א׳ ו-ב׳.

מלימודים אלה ייפטרו סטודנטים שיוכיחו בבדיקה ידיעה בשפה זרה. לימודי השפה הזרה אינם נחשבים בשקלול הציונים. ניתן להכיר במחצית מהם כקורסי בחירה בתוכנית הלימודים של התלמידים, וזאת בתאום בין מנחה העבודה והתלמיד.

הסטודנטים חייבים להגיש שתי עבודות סמינריוניות ולקבל ציונים בכל הקורסים בהם השתתפו.

שקלול הציונים – מסלול א׳

עבודת גמר מחקרית – 50%

2 סמינריונים – 30%

קורסים – 20%

סך הכל – 100%

תלמידים שיעמדו בכל חובות התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך האוניברסיטה בחוג למחשבת ישראל.

מסלול ב׳ (מסלול עם בחינת גמר)

חוג ראשי (7 קורסים)  – 28  שעות שבועיות סמסטריאליות

מכינה בתלמוד – 4  שעות שבועיות סמסטריאליות

לימודים בחוגים אחרים (קורס 1) בדרג 3 לפחות – 4  שעות שבועיות סמסטריאליות

סך הכל   36  שעות שבועיות סמסטריאליות

הסטודנט חייב להגיש שתי עבודות סמינריוניות ולקבל ציונים בכל הקורסים בהם השתתף.

בחינות גמר

בתום לימודיו ייבחן הסטודנט בבחינת גמר בכתב בחוגו הראשי. בחינת הגמר מורכבת מבחינה בתחומי הלימוד שבהם כתב עבודות סמינריוניות. ציון מעבר בבחינה הוא 76.

שקלול הציונים – מסלול ב׳

בחינות גמר – 30%

סמינריונים – 30%

קורסים – 40%

סך הכל – 100%

* תלמידים שיעמדו בכל חובות התכנית יהיו זכאים לתואר מוסמך במחשבת ישראל.

יש לסיים את קורסי ההשלמה עד תום שנה א' ללימודים.

ג. מקרא (101)

מטרת הלימודים

מטרת הלימודים להרחיב ולהעמיק את ידיעותיו של התלמיד בחקר המקרא וההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ולהקנות לו כלים למחקר ולהוראה. על לימודי התואר השני בחוג למקרא יש לעיין להלן וגם במידע הכללי על לימודים מתקדמים המופיע בחלקו הראשון של שנתון זה.

תנאי קבלה

למסלול תואר שני עם כתיבת עבודת גמר מחקרית יתקבלו בוגרי אוניברסיטה ישראלית בחוגים למקרא או בחוגים ההיסטוריים או בחוגים של מדעי היהדות שהשיגו ציון משוקלל של 80 לפחות בכל אחד משני החוגים. בוגרי חוגים אחרים או בעלי תואר B.Ed שהשיגו ציון משוקלל של 80 לפחות, יוכלו להתקבל לתוכנית רק לאחר שימלאו אחר תנאי קבלה אישיים שייקבעו על-ידי החוג.

למסלול תואר שני עם בחינת גמר כולל תכניות מובנות יתקבלו בוגרי אוניברסיטה ישראלית או מכללה מוכרת בחוגים למקרא או בחוגים ההיסטוריים או בחוגים של מדעי היהדות שהשיגו ציון משוקלל של 76 לפחות בכל אחד משני החוגים. בוגרי חוגים אחרים או בעלי תואר B.Ed שהשיגו ציון משוקלל של 76 לפחות, יוכלו להתקבל לתוכנית רק לאחר שימלאו אחר תנאי קבלה אישיים שייקבעו על-ידי החוג.

תלמידים שסיימו תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה ששפת ההוראה בהם אינה עברית, חייבים לעבור מבחני ידע בעברית ברמה הנדרשת על-ידי האוניברסיטה. מלוי תנאי זה הכרחי לקבלת זכאות לתואר.

מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מוכרות מחוץ לארץ וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה־GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון.

מבנה הלימודים

קיימים שני מסלולי לימוד. מסלול א׳ (עם כתיבת עבודת גמר מחקרית), ומסלול ב׳ (ללא כתיבת עבודת גמר מחקרית) השיעורים יבחרו מרשימת הקורסים של החוג למקרא מדרג 4 ומעלה וקורסים מחוגים אחרים מדרג 3 ומעלה, באישור יועץ תואר שני.

מסלול א׳ – חמישה עד שישה קורסים של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות כל אחד  24-20 שעות שבועיות סמסטריאליות

שפה עתיקה מתחילים ומתקדמים (אכדית, מצרית או יוונית) – 12-8 שעות שבועיות סמסטריאליות

 עבודה מחקרית (תיזה) 8 שש"ס

סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות

מסלול ב׳ – תשעה קורסים של 4 שעות שבועיות סמסטריאליות כל אחד סך הכל 36 שעות שבועיות סמסטריאליות

התלמיד חייב בכתיבת שתי עבודות סמינריוניות. תלמיד רשאי ללמוד שפה זרה עתיקה: מצרית/אכדית/יוונית במקום אחד הקורסים.

סדר הלימודים

א. הוועדה החוגית לתואר שני תחליט לגבי תלמיד המעוניין ללמוד במסלול א׳, אם לאפשר לו לימודים במסלול זה, לקראת שנת הלימודים השנייה ללימודיו.

ב. תלמיד מסלול א׳ יקבע במשך השנה הראשונה ללימודיו את נושא עבודת הגמר המחקרית שלו, יבחר מדריך, ובתוך פרק זמן הקבוע בתקנון יגיש לוועדת התואר שני הצעת מחקר וביבליוגרפיה בהתייעצות עם המדריך ובאישורו וזו תאשר את הצעת המחקר.  יש להגיש את עבודת הגמר המחקרית לא יאוחר מתום שלוש שנים מתחילת הלימודים.

ג. תלמיד מסלול א׳ יסיים את לימודיו עם הגשת עבודת הגמר המחקרית לשיפוט. תלמיד במסלול ב׳ חייב לעמוד בבחינות גמר.

ד. משך הלימודים:

מסלול א׳ – עד שלוש שנים.

מסלול ב׳ -שנתיים.

שיקלול הציון הסופי לתואר תואר שני

מסלול א׳

עבודת הגמר המחקרית – 40%

ציוני השיעורים – 40%

סמינריונים – 20%

מסלול ב׳

מבחן הגמר  – 30%

ציוני השיעורים – 40%

סמינריונים – 30%

מסלול מואץ לתואר שני בחוג למקרא

החוג למקרא מציע לתלמידים מצטיינים לסיים בתוך 4-5 שנים (בהתאם למסלול הלימודים) את התואר הראשון והשני. המסלול מאפשר קבלת תואר ״בוגר״ עם השלמת מכסת לימודי התואר ראשון (במסלול החד-חוגי או הדו-חוגי).

הלומדים במסלול חייבים למלא את כל מכסת הלימודים של התואר הראשון ושל התואר השני בפרק זמן זה.

תנאים אקדמיים

1.  המסלול המואץ מיועד למועמדים המעוניינים בכתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) ולמעומדים המעוניינים במסלול ללא תזה (מסלול ב׳).

2.  המסלול מיועד לתלמידי תואר ראשון אשר השיגו במהלך לימודי שנה א׳ ושנה ב׳ ממוצע של 90 לפחות.

3.  תלמיד שיזוהה כמצטיין, יוכל ללמוד בשנה ג׳ ללימודיו שלושה קורסים מלימודי התואר השני (לא יותר מ-12 שעות שבועיות סמסטריאליות) וזאת על פי אישורו של יושב ראש וועדת התואר שני בחוג. במידה ויתקבל התלמיד ללימודי התואר השני בשנה העוקבת, יוכרו קורסים אלה כחלק מתכנית הלימודים לתואר שני.

4.  התלמיד כתב לפחות עבודה סמינריונית אחת והשיג בה ציון של 90 לפחות.

5.  במהלך שנה ג׳ ללימודי התואר הראשון חייב התלמיד לסיים את חובות השמיעה לתואר הראשון.

6.  התלמיד יתקבל ללימודי התואר השני בשנה ד׳ ללימודיו במעמד של תלמיד ״על תנאי״, במידה ונותרה לו חובת הגשת עבודות בתואר ראשון.

7.  על התלמיד להציג את אישור הזכאות לתואר הראשון עד תום הסמסטר הראשון של לימודי התואר השני כתנאי להמשך לימודיו לתואר שני בסמסטר ב׳.

8. במהלך שנה ד׳ ללימודיו ישלים התלמיד את מכסת הקורסים הנדרשת על-ידי החוג.

מסלול עם כתיבת תיזה

1.  על התלמיד להגיש הצעת תיזה ולקבל את אישור הוועדה החוגית לתואר שני להצעה עד תום שנה ד׳, ולא יאוחר מתחילת שנת הלימודים העוקבת.

2.  השנה החמישית תוקדש לכתיבת עבודת התיזה.

3.  עבודת התיזה תוגש לשיפוט בתום השנה החמישית, כולל חופשת הקיץ.

4.  משך הלימודים הכללי לתואר ראשון ושני במסלול המואץ במסלול עם כתיבת תיזה יעמוד על חמש שנים.

מסלול עם בחינת גמר

1.  התלמיד יגיש עד תום שנת הלימודים הרביעית את כל עבודותיו.

2.  התלמיד יגש לבחינת הגמר בתום שנה רביעית, כולל חופשת הקיץ.

3.  משך הלימודים הכללי לתואר ראשון ושני במסלול המואץ במסלול עם בחינת גמר יעמוד על ארבע שנים.

הסדרים כספיים

הטבות כספיות ושכר לימוד – ראה תקנון שכר לימוד ותקנון הרשות ללימודים מתקדמים.

תארים

עם השלמת החובות לתואר השני, יהיה הלומד בתוכנית זכאי לקבלת תואר מוסמך במקרא.

תואר שני – התמחות במקרא ועולמו*

המטרה

מטרת הלימודים להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם של הסטודנטים במקרא ובהיסטוריה של עם ישראל ושל שכניו בתקופת המקרא. התוכנית מיועדת בראש ובראשונה לענות על הצרכים של ציבור המורים למקרא בבתי הספר התיכוניים המתמודדים עם הוראת המקרא ותולדות עם ישראל בתקופת המקרא, אך היא תהיה פתוחה גם לסטודנטים אחרים המבקשים להרחיב את ידיעותיהם בתולדות עם ישראל, בעת העתיקה ובתרבויות המזרח הקדום. הקורסים שיוצעו במסגרת התוכנית יקיפו תחומים שונים בחקר המקרא ועולמו, ויתמקדו בנושאים המהווים חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר.

תחום ההתמחות יצוין על גבי תעודת המוסמך.

סדר הלימודים

הסטודנטים ילמדו תשעה קורסים שנתיים בני שעתיים כל אחד (36 שעות שבועיות סמסטריאליות), מהם ארבעה קורסים במקרא (16 שעות שבועיות סמסטריאליות), ארבעה קורסים בהיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא (16 שעות שבועיות סמסטריאליות), וקורס אחד משותף לשני התחומים או לחלופין קורס נוסף מאחד משני  התחומים (4 שעות שבועיות סמסטריאליות).  הלימודים יימשכו שנתיים ויתקיימו במשך יום לימודים אחד בשבוע – יום ב׳. התוכנית מתקיימת רק במסגרת מסלול ב׳ (ללא כתיבת עבודת גמר מחקרית) – אך בוגרי התכנית שיקבלו ציון ממוצע 86 ומעלה יוכלו להתקבל למסלול השלמות לדוקטורט ובמסגרתו ישלימו את כתיבת התיזה.

תנאי קבלה

יתקבלו בוגרי אוניברסיטה ישראלית או מכללה מוכרת בחוגים למקרא או בחוגים ההיסטוריים או בחוגים של מדעי היהדות שהשיגו ציון משוקלל של 76 לפחות בכל אחד משני החוגים. בוגרי חוגים אחרים או בעלי תואר B.Ed. שהשיגו ציון משוקלל של 76 לפחות, יוכלו להתקבל לתוכנית רק לאחר שימלאו אחר תנאי קבלה אישיים שייקבעו על-ידי החוג.

חובות הלימוד

התלמידים יכתבו שתי עבודות סמינריוניות (לפחות אחת מהן בתחום מקרא והשניה בתחום היסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא). בכל אחד משבעת הקורסים הנותרים יעמדו התלמידים במטלות שייקבעו על ידי המורה. כמו כן יחויבו כל התלמידים להבחן בבחינות גמר (שתהיה משותפת לתחום מקרא ולתחום היסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא). ציון עובר בבחינת הגמר הוא לפחות  76.

שקלול הציונים

30% סמינריונים.
40% קורסים אחרים.
30% בחינת גמר.

המקרא בראי הארכיאולוגיה/הארכיאולוגיה בראי המקרא:

(תכנית משותפת לחוגים למקרא ולארכיאולוגיה)

התכנית קיימת במסגרת מסלול א׳ ומסלול ב׳.

מסלול א׳: תכנית הלימודים כוללת 36 שעות שבועיות סמסטריאליות, מחציתם מהחוג למקרא ומחציתם מהחוג לארכיאולוגיה. בנוסף לכך התלמיד ילמד שפה עתיקה ושפה מודרנית (נוסף לאנגלית). התלמיד יכתוב שתי עבודות סמינריוניות, אחת בכל חוג. התוכנית היא אישית ותבנה בהנחיית היועצים לתואר השני בשני החוגים לפי תחומי העניין של התלמיד. התלמיד יכתוב עבודת גמר בנושא משותף לשני החוגים בהדרכת שני חוקרים – האחד מהחוג למקרא והאחר מהחוג לארכיאולוגיה

מסלול ב׳: תכנית הלימודים כוללת 36 שעות שבועיות סמסטריאליות, מחציתם מהחוג למקרא ומחציתם מהחוג לארכיאולוגיה. במסגרת זו התלמיד יכתוב שתי עבודות סמינריוניות, אחת בחוג אחד ועוד אחת בחוג השני (לפי בחירתו). הלימודים יסתיימו בבחינת גמר. התוכנית היא אישית ותבנה לכל תלמיד לפי תחומי העניין/ההתמחות שלו.

סדרי הרשמה

הסטודנט יוכל להרשם לאחד משני החוגים: החוג למקרא או ארכיאולוגיה.

תעודת הסיום

הסטודנט שיסיים בהצלחה את לימודיו יקבל תואר שני בחוג שבו הוא נרשם לתכנית הלימודים.

ימי עיון, וסיורים

1. מדי שנה יארגן החוג סיור באתרים ארכיאולוגיים שהממצא בהם נוסך אור על הכתוב המקראי.
2. השתתפות התלמיד ב-5 פעילויות כנאמר לעיל (ימי עיון ו/או סיורים) במהלך שנות לימודיו לקראת התואר, תזכה את התלמיד ב-2 שעות שבועיות סמסטריאליות בתוכנית הלימודים

לימודים לקראת תואר שלישי (Ph.D)

יושב ראש ועדת הדוקטורט החוגית: דוקטור מיכה פרי

תנאי קבלה

רשאי להגיש מועמדותו כתלמיד לתואר ״דוקטור לפילוסופיה״ כל בעל תואר שני בהיסטוריה או במחשבת ישראל או באחד ממקצועות מדעי היהדות מאוניברסיטה (מוכרת) בארץ או בחוץ-לארץ, שהשיג לפחות ציון סופי 86 בלימודיו לתואר שני וציון 90 בעבודת גמר המחקרית (תזה). מועמדים מוסמכי אוניברסיטאות מוכרות מחוץ לארץ וכן מוסמכי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחוייבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה־GRE.

מבנה הלימודים

1. במהלך השנה הראשונה ללימודים וכתנאי מעבר לשנה ב' יידרש/תידרש הסטודנטית/ית ליטול חלק במינימום שני מפגשים ממסגרת ההכשרה של בית ספר בלום.

2. סטודנטית/ית אשר ייטלו חלק ב-14 מפגשים, יוכלו לזכות בהכרה של 2 שעות שבועיות סמסטריאליות, וזאת בכפוף לאישור הוועדה ללימודי תואר שלישי ובלבד שעמד במשך הזמן הנורמטיבי ללימודים הקבוע בתקנון.

3. מסגרת ההכשרה של בית ספר בלום תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ללימודים מתקדמים,בית ספר בלום:  https://graduate.haifa.ac.il/index.php/he/component/sppagebuilder/?view=page&id=17

הלימודים לקראת התואר השלישי מחולקים לשני שלבים:

מבנה הלימודים
משך הלימודים לתואר השלישי הוא ארבע שנים, מחולק לשני שלבים: 
שלב מחקר א׳: משך הלימודים בשלב מחקר א׳ לא יעלה על שנתיים מתחילת סמסטר הלימודים בו התקבל התלמיד (כולל חופשת הסמסטר/הקיץ). במהלך תקופת לימודים זו, ולא יאוחר מסוף השנה האקדמית הראשונה, יידרש התלמיד להשלים את הצעת המחקר, לקבל את אישור המנחה להצעה ולהגישה לעיון הוועדה החוגית, וכן לעמוד בדרישות אחרות שהוטלו עליו על ידי הוועדה החוגית.
שלב מחקר ב׳: במהלך תקופת לימודים זו, יידרש התלמיד להשלים את כתיבת עבודת הדוקטור, לקבל את אישור המנחה, אישור הוועדה החוגית, וכן להגישה לרשות ללימודים מתקדמים לצורך שיפוט.

בכל שלב ישמע התלמיד סמינר מחקר לתלמידי דוקטורט במסגרת ביה״ס להיסטוריה (סה״כ שני סמינרים). כמו כן ילמד שפה זרה רלבנטית לתחום המחקר. מדריך עבודת הד״ר יקבע לתלמיד המחקר את תכנית הלימודים שלו ואת היקפה. ועדת הד״ר החוגית תאשר את התכנית והיקפה. תוכנית הלימודים תכלול קורסים, בהתאם להחלטת המנחה ו/או הוועדה החוגית ובהתאם לצרכי המחקר. הוועדה רשאית להטיל על התלמיד חובת בחינה (בכתב או בעל־פה)  בשיעורים שהתלמיד נדרש להשתתף בהם. בסמינריונים נדרשת רק חובת השתתפות פעילה. עם סיום חובות הלימוד ובגמר עבודת המחקר, יגישו התלמידים את עבודותיהם בחתימת המנחים לוועדת הדוקטורט החוגית. לאחר שתבחן את מהלך הלימודים ואת העבודה שבפניה, תמליץ הוועדה על מינוי השופטים ותעבירה לרשות ללימודים מתקדמים.

מסלול ישיר לדוקטורט

תנאי קבלה

מסלול לימודים זה מיועד לתלמידים מצטיינים שיש ברצונם להמשיך ברצף לקראת לימודי דוקטורט ושהחוג רואה בהם מועמדים ללימודי תואר שלישי.

מועמד המבקש להירשם כתלמיד מן המניין למסלול ישיר לדוקטורט חייב למלא את התנאים הבאים:

1) הינו בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ, והשיג בלימודי התואר הראשון ציון של 90 לפחות בכל אחד מחוגי הלימוד.

2) מילא דרישות נוספות שנקבעו על ידי החוג.

3) המציא בזמן את המסמכים הבאים:

א. טופס בקשת קבלה ללימודים

ב. גיליון ציונים מאושר לתואר ״בוגר״, כולל ציון סופי משוקלל בכל אחד מחוגי הלימוד.

ג. הצהרת כוונות לגבי נושא המחקר המוצע, מאושרת על ידי המנחה המיועד כמו גם תקציר נושא המחקר באנגלית.

ד. אישור בכתב על הסכמת מנחה העומד בקריטריונים להנחיה.

ה. קורות חיים בעברית ובאנגלית.

ו. שתי המלצות מאנשי אקדמיה

בקשה להירשם למסלול ישיר לדוקטורט תתקבל גם ממועמד המבקש ללמוד בחוג לימודים לתואר שני השונה מהחוג או החוגים שבהם סיים את לימודיו לתואר ראשון. על המועמד למלא את התנאים הבאים:

1) הינו בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחוץ לארץ, והשיג בלימודי התואר הראשון ציון משוקלל של 90 לפחות בכל אחד מחוגי הלימוד.

2) מילא דרישות נוספות שנקבעו על ידי החוג.

3) הגיש טופס בקשה והמציא בזמן את כל המסמכים הדרושים כמפורט לעיל.

הערות:

א. אין קבלה במעמד על תנאי למסלול הישיר לדוקטורט.

ב. הקבלה למסלול זה תתאפשר הן בסמסטר א׳ והן בסמסטר ב׳ של שנת הלימודים.

ג. תלמידים יוכלו להתקבל למסלול ישיר לדוקטורט לא יאוחר מסוף שנת הלימודים הראשונה  לתואר השני, אם יעמדו בקריטריונים שצוינו לעיל ועל סמך הישגיהם בשנת הלימודים הראשונה בלימודי התואר השני. 

מבנה הלימודים

א. השלמת קורסים בציון מספרי בהיקף של 26 שעות שבועיות סמסטריאליות לפחות ברמת תואר שני, וסיומם בציון משוקלל של 90 לפחות.

ב. הגשת שתי עבודות סמינריוניות או חלופה שוות ערך, שנקבעה על-ידי החוג. על התלמיד להשיג ציון של 90 לפחות בכל אחת משתי העבודות הסמינריוניות.

ג. תנאי מעבר משנה א׳ לשנה ב׳ הם השלמת קורסים בציון מספרי בהיקף של 13שעות שבועיות סמסטריאליות לפחות, סיומם בציון משוקלל של 90 לפחות, והגשת עבודה סמינריונית שזכתה לציון 90 לפחות.

ד. הגשת הצעת מחקר לתואר שלישי לא יאוחר מתחילת הסמסטר הרביעי ללימודים.

משך הלימודים למטלות אלו הוא שנתיים.

עם אישור הצעת המחקר לדוקטורט, ועמידה בכל חובות הלימודים כמפורט לעיל, יעבור התלמיד למעמד של תלמיד דוקטורט שלב ב׳, במסגרתו יבצע את המחקר ויכתוב את עבודת הדוקטורט.

משך הלימודים לכתיבת עבודת הדוקטורט הוא שלוש שנים.

תלמיד במסלול הישיר לדוקטורט יקבל תעודת מוסמך האוניברסיטה במסגרת המסלול הישיר לדוקטורט מייד עם אישור הצעת המחקר לדוקטורט, ועמידה בחובות הלימוד של המסלול הישיר לדוקטורט כמפורט לעיל.  תלמיד המעוניין להפסיק את לימודיו במסלול הישיר לדוקטורט ולהשלים את לימודי המוסמך, יהא רשאי לעשות זאת ובלבד שזכאותו לתואר שני במסלול הישיר טרם אושרה. במקרה זה על התלמיד יהיה להשלים את מכסת הלימודים ושאר החובות הנדרשים לקבלת התואר השני במסלול א׳ או במסלול ב׳, לפי העניין. 

לימודי מחקר מקדים

מסלול זה נועד לבעלי תואר שני ללא תיזה. מועמד המבקש להירשם ללימודי מחקר מקדים והינו בעל תואר ״מוסמך״ בהיסטוריה או במקרא או בתחומים אחרים ללא עבודת גמר מחקרית אשר השיג ציון ממוצע ״טוב מאד״ (86) בלימודי התואר שני חייב למלא את התנאים הבאים:

א. ימציא אישור בכתב ממנחה אשר מסכים להנחותו בעבודת הגמר המחקרית.

ב. במידת הצורך יעמוד בתוכנית הלימודים אשר תוטל עליו על-ידי הוועדה החוגית לתואר שלישי.

ג. ישלים כתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה) בציון 90 לפחות וילמד שפה זרה רלבנטית לתחום המחקר.

משך הלימודים במסלול לימודי מחקר מקדים הינו שנה אחת בלבד. בהמלצת המנחה והוועדה החוגית, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי הדיקן ללימודים מתקדמים להאריך את תקופת הלימודים בשנה אחת נוספת בלבד.

כל קבלה למסלול זה תידון ותאושר בוועדת דוקטורט, אין חובה אוטומטית לקבלה למסלול זה גם לסטודנטים הממלאים אחרי תנאי המסלול.

סיום הלימודים בהצלחה במסלול זה אינו מהווה קבלה אוטומטית ללימודי תואר שלישי.